מזג האוויר בעונת הקיץ בישראל
בסקירה זאת יוצג מידע נרחב על מזג האוויר האופייני בעונת הקיץ בישראל. יוצגו המערכות הסינופטיות השולטות באזורינו הן בקרקע והן ברום, וכמו כן שינויים סינופטיים שונים. ישנם כמה ציטוטים מהספר 'מבוא למטאורולוגיה' של ברוך זיו ויואב יאיר, והם מסומנים במרכאות. להלן: תיאור כללי וקצר של מאפייני הקיץ בישראל- בעונת הקיץ בישראל, המצב היום-יומי הוא כמעט קבוע. מזג האוויר הוא חם ויבש בהרים ובפנים הארץ ולח בחוף. הקיץ בישראל הוא יבש, ולא יורדים בו משקעים כלל(הסבר על כך יורחב בהמשך). מצב זה שורר ברציפות ממחצית יוני ועד אמצע ספטמבר. בעונת הקיץ נשלט המזרח התיכון ע"י שתי מערכות סינופטיות. להלן סקירה קצרה המתארת את שתיהן: 1. השקע המונסוני- השקע המונסוני זהו שקע המתפתח מעל מרכז אסיה עקב התחממות היבשת. השפעתו העיקרית של השקע על המזרח התיכון, בכך שגורם לכיוון הרוח השלטת להיות מכיוון צפון. 2. הרמה האזורית- רמה זו שייכת חגורת הרמות הסובטרופיות. רמה זו בנוסף לשקע המונסוני גם משליטה רוח צפונית במזרח התיכון. "הרוח הצפונית המגיעה מטורקיה למזרח הים התיכון יורדת מרמת אנטוליה שבלב חצי האי הטורקי, דרך הרי הטאורוס, שגובהם כ-2,500 מ' מעל פני הים, עד לגובה פני הים. במצב זה פועל האפקט הטופוגרפי. ואכן, קיים אפיק לחץ נמוך המשתרע מהמפרץ הפרסי לעבר החופים הדרומיים של טורקיה, המכונה האפיק הפרסי. מנגד אפשר להבחין ברכס המשתרע ממרכז הים התיכון לעבר סיני והנגב"(לפי המפה הממוצעת של הקיץ). משטר הרוחות- משטר הרוחות בישראל, הוא חשוב ומנהיג בעצם את ההשפעות השונות על אזורים שונים ברחבי הארץ. בצפון הארץ ובמרכזה בעונת הקיץ, הרוח היא מערבית(בריזה ימית), ובדרומה הרוח צפונית. הבריזה הימית בצפון ובמרכז נגרמת כתוצאה מהתלכדות הבריזה הימית עם השפעת המערכת הסינופטית, ולפיכך נושבת רוח מערבית במשך היום בעוצמה של סביב ה-10-15 קשר. הרוח המערבית באזור הצפון והמרכז, מחדירה עמה לחות רבה לעבר השכבות הנמוכות של האטמוספירה, וזאת עקב עבירתה מעל הים הלח והקריר לעומת היבשה(בתוספת הלחות, הבריזה גם מזרימה איתה אוויר קריר יותר לעבר הרום הנמוך בעיקר באזור החוף). "בשעות הלילה דומה מידת השפעתה של בריזת הלילה להשפעת המערכת הסינופטית. ההשפעה הסינופטית גורמת לבריזה היבשתית להיחלש ולסטות מעט מכיוונה. הרוח נושבת מכיוון דרום בעוצמה של כ-5 קשר". בדרום הארץ השפעתה של הבריזה הימית כמעט ואינה מורגשת, שכן הרוח השלטת באזור היא צפונית. ככל שמעמיקים לפנים הארץ, כן גוברת עוצמת הרוח הצפונית, ונושבת בעוצמה של אף כ-25 קשר באזור ירושלים והכינרת. טמפרטורה ולחות- "אזורינו נמצא תחת גוש אוויר יבש המתמוכך בהשפעת הרמות הסובטרופיות". בשכבות הנמוכות של האטמוספירה(או רום נמוך), קיימת שכבה דקה של אוויר לח יותר. מעל לשכבה הלחה והקרה שנגרמת עקב הרוח הימית, נמצא גוש אוויר חם ויבש. ביניהם נמצאת אינברסיה. *תזכורת: אינברסיה היא שכבה יציבה בגובה מסוים באטמוספירה, הגורמת למפל טמפ' שלילי, שזו בעצם עלייה בטמפ' עם העלייה בגובה. אינברסיה מונעת התפתחות עננים ומשקעים וכן גורמת התבדרות וזרימות יורדות. האינברסיה בעונת הקיץ יושבת בממוצע בגבהים של עד 300-400 מטרים מעל פני הים. אינברסיה זו מונעת מהלחות לעלות כלפי ההרים וגורמת לו להצטבר בשכבות הנמוכות של האטמוספירה, ולכן אזור החוף 'מוצף' בלחות ושורר בו מזג אוויר חם ולח. בעונות שבהן היבשה חמה מהים, אינברסיה כזאת מופיעה באזורי חוף רבים בעולם, והיא מכונה אינברסיה מרינית. "מתרחש בעצם מאבק באטמוספירה, המתחולל בין ההתמוככות, הפועלת לדחיקת האוויר החם והיבש כלפי מעלה, לבין הרוח השלטת, הדוחפת את האוויר הימי במעלה השפלה". טמפ' המקס' ברוב חלקי הארץ מגיעות לכ-30-35 מע', באזור בקעת הירדן והערבה עד ל-40 מע'. בעצם, רק נראה לכם שישראל היא המקום החם ביותר באזור. באזורים מדרום וממזרח לנו, הטמפ' בעונה זו גבוהה במידה ניכרת מאשר בישראל, בסוריה הן מגיעות לכ-40 מע', ובעיראק אף ל-45 מע'(!). באזורים הדרום-מזרחיים יותר, כגון הודו, המפרץ הפרסי ואזור מזרח סעודיה, הטמפ' מגיעות במקרים מסוימים אף לכ-50 מע'(!!), בהחלט טמפ' גבוהה במיוחד. החום באזור מלווה יובש רב ברציפות. ערכי הלחות היחסית בשפלה מגיעים ל-90% בשעות הלילה ול-60% ביום. בהרים נעים ערכי הלחות בין 70% בלילה(בזמן שנוצרים ערפלים עקב התחממות קרינתית של פני הקרקע) ל-30% ביום(זאת עקב האינברסיה שמונעת מהלחות לעלות כלפי ההרים). בבקעה ובאזור דרום הנגב ערכי הלחות נעים בין 10% בשעות היום ל-30% בשעות הלילה. "הואיל והגבול שבין שני גושי האוויר נמצא קרוב לראשי ההרים, שינויים החלים מיום ליום בגובה האינברסיה גורמים לשינויים חריפים בלחות באזורי ההר". עננות קיץ- בענת הקיץ, בישראל השכבות הבינוניות והגבוהות יבשות, וזאת עקב זרימה אנטי-ציקלונית ברום הגבוה, הגורמת להתמוככות באטמוספירה. ההתמוככות בעצם מביאה להיווצרות האינברסיה המרינית, שעליה דובר קודם. הואיל ורק השכבות הנמוכות ביותר רוויות בלחות, תיתכן עננות רק בשכבה זו של האטמוספירה. זוהי עננות שטוחה/ערמתית מסוג סטרטוס או קומולוס בעלי התפתחות מועטה. בסיס העננים נמצא בגבהים של כ-1,000 רגל, ואילו פסגותיהם לא יותר מ-3,000 רגל. כשהעננות נוגעת בבסיס האינברסיה, היא משתטחת וחלות בה זרימות יורדות הגורמות להתבדרות בענן ולהתפרקותו. העננות הנמוכה מגיעה בגלים בשעות הבוקר, בעיקר באזור החוף ובהרי הגליל. במשך הלילה נוצר שקע לילי רדוד מול חופי הארץ. השקע גורם במשך הלילה עד לשעות הבוקר הממש מוקדמות(דהיינו לפנות בוקר), להתכנסות בשכבות הסמוכות לקרקע. הדבר מתבטא בעליית אוויר כלפי מעלה. האוויר החם עולה, פוגש באוויר הקר יותר מתחת לבסיס האינברסיה, מתעבה ונוצרת עננות שטוחה מסוג סטרטוס וקומולוס נמוך המוגבלים ע"י האינברסיה המרינית. עננות זו בעלת התפתחות מועטה ותכולת מים נמוכה, ועל כן הענן לא ימטיר משקעים. במקרים מסוימים כן יורד גשם(לרוב בעוצמה קלה מאד), אך נושא זה יורחב בהמשך. חשוב לציין- העננות הנמוכה נכנסת מיד אחרי זריחה, בזמן התפתחותה של בריזת הים. ולמה בשעות הצהרים בד"כ השמיים בהירים ללא עננות? הדבר נובע מכך שבשעות הצהרים קיימת סמוך לקרקע התבדרות, הואיל ועוצמת הרוח בפנים היבשה קרובה ל-20 קשר. "התבדרות זו מלווה התמוככות מעל רצועת הים הסמוכה לחוף ובמישור החוף עצמו, ולכן פוחתים שם העננים או אף נעלמים לחלוטין". בשעות אחה"צ שוב נכנס גל עננות נמוכה מסוג קומולוס וסטרטוס נמוך המוגבלים ע"י שכבת האינברסיה. זאת בהשראת התכנסות קלה בשכבות הנמוכות מעל הים, המביאה לעליית אוויר היוצר התעבות ברגע שפוגש באוויר הקר, וליצירת עננות נמוכה ולא מפותחת. עננות זו בעלת התפתחות מועטה ותכולת מים נמוכה, ולכן לא יירדו משקעים. ערפלים- מתחת לאינברסיה המרינית הלוכדת אוויר לח בשכבות הנמוכות, מצוי אוויר ימי המכיל לחות רבה המתאים להיווצרות ערפל קרינה. אבל הסיכויים של הערפל תלויים בגובהה של האינברסיה. הלחות בסמוך לבסיס האינברסיה גבוהה יותר מאשר סמוך לקרקע. כתוצאה מכך נוצרת במהלך הלילה שכבת עננים שעוביה כמה מאות מטרים בלבד(לרוב זוהי עננות מסוג סטרטוס נמוך), העשויה להתעבות כלפי מטה תוך כדי ההתקררות הלילית. "אם האינברסיה מצויה מתחת לגובה 500 מ', יימצא בסיס העננים סמוך לפני הקרקע, ועם התקררות נוספת יהפוך לערפל". אם האינברסיה גבוהה, בערך מעל 500 מ', הלחות תתפזר בשטח רחב יותר, וכן תיווצר מעין שמיכה דקה מתחת לבסיס האינברסיה, דבר הימנע מהתקררות וסיכויי ערפלים.
בסקירה זאת יוצג מידע נרחב על מזג האוויר האופייני בעונת הקיץ בישראל. יוצגו המערכות הסינופטיות השולטות באזורינו הן בקרקע והן ברום, וכמו כן שינויים סינופטיים שונים. ישנם כמה ציטוטים מהספר 'מבוא למטאורולוגיה' של ברוך זיו ויואב יאיר, והם מסומנים במרכאות. להלן: תיאור כללי וקצר של מאפייני הקיץ בישראל- בעונת הקיץ בישראל, המצב היום-יומי הוא כמעט קבוע. מזג האוויר הוא חם ויבש בהרים ובפנים הארץ ולח בחוף. הקיץ בישראל הוא יבש, ולא יורדים בו משקעים כלל(הסבר על כך יורחב בהמשך). מצב זה שורר ברציפות ממחצית יוני ועד אמצע ספטמבר. בעונת הקיץ נשלט המזרח התיכון ע"י שתי מערכות סינופטיות. להלן סקירה קצרה המתארת את שתיהן: 1. השקע המונסוני- השקע המונסוני זהו שקע המתפתח מעל מרכז אסיה עקב התחממות היבשת. השפעתו העיקרית של השקע על המזרח התיכון, בכך שגורם לכיוון הרוח השלטת להיות מכיוון צפון. 2. הרמה האזורית- רמה זו שייכת חגורת הרמות הסובטרופיות. רמה זו בנוסף לשקע המונסוני גם משליטה רוח צפונית במזרח התיכון. "הרוח הצפונית המגיעה מטורקיה למזרח הים התיכון יורדת מרמת אנטוליה שבלב חצי האי הטורקי, דרך הרי הטאורוס, שגובהם כ-2,500 מ' מעל פני הים, עד לגובה פני הים. במצב זה פועל האפקט הטופוגרפי. ואכן, קיים אפיק לחץ נמוך המשתרע מהמפרץ הפרסי לעבר החופים הדרומיים של טורקיה, המכונה האפיק הפרסי. מנגד אפשר להבחין ברכס המשתרע ממרכז הים התיכון לעבר סיני והנגב"(לפי המפה הממוצעת של הקיץ). משטר הרוחות- משטר הרוחות בישראל, הוא חשוב ומנהיג בעצם את ההשפעות השונות על אזורים שונים ברחבי הארץ. בצפון הארץ ובמרכזה בעונת הקיץ, הרוח היא מערבית(בריזה ימית), ובדרומה הרוח צפונית. הבריזה הימית בצפון ובמרכז נגרמת כתוצאה מהתלכדות הבריזה הימית עם השפעת המערכת הסינופטית, ולפיכך נושבת רוח מערבית במשך היום בעוצמה של סביב ה-10-15 קשר. הרוח המערבית באזור הצפון והמרכז, מחדירה עמה לחות רבה לעבר השכבות הנמוכות של האטמוספירה, וזאת עקב עבירתה מעל הים הלח והקריר לעומת היבשה(בתוספת הלחות, הבריזה גם מזרימה איתה אוויר קריר יותר לעבר הרום הנמוך בעיקר באזור החוף). "בשעות הלילה דומה מידת השפעתה של בריזת הלילה להשפעת המערכת הסינופטית. ההשפעה הסינופטית גורמת לבריזה היבשתית להיחלש ולסטות מעט מכיוונה. הרוח נושבת מכיוון דרום בעוצמה של כ-5 קשר". בדרום הארץ השפעתה של הבריזה הימית כמעט ואינה מורגשת, שכן הרוח השלטת באזור היא צפונית. ככל שמעמיקים לפנים הארץ, כן גוברת עוצמת הרוח הצפונית, ונושבת בעוצמה של אף כ-25 קשר באזור ירושלים והכינרת. טמפרטורה ולחות- "אזורינו נמצא תחת גוש אוויר יבש המתמוכך בהשפעת הרמות הסובטרופיות". בשכבות הנמוכות של האטמוספירה(או רום נמוך), קיימת שכבה דקה של אוויר לח יותר. מעל לשכבה הלחה והקרה שנגרמת עקב הרוח הימית, נמצא גוש אוויר חם ויבש. ביניהם נמצאת אינברסיה. *תזכורת: אינברסיה היא שכבה יציבה בגובה מסוים באטמוספירה, הגורמת למפל טמפ' שלילי, שזו בעצם עלייה בטמפ' עם העלייה בגובה. אינברסיה מונעת התפתחות עננים ומשקעים וכן גורמת התבדרות וזרימות יורדות. האינברסיה בעונת הקיץ יושבת בממוצע בגבהים של עד 300-400 מטרים מעל פני הים. אינברסיה זו מונעת מהלחות לעלות כלפי ההרים וגורמת לו להצטבר בשכבות הנמוכות של האטמוספירה, ולכן אזור החוף 'מוצף' בלחות ושורר בו מזג אוויר חם ולח. בעונות שבהן היבשה חמה מהים, אינברסיה כזאת מופיעה באזורי חוף רבים בעולם, והיא מכונה אינברסיה מרינית. "מתרחש בעצם מאבק באטמוספירה, המתחולל בין ההתמוככות, הפועלת לדחיקת האוויר החם והיבש כלפי מעלה, לבין הרוח השלטת, הדוחפת את האוויר הימי במעלה השפלה". טמפ' המקס' ברוב חלקי הארץ מגיעות לכ-30-35 מע', באזור בקעת הירדן והערבה עד ל-40 מע'. בעצם, רק נראה לכם שישראל היא המקום החם ביותר באזור. באזורים מדרום וממזרח לנו, הטמפ' בעונה זו גבוהה במידה ניכרת מאשר בישראל, בסוריה הן מגיעות לכ-40 מע', ובעיראק אף ל-45 מע'(!). באזורים הדרום-מזרחיים יותר, כגון הודו, המפרץ הפרסי ואזור מזרח סעודיה, הטמפ' מגיעות במקרים מסוימים אף לכ-50 מע'(!!), בהחלט טמפ' גבוהה במיוחד. החום באזור מלווה יובש רב ברציפות. ערכי הלחות היחסית בשפלה מגיעים ל-90% בשעות הלילה ול-60% ביום. בהרים נעים ערכי הלחות בין 70% בלילה(בזמן שנוצרים ערפלים עקב התחממות קרינתית של פני הקרקע) ל-30% ביום(זאת עקב האינברסיה שמונעת מהלחות לעלות כלפי ההרים). בבקעה ובאזור דרום הנגב ערכי הלחות נעים בין 10% בשעות היום ל-30% בשעות הלילה. "הואיל והגבול שבין שני גושי האוויר נמצא קרוב לראשי ההרים, שינויים החלים מיום ליום בגובה האינברסיה גורמים לשינויים חריפים בלחות באזורי ההר". עננות קיץ- בענת הקיץ, בישראל השכבות הבינוניות והגבוהות יבשות, וזאת עקב זרימה אנטי-ציקלונית ברום הגבוה, הגורמת להתמוככות באטמוספירה. ההתמוככות בעצם מביאה להיווצרות האינברסיה המרינית, שעליה דובר קודם. הואיל ורק השכבות הנמוכות ביותר רוויות בלחות, תיתכן עננות רק בשכבה זו של האטמוספירה. זוהי עננות שטוחה/ערמתית מסוג סטרטוס או קומולוס בעלי התפתחות מועטה. בסיס העננים נמצא בגבהים של כ-1,000 רגל, ואילו פסגותיהם לא יותר מ-3,000 רגל. כשהעננות נוגעת בבסיס האינברסיה, היא משתטחת וחלות בה זרימות יורדות הגורמות להתבדרות בענן ולהתפרקותו. העננות הנמוכה מגיעה בגלים בשעות הבוקר, בעיקר באזור החוף ובהרי הגליל. במשך הלילה נוצר שקע לילי רדוד מול חופי הארץ. השקע גורם במשך הלילה עד לשעות הבוקר הממש מוקדמות(דהיינו לפנות בוקר), להתכנסות בשכבות הסמוכות לקרקע. הדבר מתבטא בעליית אוויר כלפי מעלה. האוויר החם עולה, פוגש באוויר הקר יותר מתחת לבסיס האינברסיה, מתעבה ונוצרת עננות שטוחה מסוג סטרטוס וקומולוס נמוך המוגבלים ע"י האינברסיה המרינית. עננות זו בעלת התפתחות מועטה ותכולת מים נמוכה, ועל כן הענן לא ימטיר משקעים. במקרים מסוימים כן יורד גשם(לרוב בעוצמה קלה מאד), אך נושא זה יורחב בהמשך. חשוב לציין- העננות הנמוכה נכנסת מיד אחרי זריחה, בזמן התפתחותה של בריזת הים. ולמה בשעות הצהרים בד"כ השמיים בהירים ללא עננות? הדבר נובע מכך שבשעות הצהרים קיימת סמוך לקרקע התבדרות, הואיל ועוצמת הרוח בפנים היבשה קרובה ל-20 קשר. "התבדרות זו מלווה התמוככות מעל רצועת הים הסמוכה לחוף ובמישור החוף עצמו, ולכן פוחתים שם העננים או אף נעלמים לחלוטין". בשעות אחה"צ שוב נכנס גל עננות נמוכה מסוג קומולוס וסטרטוס נמוך המוגבלים ע"י שכבת האינברסיה. זאת בהשראת התכנסות קלה בשכבות הנמוכות מעל הים, המביאה לעליית אוויר היוצר התעבות ברגע שפוגש באוויר הקר, וליצירת עננות נמוכה ולא מפותחת. עננות זו בעלת התפתחות מועטה ותכולת מים נמוכה, ולכן לא יירדו משקעים. ערפלים- מתחת לאינברסיה המרינית הלוכדת אוויר לח בשכבות הנמוכות, מצוי אוויר ימי המכיל לחות רבה המתאים להיווצרות ערפל קרינה. אבל הסיכויים של הערפל תלויים בגובהה של האינברסיה. הלחות בסמוך לבסיס האינברסיה גבוהה יותר מאשר סמוך לקרקע. כתוצאה מכך נוצרת במהלך הלילה שכבת עננים שעוביה כמה מאות מטרים בלבד(לרוב זוהי עננות מסוג סטרטוס נמוך), העשויה להתעבות כלפי מטה תוך כדי ההתקררות הלילית. "אם האינברסיה מצויה מתחת לגובה 500 מ', יימצא בסיס העננים סמוך לפני הקרקע, ועם התקררות נוספת יהפוך לערפל". אם האינברסיה גבוהה, בערך מעל 500 מ', הלחות תתפזר בשטח רחב יותר, וכן תיווצר מעין שמיכה דקה מתחת לבסיס האינברסיה, דבר הימנע מהתקררות וסיכויי ערפלים.
