כתבתי את ההודעה הזאת ממש מזמן
בפורום חיות מחמד (ובעוד שני פורומים...), אז בשביל מי שלא מכיר.. קטע מתוך הספר "הזר המיסתורי" של מארק טווין, ספר מאוד מומלץ שצוחק על הטיפשות האנושית, הספר מספר על מפגש של ילד עם מלאך שנקרא "שטן" (הוא אחיינו של ה-שטן, שהיה גם הוא פעם מלאך אך הפך למה שהוא בגלל החטא הקדמון והוא היחיד מבני המשפחה שחטא אי פעם) אשר מלמד אותו על ערכו ואופיו של האדם. הקטע הוא בעצם תשובתו של "שטן" לילד לאחר שיצאו ממרתף עינויים והילד הגדיר את מעשי הרוע והאכזריות שראה שם כמחזה חייתי "לא, זה היה דבר אנושי. אינך צריך להעליב את החיות על ידי שימוש לרעה במילה; זה לא מגיע להן." והוא המשיך לדבר באותה נימה: "זה דווקא מתאים לגזע הבזוי שלכם - משקר כל העת, טוען כל הזמן למעלות שאין לו, שולל אותן תמיד מן החיות, ודווקא הן מחזיקות בהן. שום חיה לא עושה מעשה אכזרי - זה המונופול של בעלי החוש המוסרי. כאשר בעל חיים גורם לכאב, הוא עושה זאת בתום לב, לא מתוך רוע, לגביו אין רוע. והוא לא גורם לכאב למען ההנאה שבגרימת כאב - רק האדם עושה זאת, בהשראת החוש המוסרי הנחות שלו! חוש שתפקידו להבחין בין טוב ורע, מתוך חרות לבחור באחד מן השניים. איזה יתרון יכול לצמוח לו מכך? הוא בוחר כל הזמן, ובתשעה מתוך עשרה מקרים הוא מעדיף את הרע. לא היה צריך להתקיים רע; וללא החוש המוסרי הוא לא יכול היה להתקיים. ולמרות זאת, האדם הוא יצור חסר בינה כזה, שהוא אינו מסוגל לתפוס, שהחוש המוסרי מוריד אותו לשלב התחתון בסולם בעלי החיים ושזהו קניין מביש"
