גם אצל חז"ל יש אמירות אנארכיסטיות מקבילות:
כתוב בתורה "כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם", ודרשו חז"ל: "עבדי הם, ולא עבדים לעבדים", כלומר ולא עבדים של בני-תמותה שאמורים בעצמם להיות עבדים שלי. מסקנה אופרטיבית: למרות שבן תמותה, מסוגו של השיח' יוסוף אל קארדאוי שליט"א' מאיים על היהודים שיכנעו לאיסלאם כי אם לא אז הם ייהרגו, הרי שלפי היהדות אסור להיכנע לאיום סחטני זה של אותו בן-תמותה, שהרי: "ולא עבדים לעבדים". זוהי אגב גם משמעותו העמוקה של החג שבו אנו חוגגים את מה שמכונה בתפילה: "זמן חירותנו".
מצד שני, יש אצל חז"ל גם אמירות אנטי-אנארכיסטיות מובהקות, כגון "אלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו", וכן "דינא דמלכותא דינא"...
האם ניתן לאזן בין שתי הגישות הללו?
כן! הגע בעצמך: האם ההלכה מרשה ליהודי לציית זמנית לחוקי השחמט עד שהוא יבחר לפרוש מהמשחק? כן (שו"ע או"ח של"ח ה' ברמ"א). למה? כי בכל רגע יש לאדם פתח יציאה מהמשחק, מה שמבטיח אפוא שהאדם הזה אינו עבד של המשחק! והאם ההלכה מרשה ליהודי להפוך לחבר קיבוץ, וכך לציית זמנית לחוקיו של הקיבוץ, עד שאדם זה יבחר לפרוש מהקיבוץ? כן, ובלבד שחוקים אלו עצמם כוללים גם את הזכות לבחור לעזוב סופית את שטח הקיבוץ בכל רגע נתון; אמור מעתה: ההלכה מרשה זאת, כי בכל רגע יש לאדם פתח יציאה מהמשחק, מה שמבטיח אפוא שהאדם אינו עבד של הקיבוץ! והאם ההלכה מרשה ליהודי להתגורר במדינה דמוקרטית, וכך לציית זמנית לחוקיה, עד שאדם זה יבחר לעזוב את שטחה? כן, ובלבד שחוקים אלו עצמם כוללים גם את הזכות לבחור לעזוב סופית את שטח המדינה הדמוקרטית ההיא בכל רגע נתון; אמור מעתה: ההלכה מרשה זאת, כי בכל רגע יש לאדם פתח יציאה מהמשחק, מה שמבטיח אפוא שהאדם אינו עבד של המדינה הדמוקרטית ההיא! יתר על כן, ההלכה אפילו תומכת, במגורים במדינה כזו, כדברי חז"ל: "אלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו". אבל מה קורה במדינות שאינן דמוקרטיות, נוסח צפון קוריאה, או בורמה, וכדומה? הרי מערכת החוק שלהן אינה כוללת את הזכות להגר משטחן! אמור מעתה: ההלכה אוסרת על היהודי לעבור להתגורר במדינות לא דמוקרטיות כאלה: "עבדי הם, ולא עבדים לעבדים".
מה שיפה במדינת ישראל, זה בין השאר "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" שלה, הקובע מפורשות שלכל אדם (שאינו עבריין-נמלט או חשוד בפלילים וכדומה), יש זכות מלאה לעזוב את מדינת ישראל בכל רגע נתון. ככה זה אגב גם בכל המדינות הדמוקרטיות. ממש כמו שיש לאדם זכות לעזוב קיבוץ, או לפרוש ממשחק שחמט. ויש עוד דבר יפה במדינת ישראל, ובמדינות דמוקרטיות בכלל: רוב אזרחיהן אינם רואים במדינתם ערך, וזה דבר גדול. ויש עוד דבר יפה: עצם העובדה שמדינת ישראל, כמו כל מדינה דמוקרטית אחרת, מאפשרת את החופש להתבטא כנגד המדינה עצמה, ואפילו להפגין נגדה, גם זה דבר גדול מאד, וכידוע אזרחי ישראל מנצלים זכות זו היטב, מימין ומשמאל כאחת, חילוניים ונטורי קרתא כאחת. איפה לא קיימת הזכות הזו? רק במדינות לא דמוקרטיות, נוסח איראן, סוריה, סין, וכדומה. אשרנו מה טוב חלקנו, שאיננו עבדים של מדינת ישראל, שאנו רשאים לעזוב אותה בכל רגע נתון, רשאים לקלל אותה בתוך שטחה ככל שנחפוץ, כולל אפילו לקלל את הרצל בתוך שטחה, ואף אחד לא יעניש אותנו בשל כך. "עבדי הם, ולא עבדים לעבדים".
