מזל טוב והרבה הצלחה!

[Variety]

מזל טוב והרבה הצלחה!

היי בן, מזל טוב על הפורום. אשמח לקבל הסבר קצת יותר מורחב על משמעות הנושא. שוב, הרבה הצלחה, חלומות פז, variety-

 

[בן טל-שחר]

אהלן, חמוד!!! ובכן, אז ככה...

קודם כל תודה!!! אני מקווה שתמשיך לבקר כאן על בסיס קבוע!!! תגיד, אולי אפילו כדאי שאני אצור, בתור קישור האתר, את הפורום שלך?? פשוט, כי יש קשר הדוק בין נושא החלומות הצלולים לבין דרך הלוחמים. השאלה היא אם זה מקובל. תגיד לי מה דעתך! "דרך הלוחמים" זה הדרך שלך, שלי ושל כל מי שצועד בדרך ההתפתחות האישית. ה"יריבים" שלנו הם: - הפחד שלנו ממה שאנחנו באמת - הפחד שלנו מכך שאיננו מושלמים ואולי אפילו שאנחנו בתוכנו סתם אגואיסטים ו"מפלצות" - הפחד שלנו מלהיות מה שאנחנו המטרות שלנו בדרך הלוחמים הן לגלות את האפשרויות שלנו, לא רק בחלום, אלא גם במציאות... היחס בין חייו של אדם שאיננו לוחם לבין חייו של לוחם, דומה ליחס בין חלום רגיל לבין חלום צלול... וואו! איזה משפט גדול!! כמו במקרה של חלום צלול, גם במקרה של חיים צלולים, מטרת הצלילות איננה בהכרח צלילות לשמה, אלא נסיון להפיק יותר מהאפשרויות העצומות שיש לנו בחיים, בכל שניה ושניה. כמו בחלום, כך גם בחיים, כאשר איננו צלולים, איננו מודעים לאפשרויות העצומות סביבנו. אנחנו נתונים במין אינרציה (בחלום רגיל ובחיים רגילים) שגוזלת מאיתנו את כל תשומת הלב ולא משאירה לנו שום מרווח של חופש פנימי או חיצוני. כאשר אנחנו מצטללים לפתע (בחלום/במציאות), אנחנו מגלים שהכל בעצם נתון בידיים שלנו... אנחנו מגלים שאנחנו נמצאים בתוך סביבה ושיש בה אפשרויות... אנחנו מגלים שאנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים - ולאו דווקא מה שעשינו שניה לפני שנעשינו לצלולים. כדי לקבל את הצלילות בתוך החיים, אנחנו עושים בערך מה שאנחנו עושים כדי לקבל צלילות בתוך החלום: - תחילה משחזרים את חיינו (חלומותינו...), עד שאנחנו יכולים לזכור אותם כהלכה... - אחר כך אנחנו מרגילים את עצמנו מדי רגע ורגע לבדוק אם אנחנו חופשיים, למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים ומה עובר בתוכנו... - ואז מגיע רגע הצלילות...! לפתע פתאום הוא מגיע, בלי אזהרה! אנחנו מגלים שהחלום שחלמנו אודות עצמנו (מי אנחנו, לאן אנחנו הולכים, מה אנחנו עושים ומדוע אנחנו עושים זאת) הוא רק חלום -ואנחנו יכולים לחלום חלום חדש! אנחנו מגלים שאנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים, לשנות את החלום, ליצור אותו מחדש - וכולי. אכן, זה מדהים! שלושת הכלים העיקריים של הלוחם בדרך הלוחמים הינם: 1. אמנות החלימה (...) 2. אמנות הציד (הוא צד כל מה שהוא רוצה... אפילו את עצמו ואת חולשותיו) 3. אמנות המודעות (הוא מתבונן לתוך עצמו...) שלך באהבה בן

 

[Variety]

תגובה

היי בן, תודה על התגובה. כשקראי את ההודעה - זה גרם לי להבין כל מיני דברים. אני בטח עוד לא מבין לגמרי את הנושא. זה מוזר, אני מתלבט אם זה טוב להיות צלול כל החיים, כי היו לי שלבים בחיים שאני לא יודע אם הייתי רוצה להיות צלול. למרות שאם כן הייתי צלול, אולי הייתי יכול להחליט לשנות סביבה. מעניין מה קורה אם בן אדם צלול במציאות ובחלום? חלומות פז, Variety-

 

[בן טל-שחר]

חלומות צלולים וחיים צלולים...

שלוש שאלות לי אליך: 1. מדוע שלא יהיה זה טוב להיות צלול כל החיים? 2. האם היית מתנגד אם כל החלימה שלך בלילה היתה צלולה, כמובן מבלי לפגוע בשנתך? 3. מה לדעתך קורה כאשר בן אדם צלול במציאות ובחלום? וחוץ מזה, אני נורא שמח שאתה כאן... אני מקווה שתיכנס לכאן לעיתים קרובות!!! שלך בן

 

[Variety]

תגובה

היי בן, בקשר לשאלה הראשונה, עכשיו שאני חושב על זה, זה טוב להיות צלול כל החיים כי יש המון בחירה - אבל - אני חושב שיש מצבים שזה לא טוב להיות צלול, במצבים שאין בחירה אפילו כשצלולים והדוגמא הכי טובה היא השואה. שלאנשים לא הייתה ברירה, ולהיות צלולים זה להיות מודעים למצב, אז זה רע, כי הם מאוד סבלו. לעומת זאת,מי שלא היה צלול, היה יותר "אדיש". זה קשה לי לתאר את זה. אני הרגשתי את זה כשאני לא הייתי צלול. אני נמצא שם פיסית, אבל בעצם לא נמצא שם. בטלויזיה, ראיתי תוכנית על סיפורים של ילדים שהוכו כשהיו קטנים, והם אומרים שלפעמים הם ראו את ההורה שלהם מכה אותם מלמעלה. ואני רואה את זה מעין כהגנה של הגוף מסבל. אם הוא היה צלול, ובתוף הגוף, אותו הילד היה מאוד מאוד סובל. בקשר לשאלה השניה: אני לא הייתי רוצה שכל החלומות שלי יהיו צלולים. זה נשמע נחמד, אבל אני חושב שחלימה רגילה, אפילו שהמודעות מאוד נמוכה. זה שלא מודעים כמו בחיי היום יום, יש לזה את היופי של עצמו. במקום זה, הייתי יכול לעוף, לעשות מה שאני רוצה בחלום צלול, אבל בעצם, הייתי מתעלם ממסר מאוד חשוב. אני רואה את ה"משחקים" האלה של לעוף, לשנות... כהכנה לשלב מתקדם. קודם צריך לשלוט בחלום, ואז עוברים לשלב מתקדם יותר של למידה של ידע מהחלום. בקשר לשאלה השלישית: לא יודע. אני לא צלול בכל החלומות שלי, ואני חושב שיש לי עוד הרבה דרך. ובחיים, אני מאמין שאני עוד לא צלול 100%. אני כן צלול, אבל לדעתי יש דרגות יותר גבוהות. לכן, על השאלה השלישית, כרגע אני עוד לא יכול לענות. אולי בקרוב. וחוץ מזה,תודה רבה, אני מאוד שמח להיות בפורום שלך. ד"א, אני הוספתי קישור לפורום שלך מהפורום שלי. חלומות ומציאות צלולה, Variety-

 

[בן טל-שחר]

על צלילות בשואה ועניינים נוספים...

מי שצלול בחייו, לא מגיע לסיטואציה כמו השואה, כי הוא יראה ויבחר... אם הוא נעשה צלול במהלך השואה, תהיה לו אפשרות לחמוק משם... אתה מכיר את הסיפור של ויקטור פרנקל, אגב? הוא המייסד של זרם מופלא בפסיכולוגיה המודרנית; זרם בשם "לוגותרפיה", המשיג תוצאות מדהימות ועוסק ברוח האדם (בשונה מכל ענפי הפסיכולוגיה האחרים, שהינם הרבה יותר טכניים ועוסקים ב"נפש"). פרנקל פיתח גישה זו במהלך השואה (כן, הוא ניצול שואה). הוא מצא משמעות אפילו בדברים הנוראיים להם היה עד ואשר אותם חווה על בשרו. הוא כתב על חלקם בספריו המצמררים. דוגמא קטנה מאוד, הוא אימן את זכרונו על ידי כך שכתב "בראש" קטעים שלמים מספריו העתידיים, בעודו בעיצומה של "חווית" השואה המחרידה... הצלילות בחיים איננה מצב שכלי. זהו מצב הוויתי. אתה רואה מה באמת קורה, מרגיש מה באמת קורה. זה לא מסתכם בחמשת החושים, או בלהיות בתוך הגוף - ואפילו לא בלראות את מלוא האפשרויות האמיתיות שלך במצב נתון (שהינן תמיד רבות מאינספור), אלא גם ביכולת לשנות את שברצונך לשנות. מובן שיש מגבלות, אבל יש גם אפשרויות. זה כמו לצייר ציור על בד חלק. אינך יכול לצייר בצבעים שאינם קיימים, או בדרך אחרת מלבד מאשר קווים, או לצייר ציור תלת-מימדי, אך במסגרת המגבלות הטכניות של הצבעים והבד, אתה יכול לצייר כל מה שעולה על רוחך... כלומר, המגבלות יוצרות את מגרש המשחקים - ובתוכו אתה יכול לעשות כל שעולה על רוחך. במלים אחרות, אינך יכול לעשות הכל, אך תמיד יש דרכים ואפשרויות להגיע לאן שאתה רוצה להגיע, במסגרת המגבלות... והשמיים הם הגבול... אם הילד שבדוגמא שהבאת היה צלול, הכאב לא היה מכאיב לו והוא אף היה יכול לבחור לעשות עם אותו כאב מה שהוא רוצה. ואפילו, אם הוא היה מאוד רוצה בכך, היה יכול לשנות את המציאות שלו ולהביא לכך שאיש לא יכה אותו. תענוג לראות איך התפיסה שלך את החלומות (ובכלל) משתנה ומתעדנת... איך אתה הולך ומעמיק בהבנתך את הדברים... אני ממש יכול לראות אותך מתפתח מפעם לפעם... זה מדהים!! אני רואה את זה גם בהודעות שאתה כותב, בדיעות שאתה מבטא, בתגובות שלך להודעות של אחרים... זה כיף!! אני חושב שכאשר הצלילות בחלומות גוברת ומעמיקה מאוד, עד אשר כבר אינך צריך עוד להשתמש בבדיקות מציאות והצלילות חודרת לרוב רבדי החיים והחלום, מה שקורה הוא שאתה צלול בחלומותיך אך מניח לרובם המכריע להתנהל ללא הפרעה וללא התערבות... אתה רק כצופה מהצד, אבל בצלילות... על כן אינך מפריע כלל לרצף החלום, אך אתה צלול... ושקט... זה מדהים אפילו יותר מאשר חוויות של שליטה בחלומות צלולים!... זה משהו שקשה מאוד להסביר, צריך לחוות... אני אישית חוויתי זאת מעט מאוד, אבל אני משתפר... כן, גם אני משתפר... לא רק אתה

... המורה שלי אומרת שלפעמים היא בכלל לא שמה לב אם היא במציאות או חלום; היא פשוט עובדת עם מה שיש... לעיתים היא נפגשת עם עצמה ממציאויות מקבילות, המפותחת פחות ממנה - ופשוט עוזרת לדמויות האלה להתפתח... לפתור דברים... בכלל לא משנה אם זה חלום או מציאות - היא פשוט עושה את המוטל עליה... וגם זה מדהים! אתה לא חושב כך?! מחמיא לי ומשמח אותי שצירפת קישור לפורום שלי מהפורום שלך! וואו! איזה כיף!! במקום איזה קישור שהיה קיים הכנסת את פורום "דרך הלוחמים"? גם אני הכנסתי קישור של פורום חלומות צלולים שלך לפורום שלי!! הייתי עושה כן מההתחלה, אבל לא הייתי בטוח שזה נהוג או אפשרי. ולסיום, אהבתי את הברכה שבסוף... שלך באהבה צלולה בן

 

[gafni]

לא לא לא מסכים

השואה או כל ארוע אחר ונורא שעובר עלינו הינו תוצאה ישירה של בחירה. אין אמת אחרת ולא יכולה להיות , למה ? - כי כל ראיה אחרת של החיים הופכת אותנו לקורבנות של ארועים נוראיים אשר נוחתים עלינו בהפתעה ולפיכך אין כל אפשרות לאדם המסכן - הקורבן לקחת אחריות על חייו. איך תתימר לקחת אחריות על חייך אם תנחת לפתע לסיטואציה כגון שואה ,רעידת אדמה וכו ?. הלוחם בהיותו לוחם מודע לקשר בין הארועים שקוראים לו לבין הבחירות המודעות שהוא עושה ,ובשלב מתקדם יותר אולי גם מסוגל להשפיע על הקשר הזה. הלוחם אינו נמלט מארועים כגון שואה ,הוא צולח אותם בביטחה . הלוחם אינו כועס כשהוא מעורב בתאונת דרכים אלא הוא תוהה מדוע בחר להיות מעורב בה והוא ישתמש במידע שרכש כדי להחלים מהר יותר. הלוחם אינו נמלט מהחיים הוא חי אותם בצלילות. בלי ארועים קשים היו חיי הלוחם שוממים ולילותיו שחורים ,בחיים כמו בסרק קטעי האקשן בונים לעלילה וצובעים אותה. מספיק ודי

 

[Variety]

תודה

 

[gafni]

תודה שהפסקתי ?

 

[בן טל-שחר]

לקאיה!!! תקראי את ההודעה

"אהלן חמוד, ובכן, אז ככה..." ותגידי לי מה דעתך, טוב?! באהבה בן

 

[Kaya]

בתנאי שתקרא את מה שאני

כתבתי

לגבי הפורום של גילגיל...... ותגיד לי מה דעתך

דרך הגב והבטן, קראתי את כ-ל ההודעות בפורום כולל זאת שביקשת.. אך עכשיו אקרא שוב ואפנים

(עדיין החיוך לא יורד

) צפה פגיעה... מרג.

 

[בן טל-שחר]

קראתי (כמעט) באותה שניה שזה יצא

לאוויר הפורום, מה זאת אומרת... הודעה מדהימה, כמו כל ההודעות שלך!... ואני נכנסתי לפורום "להרגיש טוב" מאותה סיבה שאת נכנסת לשם: בשביל ללמוד וללמד, או אם תרצי - ללמוד וליהנות (ע"ע "תעתועים"...). מה לא ברור?! נכנסנו כדי להדריך ולהעניק ובאותה הזדמנות, כהרגלנו, גם נהנינו עד פסגת השמיים וגם למדנו דברים ששינו לנו את החיים ועוד ידינו נטויה... שלך באהבה בן

 

[Kaya]

בנצ´וק ../images/Emo37.gif

אני אגיב בצורת ציטוטים לדברים (הנהדרים) שכתבת והפרוש שלי לתובנות: ***ציטוט: "הפחד שלנו ממה שאנחנו באמת". --> ממה שאנחנו באמת, פחד מהלא נודע, פחד ממה שנמצא אם ננבור עמוק בתוך תוכינו - לא כך ´חינכו´ אותנו. לימדו אותנו לקבל דברים כמות שהם מכאן מגיע ה´פחד´ מהגילוי - כולנו ראינו בסרטים, הפנמנו את אלה ה´מוארים´ המוצאים את התשובה כאנשים מוזרים, נפרדים, שונים - הפחד שלנו שנהפך להיות כמותם בכך שנחפש מי אנחנו ומה (!) אנחנו בעצם (= פחד משיגעון). ***ציטוט: "הפחד שלנו מכך שאיננו מושלמים ואולי אפילו שאנחנו בתוכנו סתם אגואיסטים ו"מפלצות"". -->איננו מושלמים !! וואו....אבל תמיד אמרו לנו כמה אנחנו מקסימים ונפלאים ו´מיוחדים´ (!) אנחנו.. פחד ממה? מאגואיסטיות? מה יקרה אם נראה אגואיסטים? הרי שאז לא יאהבו אותנו, הרי שאז - נשאר לבד.. מפלצות??? - בכלל פריקיות לשמה, אז בכללללל ינדו אותנו מהחברה.... מה שמוביל ל´רצון´ להשאר כל הזמן ב´שליטה´...(= איבוד שליטה ) **ציטוט: "הפחד שלנו מלהיות מה שאנחנו" --> כי הרי מה אז יקרה??? הפחד שכל הפחדים שלנו יתממשו :פחד משיגעון פחד מאיבוד שליטה כשכל זה מודרך בדרך מעוותת ע"י חרדת הנטישה - הפחד שנשאר לבד.......(= חרדת הנטישה) אני משווה חלום צלול למדיטציות - היכולת להכנס פנימה ומדהים כמה אתה יכול לעשות עם הכלי הזה - בתנאי כמובן ששימושו מודרך.. ע"י כך להתחבר ל´פחדים´ שלנו ולמצוא את אותו מקור כך נוכל לטפל בעצמנו ולהפריח כל חשש ע"י הבאתו למציאות, לאמת. כך מטפלים ב´ילד הפנימי´ והפגוע שלנו, זה אותו אחד שנפגע מהסביבה מההלם הראשוני של ה´לבד´ בעולם של ההתמודדות שלו מול כולם... כשהילד הפנימי מתחיל להרפא - מגיע רגע הצלילות

כי הרי אז נחשף ה´ילד האלוהי´ שיושב שם בשקט ושם דבר ואף אחד לא נגע בו - ואין לאף אחד את הכח לגעת בו... ההבנה - כי אין כזה דבר שנקרא ´צרופי מקרים´ כי אנשים הם-הם המראות שלנו כי ההורים שלנו בסך הכל כמו כולם, עם הפחדים שלהם וחוסר הביטחון שלהם כי נאחזנו עד היום בכל הדברים ה´רעים´ שקרו לנו בלי לראות את ה´טוב´ ... כי אם אאמין במשהו - הוא לפתע קורה כי אוכל ´לזמן´ לחיי כל דבר ודבר אותו אבחר - באמונה מלאה כי אין עבר ואין עתיד - יש רק כאן ועכשיו כי יש לי את היכולת לבחור כי יש לי את היכולת לבחור בעבר שונה ובעתיד שונה ומכאן - הרשימה עוד ארוכה............... שלושת הכלים לחיי הרמוניה ואהבה

1. אמנות החלימה - מדיטציה/חלומות צלולים - התבוננות פנימית 2. אמנות הציד - יכולת לזמן לחיינו ה כ ל ! 3. אמנות המודעות - מה שמוביל למודעות עצמית עד לרמת הנשימה (כמה פעמים ביום אתם נושמים ?

) וכמו שאמרתי - דברים נהדרים באמתחתך בנצ´וק.... אהבתי

מרג.

 

[בן טל-שחר]

מקסים! מדהים!

למרות שאין שום קשר בין מדיטציה לבין אמנות החלימה... מרגוש, את כותבת מ-ד-ה-י-ם! ובקלילות כזאת!! שלך בהערצה בן