משיעור הציור הראשון שלו, ברח המאייר יוסי אבולעפיה דרך החלון.
הגננת שלו מילה לאופר ז"ל, שהייתה ציירת אקוורלים מחוננת, זיהתה את כישרון הציור של הילד
והזמינה אותו אליה הביתה לשיעור פרטי. היא הושיבה אותו בסלון הפולני ונתנה לו לצייר ואזה עם פרחים.
יוסי המשועמם לא התבלבל, וברגע שהגננת עזבה את החדר, הוא טיפס דרך החלון וברח מהמקום.
מסגרות לימודיות, טבע דומם, וישיבה במקום אחד פחות קסמו לו, אבל הציור היה אצלו בדם.
הוא צייר קריקטורות של מורים ושכנים ובעיקר מטוסים. עד היום כשהוא מדבר בטלפון, היד שלו משרבטת מטוסים. הוא חלם להיום טייס , אבל ידע שעם הציונים שלו, הוא יצטרך להסתפק בציור מטוסים.
העיפו אותו מבית ספר לבית ספר ואחרי שנה העיפו אותו מהתיכון. "אתה חייב ללמוד משהו, לא אכפת לי מה" אמר לו אביו.
האב סגר את חנות הגלנטריה שלו, והשניים יצאו למסע באוטובוס, לחפש לתלמיד הסורר בית ספר; אחרי שנדחה מהקיבוץ, מבית הספר הטכני של חיל האוויר, ממקווה ישראל, ואפילו ממוסד דתי שהאב ניסה בצר לו, הוחלט שאין ברירה, הילד יתחיל לעבוד במוסך.
ואז, למרבה המזל של יוסי אבולעפיה ושל ספרות הילדים הישראלית, אחותו הגדולה נזכרה פתאום, שבעצם, הוא דווקא לא רע בציור, אז אולי כדאי, שינסה להתקבל גם ל'בצלאל'.
הם נסעו מטבריה ל'בצלאל' הישן, יוסי היה רק בן 17 ומישהו שעמד בכניסה למוסד אמר שלא מקבלים פה ילדים.
אבל האחות התעקשה והראתה למורה האמן יוסי שטרן שחלף על פניהם – ציורים של יוסי. לא היה לו כמובן תיק עבודות מסודר, אז היא הראתה שרבוטים שהוא צייר בשוליים של מחברות לימוד בזמן שיעורים משעמים.
האמן יוסי שטרן התרשם, ואישר לצעיר לגשת לבחינות הקבלה. אבולעפיה עבר את הבחינות, התקבל ללימודים ולראשונה בחייו, סיים בהצלחה מוסד חינוכי -'בצלאל'.
הוא אייר את בטאון הסטודנטים 'פי האתון', התחיל לעבוד בטלוויזיה והפך לאנימטור מצליח בארה"ב.
בשנת 1976 הוא אייר לראשונה ספר ילדים ישראלי - "עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור" מאת חברו אפרים סידון.
שיתוף הפעולה עם סידון הוליד ספרים נוספים ומוצלחים, אבל שיתוף הפעולה הידוע והפורה ביותר של אבולעפיה היה ללא ספק עם מאיר שלו ז"ל.
השניים יצרו יחד את 'אבא עושה בושות', 'הכינה נחמה', 'איך האדם הקדמון המציא לגמרי במקרה את הקבב הרומני', ספרים שהפכו לקלאסיקות ילדות ישראלית, שהמבוגר המקריא נהנה מהן, לא פחות מאשר הילד -
הרבה בזכות הציורים של אבולעפיה, שאינם סתם אילוסטרציה של המילים, אלא מוסיפים לטקסט נדבכים חדשים ומעשירים אותו בבדיחות חזותיות, שקורצות להורה המקריא ולילד.
הציורים של אבולעפיה הפכו לכל כך מזוהים, שאם תעצמו עיניים ותדמיינו כינה, ככל הנראה תראו בעיניי רוחכם את נחמה שלו, ולא שום כינה אחרת. ואם תדמיינו עוגה – תראו את העוגה של האבא מאבא עושה בושות. כמה הורים שאפו עוגה כזו למסיבות סיום, אפילו התקשרו לברר, האם יש לו זכויות יוצרים על העוגה.
יוסי אבולעפיה אייר עד היום כ-150 ספרי ילדים בארץ ובחו"ל, מתוכם 12 גם כתב. החודש הוא חגג יומולדת 80 ובכנס הפנקס שנערך הקיץ, הוענק לו עיטור הפנקס, על תרומה משמעותית לספרות הילדים. מזל טוב יוסי אוהבים אותך!
אילו ספרים ואיורים של יוסי אבולעפיה אהובים עליכם במיוחד?
בהכנת הטקסט נעזרנו בספר:
ספר המאיירים הגדול/ בעריכת נורית שילה-כהן. ראיונות: מיכל בוננו, מוזיאון ישראל, 2005.
ספריית בית אריאלה
על הספר בתגובה
