מותך בעצב היה טבול

מותך בעצב טבול

בצער וחרטות ללא גבול

כי המוות היה מלא ייסורים

הדרך אליו דרדר וקוצים

ומבין שנות חייך תמיד בצבץ

קושי וסבל שהיה לך לרועץ

עכשיו את קברך אני פוקד

ועל כל מה שהיה ביננו חושב

איך נישאנו וחיינו חיים הפוכים

להתגבר לא הצלחנו על הקשיים

ואולי את סוד האושר מי יבין

גם חיים יפים הרי לקיצם מגיעים

ועתה לא נותר אלא הסבל של מותך

לשאול מדוע ולמה סבלת

להרהר במר גורלך

ובעצם אין טעם לכל ההרהורים

החיים לאחור אף פעם לא חוזרים

נתראה בעולם האחר

העולם האמתי שם הכול יתבהר

ונבין זה את זה

ומדוע היה גורלנו כזה ולא אחר
 

קבצים מצורפים

  • יום הולדת לאה.jpg
    יום הולדת לאה.jpg
    KB 668.6 · צפיות: 0

renana ron

Active member
מחשבות נוגות כתבת. כאלה הם המחשבות בעומדך מול מקום מנוחתה האחרון של חברה לדרך החיים, שעזבה לעולם טוב יותר.
אוהבת את האופטימיות שבמפגש בעולם מקביל, שבו הכל ברור יותר.
 
צער חזק על מה שלא הצלחנו לממש בחיינו, מתעצם ומתפתח יפה אבל ההתחלה נראתה לי קצת רגשנית מדי. הסוף על תקווה בעולם הבא, מפתיע ומעניין.
 
למעלה