מזל טוב לאלדד ולפורום. ושאלת שיבוש

אמרלין

New member
מזל טוב לאלדד ולפורום. ושאלת שיבוש

האם יש לומר : "צהריים טוב" כמו "בוקר טוב" "ערב טוב". שהרי מתיחסים לזמן .וצורת הצהריים היא צורה זוגית אך משמעה יחיד. ( כשם ש- : "חיים ילד טוב" , "דני ילד טוב" וגם "אפריים ילד טוב " - ולא: "אפריים ילדים טובים". ? פעם ,כשהיקפידו (כש + פועל !?) ברדיו על עברית נכונה ניתן היה לדעת מהו הנוסח התקין. היום כאשר שפת הרחוב שולטת , גם מן הרדיו אין ישועה: בדרך כלל , מאזינים עולים לשידור ואומרים : "צהריים טובים" ואני שואלת : "איך צריך לומר בעברית " ?
 

חייםלוי

Member
מנהל
זה שם עצם זוגי כמו שמים

אומרים השמים מספרים כבוד אל. חיים כשם פרטי זה משהו אחר. אומרים החיים טובים, אבל חיים הוא ... חיים כשם פרטי שונה בהתנהגות הדקדוקית מהמילה חיים life.
 
אם ככה,

אז יוצר שצהריים זה למעשה חלונות
.
 

ailag

New member
יכול להיות..

מי יודע, אולי בצהריים פותחים את החלונות כדי לאוורר את הבית או כדי שיצאו הריחות של בישול הארוחה. או משהו כזה. בכלל, זה לא צהריְּם?
 

ailag

New member
צהרים (בלי הדגש ב-י)

ע"פ אבן שושן, צהרים הוא הרגע של מעבר השמש במְצהָר. אחר כך, גם כתוב שקו הצהרים הוא מרידיאן, מצהר. ההגדרה של מצהר, מלבד הצהרה, היא: "כל חצי מעגל המחבר את הקטבים הגיאוגרפיים של כדור הארץ"
 

ailag

New member
ארר

אני יודעת מה זה צהר.. קרא למעלה את הפירוש שהבאתי ל"צהרים"
 

אמרלין

New member
ל-ailag . היחיד הוא אכן צׁהַר, אבל

במשמעות של זמן אין יחיד . שעת הצהריים היא זמן . כשם של"בוקר" ול"ערב" נקבע יש הגדרת זמן, הצהרים הוא זמן קצר יחסית ( יש לפני הצהריים , אחרי הצהריים.) קביעת הזמן לצהריים , למייטב זיכרוני , נקבעה על פי הזמן שבו קרני השמש עברו בין שני חלונות קטנים עגולים (כמו ב"צוהר תעשה לתיבה..." )כנראה של מבנה מסויים . על פי זיכרוני איוזו שהיא פירמידה. אולי זה הזמן לשאלה ב"שאלה קטנה " , כיצד נקבעה שעת הצהריים ? מכל מקום עדיין לא נפתרה הבעיה : אז איך אומרים : צהרים טוב / צהריים טובים. צריך כאן את אבשלום קור.
 

א י ל ה

New member
כשהקפידו

= כשהם הקפידו. סליחה על ההתעקשות, אבל הדיון ב"כש..." המשיך דווקא ב"שאלה קטנה" ולא פה, וחבל. כלומר, לי חבל. :)
 

Eldad S

New member
אני אגלה כאן, בהערת אגב,

שניסיתי להזמין את עופר בן אברהם ליטול חלק פעיל בדיון אצלנו, אך נראה שלא עלה בידי. אכן, אני מצדד ב-כש... המצטרפת הן לשם עצם והן לפועל.
 
למעלה