מושט פושט (זה כי אני לא יודע לבשל).
בזמן האחרון אני שובר שיאים של עצמי. טוב, אתם כבר יודעים שלבשל אני לא באמת יודע, בקושי יודע להכין אוכל ולפעמים זה גם מצליח לי לגמרי לא רע. השיא הפעם הוא שהכנתי משהו בלי מתכון. ככה מהראש (כבר סימן שזה משהו לא מסובך). ודי לי בכך שאחת הבנות תגיד שזה היה טעים לה – הישג של ממש. אמרה "נחמד"? אמרה נחמד. אשרי וטוב לי.
הפעם – דג מטוגן כמו שניצל. בעצם כמעט כמו שניצל כי דג לא אוהב טיגון ארוך.
המצרכים לפי סדר הופעתם:
פילה דג לבן כמספר הסועדים. השתמשתי בפילה אמנון (מושט) קפוא, עם עור מצידו האחד, אבל אפשר גם בלי עור בכלל. היתרון של הדג הקפוא – אפשר לשמור מלאי קטן בבית וכך יש מתי שרוצים.
שמן זית לטיגון (לכן לא חייב להיות השמן הכי איכותי). אפשר גם שמן רגיל.
קמח לקימוח כפול של הפילה. אני משתמש בתערובת קמח תפוחי אדמה, קמח רגיל וקצת מלח ופלפל שחור. גם סוג אחד של קמח – הולך.
ביצה אחת.
תבלינים ועשבי תיבול לפי טעמכם: אני השתמשתי במלח ופלפל שחור, קצת תבלין לדג, כמה "קוצי" רוזמרין יבש (אלה לא באמת קוצים. אלה העלים של הצמח), קצת שום כתוש קפוא תוצרת עצמית – מקביל למקסימום קוביה אחת של שום כתוש קפוא קנוי, פלפל אחד ירוק חריף קצוץ (אני קונה, שוטף, קוצף ומקפיא. נשמר הרבה זמן). אל תדאגו זה לא יוצא חריף.
אם השתמשתם בפילה קפוא, מפשירים את הפילה. לדעתי פילה אחד (מהקפואים) זה קצת גדול למנה אחת. אז אני מחלק אותו לשניים לאורכו.
טורפים ביצה עם קצת מלח ופלפל שחור. אם מספר הסועדים גדול – תצטרכו לחזור על הפעולה.
מחממים היטב את השמן במחבת, מכניסים את הפלפל החריף ומערבבים היטב כחצי דקה, מוסיפים את שאר התבלינים ונותנים להם כחצי דקה להפתח ולשחרר טעמים וריחות. כל הזמן לערבב שלא ישרף.
מקמחים היטב כל פילה, טובלים בביצה, מקמחים שוב – ולמחבת. מניחים את הפילה על הצד עם העור.
כל דקה הופכים וכך הכל מתבשל בפנים בלי להישרף בחוץ.
ככה הופכים ארבע או חמש פעמים ומניחים על גבי צלחת מכוסה נייר סופג (אנחנו רוצים דג ולא דג בבריכת שמן).
בצלחת עם אורז לבן (שהוכן עם קצת שום כתוש ועשבי תיבול שאתם אוהבים), סלט ירקות חי ובירה קרה – תענוג.
תהנו וספרו לי איך היה.
אגב, אומרים שכמה טיפות לימון על הדג משפרות את טעמו. לא ניסיתי. אתם מוזמנים לנסות.
ואתם מוזמנים גם לכאן:
[URL]http://www.tapuz.co.il/blogs/userblog/abapolanya[/URL]
בזמן האחרון אני שובר שיאים של עצמי. טוב, אתם כבר יודעים שלבשל אני לא באמת יודע, בקושי יודע להכין אוכל ולפעמים זה גם מצליח לי לגמרי לא רע. השיא הפעם הוא שהכנתי משהו בלי מתכון. ככה מהראש (כבר סימן שזה משהו לא מסובך). ודי לי בכך שאחת הבנות תגיד שזה היה טעים לה – הישג של ממש. אמרה "נחמד"? אמרה נחמד. אשרי וטוב לי.
הפעם – דג מטוגן כמו שניצל. בעצם כמעט כמו שניצל כי דג לא אוהב טיגון ארוך.
המצרכים לפי סדר הופעתם:
פילה דג לבן כמספר הסועדים. השתמשתי בפילה אמנון (מושט) קפוא, עם עור מצידו האחד, אבל אפשר גם בלי עור בכלל. היתרון של הדג הקפוא – אפשר לשמור מלאי קטן בבית וכך יש מתי שרוצים.
שמן זית לטיגון (לכן לא חייב להיות השמן הכי איכותי). אפשר גם שמן רגיל.
קמח לקימוח כפול של הפילה. אני משתמש בתערובת קמח תפוחי אדמה, קמח רגיל וקצת מלח ופלפל שחור. גם סוג אחד של קמח – הולך.
ביצה אחת.
תבלינים ועשבי תיבול לפי טעמכם: אני השתמשתי במלח ופלפל שחור, קצת תבלין לדג, כמה "קוצי" רוזמרין יבש (אלה לא באמת קוצים. אלה העלים של הצמח), קצת שום כתוש קפוא תוצרת עצמית – מקביל למקסימום קוביה אחת של שום כתוש קפוא קנוי, פלפל אחד ירוק חריף קצוץ (אני קונה, שוטף, קוצף ומקפיא. נשמר הרבה זמן). אל תדאגו זה לא יוצא חריף.
אם השתמשתם בפילה קפוא, מפשירים את הפילה. לדעתי פילה אחד (מהקפואים) זה קצת גדול למנה אחת. אז אני מחלק אותו לשניים לאורכו.
טורפים ביצה עם קצת מלח ופלפל שחור. אם מספר הסועדים גדול – תצטרכו לחזור על הפעולה.
מחממים היטב את השמן במחבת, מכניסים את הפלפל החריף ומערבבים היטב כחצי דקה, מוסיפים את שאר התבלינים ונותנים להם כחצי דקה להפתח ולשחרר טעמים וריחות. כל הזמן לערבב שלא ישרף.
מקמחים היטב כל פילה, טובלים בביצה, מקמחים שוב – ולמחבת. מניחים את הפילה על הצד עם העור.
כל דקה הופכים וכך הכל מתבשל בפנים בלי להישרף בחוץ.
ככה הופכים ארבע או חמש פעמים ומניחים על גבי צלחת מכוסה נייר סופג (אנחנו רוצים דג ולא דג בבריכת שמן).
בצלחת עם אורז לבן (שהוכן עם קצת שום כתוש ועשבי תיבול שאתם אוהבים), סלט ירקות חי ובירה קרה – תענוג.
תהנו וספרו לי איך היה.
אגב, אומרים שכמה טיפות לימון על הדג משפרות את טעמו. לא ניסיתי. אתם מוזמנים לנסות.
ואתם מוזמנים גם לכאן:
[URL]http://www.tapuz.co.il/blogs/userblog/abapolanya[/URL]