אכן דברים מדהימים והרבה אין להוסיף
חוץ מלהעלות את הדיון הזה לטאגליינס... אבל בכל זאת משפט קטן: אני מרגישה שאחת הבעיות החמורות ביותר של נשים צעירות היום היא הדה- לגיטימציה לרצון שלהן לחיות חיי משפחה. נוצר איזה טרור "קוליות" כזה שבו בחורה צריכה לשחק שכאילו היא יצאה מהסיפור הזה אבל בפועל, היא ציידת ערמומית שרוצה רק ללכוד גבר ולהשתלט על חייו ומשכורתו. ושתדענה שגברים מרווחים מנישואין יותר מנשים, אבל זה דיון אחר. אני אישית סבורה שאין דבר יותר נכון וטוב מזוגיות איתנה וטובה שבמסגרתה באים ילדים לעולם. בגדול, אין לזה תחליף. רק מה? מאוד נדיר למצוא את הדבר הזה הקרוי "זוגיות איתנה" והוא עטוף בכל כך הרבה אשליות ופנטזיות שבעצם אנחנו מדברות היום על הדבר הכי קשה בחיים: למצוא בן זוג ראוי למשימת ההולדה. זו משימה יותר קשה מלפתח קאריירה כי זה תחום שתלוי הרבה בך וכישורייך ואילו מציאת בן זוג קשורה גם באדם אחר. אז מה בעצם קורה? כולם משחקים כאילו מציאת בן זוג זה מין כיף כזה זורם ורומנטי משהו שבא כמו תינוק מחסידה. צונח משמי- יה עטוף בסאטן וורוד. כולם משחקים אותה שהדרך האמיתית למשימה הכי קשה בחיים עוברת דרך ישיבה על הבארים ועשיית עיניים והתעוררות כל בוקר עם מישהו אחר. אני לא חושבת שזאת הצעה אמיתית לנשים. אני גם לא חושבת שזאת הצעה אמיתית לגברים - אבל שידאגו לעצמם. בקיצור: את רוצה דבר אמיתי , וחשוב ומסובך. אל תניחי לאווירה המטומטמת והצרכנית לטשטש את הדבר שאת רוצה. ועוד משהו בן זוג וילדים אינם אושר . הם חלק מאוד מרכזי וחשוב בחיים אבל הם לא מביאים אושר. הם , כמו החיים, הרבה עבודה , הרבה רגשות, המון סיבוכים פנימיים והמון התעסקות. אבל לא אושר. הוליבוד מאושרת כשהזוג מתנשק לאור השקיעה או הזריחה או חבורת לוויתנים שמשתכשכת במיים על רקע חזרתו של בן הזוג האובד לזרועותיה של אהובתו. אבל משפחה , נישואים וילדים הם לא אושר.
