מותר לבכות לכם קצת?
נו טוב,לא שואלת פשוט מתחילה להתבכיין
היום הבן האמצעי שלי היה אמור ללכת עם אביו להרשם לתיכון. למה עכשיו? כי ככה בא לו,ברגע האחרון (ברוך השם כיתה י"ב,סוף סוף). האבא כוכב עולה,התקשר רבע שעה לפני השעה האמורהוכהרגלו בקודש התבכיין על מר גורלו (יש לי לחצים בחזה,רק מעניין למה תמיד לוחץ לו כשזה מגיע לילדים
). ואיך מרגיש הילד? חרא!!!! ועל מי הכי נח לשפוך הכל? על אמא כמובן אמא שמתמודדת יום יום עם הכל אמא שכשכל המערכת פסקה - חינוך מיוחד,נלחמה עד כלות ולבסוף הוכיחה לכל העולם שהילד פשוט דיסלקט. אמא שכשאבא צעק עליו שאין לו בעיה - הוא סתם דפוק,שמן ומפגר עטפה בחיבוק (אח אם רק הייתם יודעים איזה ילד מקסים,חתיך וחכם...). אמא שלפני שנה מחתה דמעות כשקיבל תעודת הצטיינות בלימודים ועבר שתי בגרויות בציונים מעולים. אמא שמי שרק יעז לפגוע בו עומדת על שתי רגליים אחוריות ושולפת ציפורניים. ונכון,הוא ילד נפלא,עוזר בבית,עומד לצד אמא כשהיא צרכה אותו.ילד שלא רבים מבני גילו עושים את מה שהוא עושה ובכל זאת היום הכי קל היה להוציא על אמא את התסכול. ואמא? אמא איבדה את כל סבלנותה. אני בושה בעצמי איך שכחתי את סובלנותי,את ההבנה מאיין כל זה בא ו... התפרצתי. התפרצתי ,כמו שלא עשיתי מעולם,הוא פגע בי ואני לא הצלחתי להתעלות על הפגיעה והתנהגתי בצורה שמעוררת בושה. ועכשיו? הלב בוכה,העיניים דומעות,קשה. נאמרו דברים כואבים,מילים שיצאו מהקשרן,אמנם זוכרת את מילותיו שפגעו בי כמו סכינים,אך ודאי גם אני לא הייתי שה תמים. כל כך מצטערת על כך
והוא? הלך לאבא אבא,שלא גידל אותו,אבא שמתנער כל הזמן מאחריות,אבא שדיכא אותו כל חייו ואני זו שעבדה להעלות לו את הדימוי העצמי. אז עכשיו זה כואב,יודעת כי לא נעבור לסדר היום,יודעת שדרושה לנו שיחה מלב אל לב,אך בינתיים הוא לא כאן,ואני כל כך רוצה לחבק ולומר - מצטערת אך אין לי למי...
נו טוב,לא שואלת פשוט מתחילה להתבכיין
![](https://timg.co.il/f/Emo7.gif)
![](https://timg.co.il/f/Emo12.gif)
![](https://timg.co.il/f/Emo7.gif)