מות שני בני אהרון - אש באש

[דה ניא אל]

מות שני בני אהרון - אש באש

עיינתי בפרשת השבוע - פרשת שמיני מסופר על שני בני אהרן נדב ואביהוא שהקריבו אש זרה לפני ה' אש שמקורה זר אש כמניע לפעילות בחינת המניע - מה מקורו - אל עליון או מקורות אחרים ותצא אש מאת ה' ותאכלם אש באש דומה בדומה מרפא ? מרפה... מלשון הרפייה ? דומה מושך דומה ומאפשר לעבור טרנספורמציה מה אתה אומר ? מה אתם אומרים ? שיהיה אחלה שבוע הרבה שמחה בלב ושפפפפפפפפע הרבה שפע

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

מדהים. אפילו פרשת השבוע הומיאופתית

הסיפור הזה נורא מרגש ומיוחד. זה קרה לאחר שבעה ימים בהם משה לימד את אהרון ובניו את כל הקשור בתהליכי עבודת הקודש והקרבת הקורבנות - על פי הוראות מדוקדקות ומפורטות שקיבל מהאלוהים עצמו. ביום השמיני היה צריך להתחיל את עבודת המשכן והאירוע היה למעשה חנוכת המכן והמזבח. האלוהים התכוון שהוא זה שידליק את הקורבן באש שיוריד מהשמים כדי שכל העם יהיה עד לכך ושאמונתו תוטבע בליבו. האש הזו היא שנקראה "אש התמיד" והיא לא כבתה משך כל 40 שנות הנדודים ועד חורבן בית המקדש הראשון. את הקורבן שעל המזבח אכן אכלה אש האלוהים ולעיני כל העם. כאשר הגיעו להדלקת מזבח הקטורת, בני אהרון לקחו מאש המזבח שנדלקה קודם לכן וניסו להדליק ממנה את הקטורת. באותו הרגע הם הומתו. לפי מה שהבנתי זו לא הייתה בדיוק אש שהמיתה אותם ( אש במושגינו ) אלא יותר נכון משהו בעל איכות חשמלית שחדר דרך נחיריהם. הטרגדיה של אהרון האב שחזה במות שני בניו המוטלים לפני פתח אוהל מועד ( שנחשב לטומאה - שהרי לכוהן אסור לבוא במגע עם המתים ולא לשבת שבעה - האם טעיתי דניאל ? ) והעובדה שהטקס חייב להמשך ללא דיחוי כאשר משה מאיץ בו למלא את משימתו לפני שהשם יחטוף את כל החלסטרה. מה אנו יכולים ללמוד מהסיפור הזה. אולי שהאלוהים לא צריך את התערבות האדם. מי יודע ?

 

[דה ניא אל]

יחסים עם אלוהים - המורכבות

מות שני בני אהרן מלמד אותי יותר מכל על המורכבות ביחסים עם האלוהים. מצד אחד בני האדם רוצים את קרבתו מצד שני הקרבה הזו מסוכנת היא מקרבת את האדם הבנוי מהפיצול לאחד יש בעייה בהמשך הקיום האנושי במקביל לאחד לא יראני האדם וחי אומרים שהיו שתי סיבות אפשריות למעשיהם של בני אהרן האחד שנכנסו ללא בגדי כהונה השני שנכנסו שיכורים מזכיר שהשכרות - רק היה לנו בפורים - עד דלא ידע - עד שהאדם נמצא במקום בו הוא אינו מבחין בין ארור המן לברוך מרדכי. הוא נמצא בנקודה של האחד בנקודה של האחד אין קיום אנושי - לא יראני האדם וחי גם - ללא בגדי כהונה - הכוונה היא ללא הקליפות הקליפות שלכאורה - טמאותך ומטמאות - גם שומרות על המשך קיומינו האנושי זהו בתמצית סוד הקיום האנושי והאלוהי בתוך האנושי לכאורה צריך הגנה מהאלוהי הדברים עמוקים ואני מרגיש שאני נוגע רק בחלק אבל זו בהחלט אחת הפרשיות הצופנות בתוכן קודים עמוקים וחשובים הצצה אינטימית לעולמו של האחד שבוע מופלא לכולללם

 

[noati]

אהבתי לקרוא

את הפירושים שהבאת אכן מעניינים ומעוררי מחשבה אלי לכוהן אסור לגעת או להתקרב אל המת. אבל הוא יושב שבעה עליו. שבוע נפלא לכולם

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

תודה נעה ושרק יהיה שבוע טוב לכולם

 

[דה ניא אל]

כהונה - ואבלות - נכון

אכן.. מי שהוציא את שני בני אהרן מהמשכן היו בני הדודים שלהם וגם הם סחבו אותם מכותונתיהם גם המדרש על האש שנכנסה בנחיריהם על מנת לשמור על צלם האלוהים שבהם ולא להשחיתם נחיר - אף - שוב אנחנו בעיניני אפים וכיוונים ..... (בהמשך לשיחתינו.... יש קטע קורע לב בסוף הפרשה שבה משה כועס על אהרן שלא אכלו איזה קורבן, בעוד שההלכה אוסרת על אונן (מי שמתו מוטל לפניו, קרי טרם נקבר) לאכול קרבן ותוך כדי שמשה נוזף בו (ויקצוף משה...) באהרן... אהרן (בדמעות) אומר לו שאינו מסוגל וכתוב שמשה שמע והבין קלט את הרגע נזכר שגם הוא בן אדם.... פרשה חשובה ויסודית כעס, עבודת אלוהים, אש, אש זרה, אגו, אחד מול ריבוי הרבה קודים ישר כוח !!!

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

אשריך דניאל.

בוא נעשה את זה קבוע. אהבתי.

 

[דה ניא אל]

באהבה... כל הכבוד על המקום !!!!