מזג האויר הזה לא מיטיב עימי

[Happy1]

מזג האויר הזה לא מיטיב עימי ../images/Emo42.gif

כבר כמה ימים שלא הייתי כאן כמו שצריך... אתמול עצרתי לשניה בעבודה ואח"כ עזבתי הביתה בגלל המיגרנה הנוראית שחטפתי מהמזג אויר (למרות שאני במזגן ולמרות שאני שותה 3 ליטר מים...). כל קיץ אותו סבל ! היום אני כאן בעבודה, עדיין לא 100% אבל יותר טוב מאתמול. נתחיל קודם כל עם שבוע שעבר, יום חמישי בערב, יוטבתה... היה אחלה ! באמת ! מאוד נהנייתי לפגוש חברים שכבר פגשתי וחברים חדשים, כולם יופי של אנשים. חייבים לעשות זאת לעיתים יותר קרובות... לצערי אין לי דיווחים על ירידה במשקל משום שאני בכלל לא עולה על המשקל. אין לי שמץ של מושג מה קורה איתי מבחינת המספר. גם מבחינת הגוף אני לא רואה מי יודע מה תוצאות, אבל מתחיל להמאס לי האובססיה עם הירידה במשקל. כן, אני משתדלת לשמור, לא 100%, אבל דליה תמיד אומרת שגם 90% זה בסדר. אתמול אחרי שהמיגרנה שכחה מעט, החלטתי לעשות ספורט קליל. הרבה פעמים כשאני עם כאב ראש או כאבי שרירים אני כן עושה ספורט כי זה משחרר וגורם להרפיית שרירים. אך מכיון שלא רציתי לקפץ בעוצמה הרגילה, הקשבתי לגוף שלי ועשיתי 25 דקות של אירובי מדרגה קליל (שפעם היה לי קשה לעשות אותו והיום אני בקושי מרגישה אותו) + 15 דקות של משקולות. אח"כ הרגשתי שהראש הרבה פחות כואב. (חייבת להיות לכך סיבה מדעית...) זהו חברים ! אל תשכחו לשתות גם כשלא צמאים ! אוהבת !

 

[יעל שכנאי]

הפי חמודה,

מזג האוויר לא מיטיב עם כולנו. האמת היא, שאני לא עשיתי פעילות גופנית כבר ארבעה ימים, כי הפעילות שלי היא הליכה ולא העזתי ללכת במזג האוויר ששורר כאן מאז יום ה´ אחה"צ. תזכרי שהכול עובר וכנראה שהיום מחר הכול ישתפר יותר ויחזור להיות מזרח-תיכוני לבנטיני...

. לא שזה מעודד... אבל זה יותר טוב מהכבשן הלוהט שהיה כאן. מחזקת אותך, וכל הכבוד על ההתמדה, בכל זאת (אירובי מדרגה קליל)... להת´ יעל

 

[אביטל +]

אולי זה עניין יחסי אבל...

עד השנה, עונת הקיץ הייתה בלתי נסבלת בשבילי הייתי תמיד מגיעה הבייתה, נשכבת על המיטה ובקושי מסוגלת לזוז. השנה זה בקושי מדגדג לי. אפילו הימים האחרונים. אני בהחלט מרגישה שחם אבל אני לא מרגישה את העייפות הזאת שתמיד הרגשתי בתוצאה מכך.

 

[boolee]

אוי הפי ...

כמה היית חסרה כאן אתמול, אין לך פשוט מושג. חיפשתי וחיפשתי את הדיווח והוא פשוט לא היה ... אי-פעם בדקת למה מזג האויר החם גורם לך לכאלו תחושות נוראיות? רופא? קופ"ח? משהו ??? את יודעת, שתיה מרובה מצויינת בכל מקרה, אבל היא לא פתרון. תשמרי על עצמך... ואל תתאמצי יותר מדי עם הפעילות הגופנית. אוהבת,

 

[דליה גולן]

הפייייייי, ../images/Emo7.gif

<-- גם בגלל שחסרת, וגם בגלל שסבלת.... הפי, באמת כשמשתדלים יותר מדי וזה לא ממש הולך טבעי, בסוף די. הסוס מתחיל לקרטע. אני יודעת שבגלל החתונה נורא היה חשוב לך להלחם ממש על התוצאה, את משקיעה המון אנרגיה נפשית בענין. אבל כמה פעמים יוצא שאני אומרת שלא יוצאים מנצחים במלחמה הזאת! כי הנפש שלנו עדינה וזקוקה לקצב אחר ולהקשבה. אז, אל תקחי את זה עכשו בבקשה, חס וחלילהההההה, כשלב של להתחיל להחזיק פחות חזק את המושכות ו...ו....כל מה שבעקבות זה רק אורב בפינה החשוכה. (פוי

). תשאירי אותם אצלך בידיים מה שלא יהיה. קודם כל!!! אבל מצד שני תעשי הערכת מצב מחודשת, איך ממשיכים ואיך את מתמרנת בהתבססות במה שכן יתאים לך. זה לא סיפור. רק זה מה שתעשי (!) זאת המסקנה, ולא כיוון אחר בכלל (שלא תחלמי אפילו..נעוט עלייך כולננננו

) אל תגידי שלא הזהרתי אותך!!). כל הקטע של להצליח בירידה במשקל (הפעם לעומת..) הוא בהתגמשות ובהתכוונות כל פעם כשיש קריאת מצב כמו עכשו. זה ה-קטע!! נוקשות מדי לא טובה וגם לא הצד האחר של הקשת. (כשנוקשים מדי לא מנצלים הזדמנויות ולא פתוחים לשינויים). טוב שהעלית את זה. ודברי על זה כמה שאת רוצה הפי. (איפה אם לא בבית?). דליה.

 

[דליה גולן]

הפי, ../images/Emo124.gif

תגידי איזה מילה אחר כל ההודעות כאן. שנרגיש אותך....ומה בראש שלך. (יש לי סיבה למה אני כותבת את זה. שלוש נקודות). דליה.

 

[Happy1]

אוף ! רשמתי מגילה...../images/Emo123.gif

ותפוז נכנס לבעיות ומחק לי אותה !!! אין דבר מעצבן מזה... ועכשיו אני צריכה לחשוב מה בכלל כתבתי ואף פעם אי אפשר לשחזר...(מישהו עצבני ?

). תודה לכולכן על העידוד והתמיכה ! כל כך הרבה פעמים רשמתי כאן על החתונה של אחותי. כל כל הרבה תליתי תקוות ש"עד החתונה אהיה רזה..." והנה שוב אני נכשלת, שוב מתבדה, הגוף שלי צוחק לי בפרצוף. בעצם לגוף יש סיבה טובה. אני התאכזרתי אליו. לא תמיד נתתי לו את מה שצריך, ולעיתים הלעטתי אותו ביותר מידי סוכרים ושטויות ודברי זבל שהיום תורו לצחוק עלי. העובדה שאני לא עולה על המשקל היא לאו דווקא חיובית. מבחינתי היא מראה שאני חושבת שלא עשיתי ממש מספיק. כי אם כן, הייתי עולה עליו כל יומיים לראות תוצאות. מראש אני יודעת שלא יהיו תוצאות ולכן לא עולה עליו. כן, אני עושה ספורט ויחסית הרבה, אבל כל הקלוריות שאני שורפת לא מועילות כי אני כל הזמן באיזון. שנים על גבי שנים באותו משקל. קילו לפה קילו לשם. לאזן אני יודעת מצוין. השאלה רק איך לרדת. להוסיף ספורט ? בלתי אפשרי. כבר עושה את המקסימום. להפחית קלוריות ? לא מעוניינת להסתובב רעבה וחסרת אנרגיה. בקיצר תקועה עם אותו עודף של 15 ק"ג. ואני די מרגישה כשלון שהנה עוד פעם לפני ארוע חשוב בחיי, לאחר שהכנסתי את עצמי למשמעת קשה (ואולי זו הבעיה) אני מתחילה להרפות. אותו דבר היה לפני 4 שנים בחתונה של אחותי האמצעית. גם אז רציתי לרדת וגם אז לא הצלחתי. אולי הלחץ מכשיל אותי. מצד שני בלי לחץ בכלל יש יתר שאננות. והיום אלך הביתה, אכניס קלטת Tae Bo לוידאו

ואשרוף כ- 600 קלוריות, אבעט ואתן בוקסים לכל האוייבים מסביב (אני צריכה לשים תמונה של עצמי ממול...

) אזיע וארגיש טוב. אבל כל זה יהיה זניח כי לא יתבטא בגוף. אולי רק עם מיקרוסקופ... ואתמול קניתי סיר פיירקס קטן שאוכל להכין בו פופקורן בכמות מופחתת ובמקום 10 כוסות אוכל רק 5 (כבר התקדמות...). אז עושה מאמצים, אבל לא מספיק... אוהבת אתכם ! (מוטב שתפוז לא ימחוק לי את ההודעה שוב !

)

 

[נ י ש נ ו ש י ת]

300 גרם בשבוע...../images/Emo23.gif

הפי,

נשמה , את לא צריכה מיקרוסקופ את צריכה רק סבלנות. אבל המון, בערך כמות אין סופית. 15 ק"ג זה לא כ"כ הרבה כבר הייתי עם יותר. מיד לקחתי מחשבון וחישבתי שאם תורידי כל שבוע 300 גרם שזה כלום של כלום

תוך שנה בדיוק תהיי כבר עם 15.6 ק"ג פחות, ואז תוכלי להראות את התמונות המשגעות של החתונה (בשמלה יפה גם 15 ק"ג נראים סקסי- נשבעת לך שככה אני חושבת ב א מ ת), ולהראות איך היית פעם. חוץ מזה יש נוסא בדוקה שקובעת שככל שלוקח יותר זמן להוריד -הסיכוי שהם יחזרו ישאף לאפס. אני יודעת כמה מבאס

זה עכשיו. אני כל יומולדת שלי נהיית ככה.

וגם בפורים

שאי אפשר לשים תחפושת צמודה, וכמובן הקיץ

שישר עושה לי חשק לשים את כל הבגדים הקטנטנים שהבאתי מהמזרח.

בקיצור, יש תמיד ארועים שכיף להיות רזה- כי זה תמיד כיף. אז הסירי דאגה מלבך - אחותך מתחתנת!!!!!!!

למרות שאין לי אחות , אני בטוחה שאת מאושרת שהיא מצאה את האושר שלה וממסדת אותו כדת וכדין.

אני יודעת שתהי מדהימה ואל תשכחי להביא תמונות למפגש הבא.

דרך אגב -בטח יש לך מאפרת, אבל לחברת JA-DE יש אבקה נוצצת הכי

מיוחדת שראיתי בחיים שלי , משהו עדין ויפה שנקרא STAR PAILETTES במיוחד לעיניים אבל גם לגוף. את פשוט חייבת לנסות(זה עולה כולה איזה 30 ש"ח וזה לא נגמר שנים). ביי שלי

 

[Happy1]

נשנושית יקרה,../images/Emo65.gif

סבלנות זו מילת המפתח. וזה בדיוק מה שחסר לי. ואני מנסה לשנות את זה, בחיי, אבל נדמה שתמיד אני רוצה לרוץ קדימה קדימה ולא לוקחת בחשבון שהגוף אולי לא יזוז באותו קצב שאני רוצה. דיאטות כסאח הן כבר מזמן לא בשבילי. בגילי המופלג (31)

כבר אין לי כוח לשטויות וגם כשאני "בדיאטה" אני עדיין אוכלת מינימום של 1200 קלוריות. אבל הבעיה היא שגם ברמה קלורית כזו חסר לי אוכל ואני מרגישה שאני מענישה את עצמי. אין לי כוח לסבול בשביל להיות יפה. ולהיות רזה זו באמת לא המטרה אלא להיות במשקל שבו אני ארגיש נוח וטוב ואוכל לקנות בגדים יותר צמודים ויותר סקסים. פעם אחת בחיים אני רוצה להרגיש סקסית !

. הראיה שלך היא נכונה. אם אוריד רק 300 גרם בשבוע תוך שנה (!) אהיה פחות 15 קילוגרם. שנה ?!?!? צד אחד אצלי זועק ומוחה "כל כך הרבה זמן ?" והצד השני אומר שכבר מזמן יכולתי להיות פחות 15 קילוגרם עם כל ההתחלות והסיומות של הדיאטה. פשוט מלכת דיאטות השלושה ימים !

ואתמול חזרתי הביתה ועשיתי קיקבוקסינג אבל אחרי 30 דקות כבר הרגשתי שאין לי כוח (פשוט אחד מהימים הללו) ובקיקבוקסינג אם לא מבצעים את התרגיל בצורה הנכונה עלולים לגרום לנזקים בגוף, אז פשוט עצרתי ועשיתי מתיחות לגוף ולנפש. היום אני מתכננת אירובי מדרגה 30 דקות ואם יהיה כוח אעשה משקולות בסוף. המון תודה גם על ההמלצה על ג´ייד - אני אבדוק בחנויות את הנושא. חיבוקים לכולם ! (ודליה יקרה מכל - התשובה כאן מתייחסת למה שכתבת לי...)

 

[bell_bell]

הפי, אני רואה כמה דברים טובים

במה שכתבת... דבר ראשון - איזה יופי שאנחנו כבר בגיל שלא עושים שטויות יותר... דיאטות כסאח לא רק שלא מועילות אלא רק מזיקות, וזה שלא מתפתים אליהן זה כבר שלב אחד קדימה, וזאת הסיבה שאת לא עולה במשקל, ואולי קשה לך לראות את זה אבל זה דבר חיובי מאוד ולא פשוט בכלל,בייחוד אחרי שנים של דיאטות. דבר שני - אני חושבת שאמרתי לך כבר, אני התחלתי לרזות רק אחרי שהכרזתי שדי,זהו,נמאס לי מדיאטות, וגם הפסקתי לעשות דיאטה... לא שפתאום אהבתי את הגוף שלי או משהו כזה, פשוט נמאס לי מהמלחמות והחלטתי שזה לא שווה את זה (בייחוד כשאין תוצאות...) עברתי לאוכל מסודר, שכלל כל מה שרציתי,עזבתי את המשקל,ולאט לאט.... כמו כן, יש לציין, שבאף ארוע שהחלטתי שאני מרזה בשבילו - לא רזיתי... בכלל... אז מ"ייאוש" גדול והתפכחות - יצאו רק דברים טובים. ולסיכום אני שוב אגיד לך - אני חושבת שאת נראית מצויין גם ככה, ובהחלט יכולה להראות סקסית ומושכת...סקס-אפיל זה לאו דווקא ילדה בת 14 עם טייץ בגזרה סופר נמוכה וגופיית בטן שכל העצמות בולטות לה החוצה...

 

[Happy1]

בל-בל, אני צריכה לזכור..../images/Emo140.gif

אותך כדוגמא... האמת היא שחשבתי עליך בסופשבוע, על השפיות בה את מנהלת את חייך. ואחרי שקראתי את רשימת "החטאים" שלך מאילת זה שוב הוכיח עד כמה את באמת בשליטה. (אם אני הייתי נוסעת לסופשבוע בכלל לא הייתי מצליחה למנות את מספר החטאים...)

בכל אופן את צודקת. אני חושבת שאתחיל ללכת בגישה שלך. וזה לא נקרא להרים ידים, נכון ? זה פשוט שינוי. די עם הדיאטות ! כולן עובדות זמנית ואח"כ מה ? (אצלי זמנית זה שלושה ימים...) צריך לעשות שינוי מחשבתי. וכל מי שמסביבי והצליח לרדת ולשמור על כך (אחותי שומרת על ירידה של 20 קילו כבר 3 שנים) פשוט שינה גישה. נחשוב על זה קצת ואחזור לשפוך מחשבות.... תודה על המחמאה !!! עושה לי המון...

 

[דליה גולן]

השתיקה שלך דיברה יותר ממילים....

והיא לא מצאה חן בעיניי.

הטרידה אותי. טוב, אז זה רגע מפוקח. אבל....יש גם היבט חיובי בזה הפי. כי זה דווקא עדות לחוזק. באיזה מובן? אגיד לך. מי שלא יכול לעמוד מול האמת שמתגלית לו, ו.. מוליך את עצמו גם שולל. אבל שולל רק כלפי חוץ מפני שבפנים האמת מבעבעת כמו סיר עם מים רותחים. ואז מה מה ששם בפנים שהיא האמת לאמיתה, מכעיסה, מרתיחה, עד שגולשת החוצה - בשטף אדיר שמוצא את ביטויו בריצה למטבח, ולמקרר, לאכול מכל הבא ליד. "לקרר" את הנשמה הדואבת. אז כואב לך הפי. אבל את עומדת בזה ומול המציאות. (ולכן זה סימן לחוזק. לא יכולת לעשות כן לולא היית כך). אבל זה כאב שאת "שולטת" בו ואת חושבת ומסבירה לעצמך איך זה קרה. וזו: הפקת הלקחים. ותראי כמה את ראויה להערצה. איך את חמת הזעם שלך מראש את מתכננת להוציא בקיקבוקסינג הערב (את כבר בעצם תקראי זאת מחר) אבל לא מוכנה!!! ליפול "בפח" הקורץ והמושך כאש להוציא זאת על "סיר הבשר". ובשבילי את ערב גדלת בהמון! בחשיבה, בהתנהגות, בביצוע!! פשוט כך.

גדולה הפי! (למרות ואולי שאת תקראי את זה במצב רוח מהול מעט בעצב. אבל זה מה שקורה לך. עובדה). ואם תסתכלי הפי, מתי נקודת משבר מסוימת מוססה ו"לקחה" הצידה/גדעה ענינים זה כשנכנעים ברגעים כאלה. זהו ממש היה רגע של מבחן בשבילך. ואת יכלת לו!!! ועכשו וממחר, אולי תרצי להמשיך במחשבות מה הלאה. אבל הלאה הפי. האחורה כבר "מת". אחורה למשל, כמו ליפול שוב בפח של חלילה ברגע כזה ולאבד ה=כ=ל!!!! כאן דרושה הגדלות רוח העוצמות הכי שיש, העלייה בדרגה. כדי להצליח במה שעד היום לא. הנה דוגמא שלא לא לחזור לאותם מקומות = כשלונות. (המצב רוח שמושך....וכו´). (נכון?????). והפי, אני איתך כל שנייה ובכל רגע טוב וקשה שיהיה, עד שתגיעי לשם נשמה, קאפיש?????????? (עם ראש כזה גם אני קמתי והלכתי ו...כבשתייייי! אז גם אתתת!!! לא יהיה אחרת ליידי!!!!). ורק חזקי ואמצי הפי. דליה.

 

[נ י ש נ ו ש י ת]

../images/Emo93.gif../images/Emo93.gif../images/Emo93.gif

הפי , אני מקווה שאת לא מתבאסת מהשטויות שלי . אני רוצה להיות פה בשבילך.

 

[tuti f]

הפיייי../images/Emo39.gif

הימים האחרונים אכן היו סיוט מבחינת מזג האויר, גם היום אמרו שתיהיה ירידה בטמפרטורות אבל עדיין בלתי נסבל לצאת החוצה

ובקשר למיגרנות שמעתי שיש טיפולים חדשניים לטיפול במיגרנות (רובם מרפואה אלטרנטיבית,אני אישית מעדיפה) שווה לבדוק או לנסות הם בהחלט מקלים על הסימפטומים...חבל לסבול סתם

את כ"כ מזכירה לי את עצמי בקשר לאובססיביות למשקל,לי האמת זה בא בתקופות. לפעמים אני יותר סבלנית ומבינה שאם אני אעשה את שלי הגוף יעשה את שלו ולפעמים אני פשוט כ"כ לחוצה ולא מבינה למה אני לא יורדת, את המשקל כמעט וכבר זנחתי (אני יודעת בערך כמה אני שוקלת) ואני יותר מעדיפה את ההרגשה האישית שלי,כשאני מרגישה כבדה מהרגיל אני מבינה שאני צריכה להקפיד יותר וכשאני מרגישה בסדר עם עצמי או יותר קלה (לא שהרגשתי זאת לאחרונה) אני משתדלת להמשיך באותה מתכונת שעשיתי לפני. אבל מה שכן אובססיה לא טובה בכלל

תראי גם אם את עושה רק 90% (שזה המון) זה כבר הרבה יותר, לפעמים בגלל הלחץ לרדת לא שמים לב שבאמת יורדים. מה זה משנה בעצם כמה תרדי עד לחתונה שלך אחותך

העיקר שירדת

קראתי היום איפשהו שדיאטה ללמוד לסגל אורך חיים חדש וכלן לפעמים מחליקים, זה תהליך ארוך...עזבי את המשקל תמשיכי בדרכך ואין לי ספק שתראי תוצאות. אני מקווה שתרגישי יותר טוב היום שהיה

שולחת לך המון

אוהבת

 

[ניניה]

ארועים משפחתיים זה נורא

הפי, למרות שאני בטוחה שמצבך טוב ממצבי אני מבינה מאוד את הפחד מהחתונה ואת הרצון להראות טוב עם כל הקרובים והאורחים שמגיעים. בספטמבר הקודם היה לאחי בר-מצווה - לא משהו פורמאלי אבל בכל זאת משפחה וחברים. אני כל כך לא רציתי לבוא כי פשוט לא הרגשתי שאני יכולה לעמוד בזה ולא היה לי כלום ללבוש חוץ מבלויי סחבות (שום דבר לא עולה כמובן). בסוף החלטתי שאין לי ברירה במקרה הזה (כי בד"כ אני בכלל לא באה לכלום) ויום לפני לקחתי חברה והלכתי לקנות איזה מכנסיים וחולצה נורמליים ואפילו מצאתי! הכל יחסי כמובן. בבר מצווה השתדלתי להסתתר מאחורי הבאר כמיטב יכולתי ואז באה איזו דודה מדרגה שלישית ואומרת לי :"אוי מזמן לא נפגשנו! יש לך פנים חמודות כמו תמיד אבל...". ואז היא מין סוקרת אותי עם הבעת "נו נו נו". התחשק לי להרביץ לה ומיד אח"כ לבכות. אין לכם מושג איזה מצברוח היא עשתה לי, ועדיין הייתי צריכה לחשוק שיניים כי לא יכולתי לברוח משם. מאז כל פעם שאני שומעת את שמה אני מקללת אותה בליבי וממש שונאת אותה! באיזו זכות היא אומרת דברים כאלה? שתסתום! זה שהיא היתה רזה כל חייה נותן לה זכות להשפיל אותי ככה??? זה קורע אותי עד היום ולה אין מושג.

 

[אלי ו.]

סיבה מדעית (אולי)

הם האנדורפינים, משככי כאבים טבעיים שהגוף משחרר בזמן פעילות גופנית עצימה. האנדוריפינים הם גם כמו סם (קל) ממכר. ולכן אנשים ש"התמכרו" לפעילות גופנית ירגישו תסמיני גמילה קלים אם יפסיקו לעשות כושר לתקופה מסוימת. למרות זאת כעיקרון כשלא מרגישים טוב לא רצוי לעשות פעילות גופנית.