מותר קצת "לבכות" לכן בלי קשר ללידה?
כשהייתי בחודש שמיני מצאו לאמא שלי גוש סרטני בשד, בזכות אבי שחלם בלילה שהיא חייבת לעבור את הבדיקה ומהר גילו ממש בהתחלה, אך לצערי הסרטן שנמצא היה בדרגה הגבוהה ביותר.... לכן אמי הספיקה כבר לעבור 2 ניתוחים וכעת היא עוברת סדרת טיפולים. במשך כל החיים היה לי ברור שאמי תהיה לצידי בלידה וכמובן שתעזור לי בתקופה שאחרי... התאכזבנו ביחד שהיא לא יכלה להיות בלידה אלא רק קפצה ללאנידו בדרך חזרה מבדיקות במאיר נתנה לי נשיקה בחדר לידה והמשיכה הביתה... אנחנו מאוד קשורות, מיום ליום קשה לי יותר, בשל הכימותראפיה היא לא יכולה לראות אותנו הרבה, בימים הראשונים אחרי הטיפול היא כמו סמרטוט.. אם הכל התמודדתי אבל כבר שבוע וחצי שרוני ואני מאוד מקוררות ולכן אסור לה לבוא במגע איתנו, אני לא יכולה לעזור לה כשהיא זקוקה לי הכי הרבה וכבר כמה ימים שבכל יום היא מתקשרת כמה פעמים כי היא מרגישה כמו משוגעת שהיא לא יכולה לראות את הנכדה, בכל פעם מחדש נופל לי הלב כשאני צריכה להגיד לה לא לבוא. אני יודעת שזו תקופה וזה עובר אבל כבר כל כך רוצה להיות אחרי התקופה הזו ולראות את אמי חוזרת לעצמה.. היום אנחנו כבר קצת יותר טוב וחשבתי להגיד לה כן לבוא ואפילו לזמן קצר מאוד כי אני יודעת שזה יתן לה המון כוחות, מה דעתכן? להגיד לה לבוא או לבקש שתחכה עוד קצת? תודה וסליחה על ההתבכינות קרן
כשהייתי בחודש שמיני מצאו לאמא שלי גוש סרטני בשד, בזכות אבי שחלם בלילה שהיא חייבת לעבור את הבדיקה ומהר גילו ממש בהתחלה, אך לצערי הסרטן שנמצא היה בדרגה הגבוהה ביותר.... לכן אמי הספיקה כבר לעבור 2 ניתוחים וכעת היא עוברת סדרת טיפולים. במשך כל החיים היה לי ברור שאמי תהיה לצידי בלידה וכמובן שתעזור לי בתקופה שאחרי... התאכזבנו ביחד שהיא לא יכלה להיות בלידה אלא רק קפצה ללאנידו בדרך חזרה מבדיקות במאיר נתנה לי נשיקה בחדר לידה והמשיכה הביתה... אנחנו מאוד קשורות, מיום ליום קשה לי יותר, בשל הכימותראפיה היא לא יכולה לראות אותנו הרבה, בימים הראשונים אחרי הטיפול היא כמו סמרטוט.. אם הכל התמודדתי אבל כבר שבוע וחצי שרוני ואני מאוד מקוררות ולכן אסור לה לבוא במגע איתנו, אני לא יכולה לעזור לה כשהיא זקוקה לי הכי הרבה וכבר כמה ימים שבכל יום היא מתקשרת כמה פעמים כי היא מרגישה כמו משוגעת שהיא לא יכולה לראות את הנכדה, בכל פעם מחדש נופל לי הלב כשאני צריכה להגיד לה לא לבוא. אני יודעת שזו תקופה וזה עובר אבל כבר כל כך רוצה להיות אחרי התקופה הזו ולראות את אמי חוזרת לעצמה.. היום אנחנו כבר קצת יותר טוב וחשבתי להגיד לה כן לבוא ואפילו לזמן קצר מאוד כי אני יודעת שזה יתן לה המון כוחות, מה דעתכן? להגיד לה לבוא או לבקש שתחכה עוד קצת? תודה וסליחה על ההתבכינות קרן
