היי אמא של תותוש../images/Emo20.gif
ספרי לי בת כמה תותוש. האם זה "סיפור" חדש אצלכם? טל נולד לפני כמעט שש שנים. עוד בהיריון ידענו על המום הזה, בשבוע ה- 14 להיריון זה התגלה בסקירת מערכות מוקדמת. לגודל זוועתינו, הרופא אמר לנו שיש הורים שעושים הפלה כשהם שומעים על זה ואני הייתי המומה. הלכנו לברר הכול וידענו שיש סיכון אחד למיליון בערך, שיש קשר נוירולוגי למום הזה וייתכנו גם בעיות נוספות במערכת העצבים. למרות זאת, לא הסכמתי לחלום אפילו על הפלה. ותודה לאל שכך. קיבלנו ילד מתנה. מקסים, חכם, נבון, טוב-לב, חייכן וסקרן. טל גובס חמש שעות אחרי שנולד, ומאז, במשך שנה, היינו בגבסים לתקופות של עשרה ימים-שבועיים ואז הפוגה של כמה ימים לפיזיו'. בגיל חצי שנה טל קיבל סד לרגל, ללילה. בגיל 11 חודש הוחלט על ניתוח כי הרגל לא השתפרה. מובן שעברנו בדיקות emg, ועוד המון בדיקות, וכל הטיפולים נעשו במקביל. הניתוח היה מוצלח מאוד. טל השתפר והמשיך בפיזיוטרפיה כל השנים, הוא עשה התעמלות טיפולים שלוש פעמים בשבוע במקביל וחיזקנו אותו ככל האפשר. בשנה האחרונה חלה החמרה ברגל. הגיד השמאלי בכף הרגל השמאלית נחלש מאוד והתנוון עד שכף הרגל התחילה לצנוח וההליכה השתבשה. הוחלט להעביר את הגיד החזק מהצד הימני שטל לא נזקק לו כל כך, לצד השמאלי ולעזור לכף הרגל להרים את עצמה. נותחנו לפני 12 יום. אנחנו מגובסים, בבית. היום יש ביקורת בבי"ח ב-11 בבוקר. מחר טל יחזור לגן בכיסא גלגלים למשך עוד כחמישה שבועות. בגן תהייה לו סייעת צמודה שהעירייה מסדרת לנו. אחרי חמישה שבועות הוא יהיה בגבס קצר, עד הברך למשך 4 שבועות ואחרי זה נעשה פיזיו. חשוב היה לבצע את הניתוח לפני כיתה א', לשם הוא עולה בשנה הבאה. שאלת על ההשלכות של הניתוח בגיל שנה והטיפולים, על גיל חמש. התשובה היא, שבעסק הזה אין השלכות. הכול משתנה כל זמן שהילד גדֵל והרגל גדֵלה. אי אפשר לצפות שום דבר כי תמיד ככול שהילד גדל, העיוות שואף לחזור למצב הראשוני שלו. אנחנו מקווים שפה תמה מסכת ייסורינו, אבל אי אפשר לדעת. עד גיל 18, יכולים להיות שינויים. מקווה שלא פירטתי יותר מדי ולא הלאתי יותר מדי, יעל