מותר גם אם אני לא חרדה חברתית?
טוב, אמ. היי. אני בת 14, וכבר הרבה מאוד זמן שיש לי חרדה ממש חזקה מחושך, לילה וכל מה שקשור בזה. לפני שנה וחצי בערך, זה כבר היה ממש חזק, לא הייתי מסוגלת להסתובב לבד בבית בלילה, ישנתי עם המון אור, וגם הרבה פעמים הייתי נתקפת כזאת חרדה שמישהו היה חייב לבוא ולהיות לידי עד שנרדמתי, אחרת יכולתי להשאר ערה שעות. בעקבות זה הלכתי לפסיכולוגית [היא קישרה את זה לעובדה שאבא שלי לא נמצא הרבה בבית, אבל אני לא ממש, כי גם לפני זה הוא היה עובד המון, ולא שהיה איזה שינוי שגרם לעלייה הפתאומית הזאת], וקצת הפסקתי עם זה אחרי כמה זמן [אני חושבת שזה היה פשוט כי רציתי להפסיק לבוא אליה, זה היה מעצבן לפעמים, אז זה נפסק מעצמו], וגם הפסקתי ללכת אליה. לפני כמה חודשים זה בערך חזר. ושוב, אני לא יכולה כמעט לעשות כלום. אומנם מאז ומתמיד סגרתי את התריסים בחדר בשנייה שנהיה חשוך, וגם תמיד ישנתי עם אור [אלא אם עוד מישהו ישן בחדר, כי אז לא אכפת לי], ואף פעם לא היה לי יותר מדי נוח ללכת בחושך איפשהו, אבל עכשיו אני שוב מפחדת להסתובב בבית, אפילו לא ללכת לבית של השכנים בשעה שמונה בערב. ובקיצור, הבעיה שלי היא שבשנייה שאני בחושך, או בכל מצב שטיפה מפחיד אותי, כל הדברים המפחידים שאי פעם ראיתי עולים לי לראש, בלי שליטה בכלל, וככה אני רק מפחידה את עצמי עוד יותר, וזה נורא מקשה על התיפקוד. אני מצטערת שזה היה כלכך ארוך, אבל הייתי צריכה לפרוק קצת, ואני כלכך אשמח אם למישהו יש עצה איך להתגבר קצת.