מותשת אחרי 48 שעות במשמרת סופ"ש
ולא שהיה איזה אירוע מיוחד. אמא דווקא היתה שקטה. אבל היומיים האלה כשאין נפש חיה ולמעט טלפון אחד או שניים הסיכוי היחידי לשמוע קול אנושי הוא דרך המרקע.כשהבנתי שאני עתידה לשהות עם אמא לבד כל סוף השבוע נלחצתי. אבל חשבתי לעצמי שזה לא פעם ראשונה. ושגם כשבאים גם אז נותר חלק גדול מהעול עליי.וגם העובדה שאמא בתקופה קשה ושאני מרגישה לא טוב לא תרפה ידיי. אז אני אשטוף שתי צלחות ואנוח... בסופו של דבר העבודה תעשה. החלטתי שביום שישי נלך אמא ואני למרכז הקרוב. יש שם דוכן פלפל שאמא אוהבת ולפעמים אני מביאה לה והיא שמחה. וגם פעם מזמן היינו שם. רציתי שנשב שם נאכל פלפל והטחינה תיזל עלינו, נפגוש מכרים ולקינוח גלידה, אבל לפתע כשעמדתי להנעיל את נעליה היא תפסה את הבטן והמבט המושפל הופיע ביחד עם הריח שהתפשט בכל הבית.... אז רחצתי אותה ושרתי לה ואת הפלפל דחינו לשבוע הבא. ובכל זאת היה נעים.היה לי שקט והמון עבודה שעדיין לא הסתיימה וכן.... גביע אחד של ליברפול... ישששששששששששש