בשיא הטבעיות
New member
מותר לפרסם גם מכתבים?
אני לא נושמת...אני לא יודעת אם זה בגלל הגוש הזה שעומד בגרון או בגלל שאני מרגישה אבודה...עכשיו כשאני מבינה שאין לי אותך יותר... שאתה נעלם ממני לאט... מתרחק... ובכל הרגעים האלה שהרגשתי לבד...אתה היית שם...איתי ביחד..גם אם לא גופנית...בלב תמיד היית שם בשבילי חיזקת אותי.. נתת לי אותך בכל מובן אפשרי... ועכשיו אני לבד...כי אין לי אותך...כי גרמתי לזה שלא יהיה אותך.. כי אני דפוקה. כי כל דבר טוב אני הורסת... כי כל הידידות שלי איתך לא קיימת עכשיו.... ועדיין אתה מרגיש לי קרוב.. סוף של תקופה אמרת לי...וכל מילה נצרבה לי בלב באלפי גיצים, חותכת את העור..חודרת פנימה...ונשארת שם. ומילדה גיבורה שאף פעם לא בוכה, אני עכשיו פה מול מסך טיפשי, רושמת מילים אבודות...מילים של לבד...מילים של בלעדיך... לא יודעת אם תיכנס לקרוא אותם...כמו שנכנסת פעם... אתה היית, אתה עדיין הכל בשבילי...שבתוך החשיכה היית נקודת אור מדהימה... בתוך כל החרא היית הפרח היחיד שלי בגן... וגם לו נתתי לנבול. אני לא יודעת איך אני אקום מחר לבוקר בלעדיך... בידיעה שהידידות שלה כמו שהכרתי, כמו שהרגשתי...נגמרה... ועכשיו לתוך הריק הזה...שקיים אצלי כל השנה...מתווסף עוד אחד... ועכשיו באמת אני מרגישה לבד...שכולם רחוקים ממני אלפי שנות אור... ואת שהיית הכי רחוק פיזית...אבל הכי קרוב נפשית... עכשיו גם אתה לא שלי... אני לא רוצה אהוב..לא רוצה בלעדיך... הרסתי הכל נכון? טיפשה שכמותי... יצור טיפש... לא אחראית... מאכילה אותך חרא... איזה טוב נתתי לך... אולי זה הדבר הכי טוב בשבילך...שלא יהיה לך אותי...אני רוצה להגן עליך מפני... לא לפגוע בך יותר לעולם... אני מצטערת מאמי...כל כך מצטערת... סליחה.. אולי את כל המכתב הזה הייתי צריכה רק לכתוב סליחה..ולא לכתוב מה אני עוד מרגישה.. ואני אסגור עכשיו... כי האוויר תקוע לי כי הכל מחניק לי... כי קשה לי לנשום בלעדיך.... אוהבת אותך....יותר מכל דבר...אני עדיין מרגישה אותך...אני עדיין איתך... אני אף פעם לא אפסיק לאהוב אותך..לא אפסיק לחשוב עליך, איך תגיב או מה תגיד לי..ואיך תתעצבן ואיך תצחק מהציניות המפגרת שלי ואני אצחק משלך... ואיך תספר לי ומה תיתן לי...ואני לא אפסיק לחשוב על *מאוהב* ועל *חיבוק* ועל *** שלי.... הידיד הכי טוב..החבר הכי טוב שיכולתי אי פעם לבקש.. סליחה שהרחקתי אותך ממני... מפגרת.. כל כך מפגרת... כל מטוס שטס בשמים כל כוכב מאיר בעיניים מזכיר לי אותך נחניאלי לפני הגשם צרצרים בשעות הערב.... אני תמיד אחכה לך....
אני לא נושמת...אני לא יודעת אם זה בגלל הגוש הזה שעומד בגרון או בגלל שאני מרגישה אבודה...עכשיו כשאני מבינה שאין לי אותך יותר... שאתה נעלם ממני לאט... מתרחק... ובכל הרגעים האלה שהרגשתי לבד...אתה היית שם...איתי ביחד..גם אם לא גופנית...בלב תמיד היית שם בשבילי חיזקת אותי.. נתת לי אותך בכל מובן אפשרי... ועכשיו אני לבד...כי אין לי אותך...כי גרמתי לזה שלא יהיה אותך.. כי אני דפוקה. כי כל דבר טוב אני הורסת... כי כל הידידות שלי איתך לא קיימת עכשיו.... ועדיין אתה מרגיש לי קרוב.. סוף של תקופה אמרת לי...וכל מילה נצרבה לי בלב באלפי גיצים, חותכת את העור..חודרת פנימה...ונשארת שם. ומילדה גיבורה שאף פעם לא בוכה, אני עכשיו פה מול מסך טיפשי, רושמת מילים אבודות...מילים של לבד...מילים של בלעדיך... לא יודעת אם תיכנס לקרוא אותם...כמו שנכנסת פעם... אתה היית, אתה עדיין הכל בשבילי...שבתוך החשיכה היית נקודת אור מדהימה... בתוך כל החרא היית הפרח היחיד שלי בגן... וגם לו נתתי לנבול. אני לא יודעת איך אני אקום מחר לבוקר בלעדיך... בידיעה שהידידות שלה כמו שהכרתי, כמו שהרגשתי...נגמרה... ועכשיו לתוך הריק הזה...שקיים אצלי כל השנה...מתווסף עוד אחד... ועכשיו באמת אני מרגישה לבד...שכולם רחוקים ממני אלפי שנות אור... ואת שהיית הכי רחוק פיזית...אבל הכי קרוב נפשית... עכשיו גם אתה לא שלי... אני לא רוצה אהוב..לא רוצה בלעדיך... הרסתי הכל נכון? טיפשה שכמותי... יצור טיפש... לא אחראית... מאכילה אותך חרא... איזה טוב נתתי לך... אולי זה הדבר הכי טוב בשבילך...שלא יהיה לך אותי...אני רוצה להגן עליך מפני... לא לפגוע בך יותר לעולם... אני מצטערת מאמי...כל כך מצטערת... סליחה.. אולי את כל המכתב הזה הייתי צריכה רק לכתוב סליחה..ולא לכתוב מה אני עוד מרגישה.. ואני אסגור עכשיו... כי האוויר תקוע לי כי הכל מחניק לי... כי קשה לי לנשום בלעדיך.... אוהבת אותך....יותר מכל דבר...אני עדיין מרגישה אותך...אני עדיין איתך... אני אף פעם לא אפסיק לאהוב אותך..לא אפסיק לחשוב עליך, איך תגיב או מה תגיד לי..ואיך תתעצבן ואיך תצחק מהציניות המפגרת שלי ואני אצחק משלך... ואיך תספר לי ומה תיתן לי...ואני לא אפסיק לחשוב על *מאוהב* ועל *חיבוק* ועל *** שלי.... הידיד הכי טוב..החבר הכי טוב שיכולתי אי פעם לבקש.. סליחה שהרחקתי אותך ממני... מפגרת.. כל כך מפגרת... כל מטוס שטס בשמים כל כוכב מאיר בעיניים מזכיר לי אותך נחניאלי לפני הגשם צרצרים בשעות הערב.... אני תמיד אחכה לך....