אני לא מאמינה...
כתבתי כאן הודעה "מושקעת" כמענה לפז שלחתי אותה לחלל הנט ופוףףףףףףף נעלמה לה חבל אנסה לשחזר ממה שכתבתי אז הנה אליך פז יקירה
גם אצלנו יש שתי מתבגרות שבלולה הגדולה שאוטוטו מתגייסת ועדיין נמצאת אצלנו די הרבה, אוהבת לענג אותנו בנסיונות הקולינריים שלה שאגב, הם לא רעים כלל... סייחה הצעירה שכל דבר "נופל" לה מהידיים ולשם המחשה - בוקר אחד נכנס אוהי לחדרה להעיר אותה וכמעט נפל כי צריך לפלס שם שביל לכיוון המיטה והוא לא ידע... גם הכלב משתתף בחגיגה, הוא מגיע לביקורים (שייך לאביהן שמתגורר לא רחוק), נכנס במלוא הדרו, מבצבץ את הבית, משיר שערותיו ורובץ על השטיח. לא עוזרים לי הכעסים והאיומים אליהם אני נגררת כשכוחותי כלים... כל אחת ותשובותיה - "אפשר לחשוב"... עונה לי השבלולה והסייחה יש לה סגנון משלה כל תשובה מכילה את שתי המילים: "מה קשור"... צמדי המילים הללו ועוד אחרים כבר משמשים גם את אוהי ואותי ואנחנו מתבדחים לא פעם... זוהי דרכם של ילדים ודרכנו שלנו. תפקידנו... ללמד, לחנך להשקיע ולהשקיע את התוצאות רואים אח"כ בעוד הרבה שנים. אני מאמינה שקשה לך יותר משום שלא ילדייך הביולגיים הם... אך למען שלום בית, נראה לי שעליך לשוחח עם אביהם/בעלך ולשתפו במצוקותייך בשיחה שקטנה ונינוחה אולי מחוץ לבית ולטרדות היומיום תוכלי להעביר לו את המסר עד כמה עליו להתגייס לעזרתך. מקווה שלא נשמעתי ביקורתית או שופטת, ניסיתי להיות לעזר מחזקת אותך פז
