מזל טוב לפורום

[בילההה]

מזל טוב לפורום ../images/Emo20.gif

שלום סיוון, מזל טוב לפתיחת הפורום. כמישהי שגילתה את "עולם הפורומים" זה לא מכבר.... ונתקלת בבעיות קשות בעבודה אני שמחה שמחה שהינה נפתח פורום שאוכל למצוא בו תשובות לתהליכים המשונים ביותר שאני עוברת במקום העבודה שלי. עד היום כתבתי מעט, אבל משמעותי בפורומים "מכתב שלא נשלח" בו הקדשתי לבוס היקר (הארור) שלי מכתב מלא כאב ורצון למצוא את החיובי במצב המוזר בו אני שרויה. ובפורום "תמיכה למבוגרים". עד לבואו של הבוס הנוכחי למקום העבודה שלי, הרגשתי כאשת קריירה לכל דבר. יזמתי, הקמתי, דאגתי, ועבדתי מכל הלב. הגעתי מחייכת ושמחה למקום העבודה עם המון רצון לעזור, לטפח ובכייף. מאז שהוא הגיע לפני כשנה וחצי באופן תהליכי התחלתי לסבול. פשוט לסבול. וכעת אני מגיעה לעבודה דיי מחוסר ברירה כיוון שקשה למצוא עבודה. אולי כאן אקבל רעיונות חדשים, אנרגיה וחדווה להתחיל לחפש משהו אחר או לחילופין למצוא את הדרך ללכת בין הטיפות במקום העבודה הנוכחי ולהבין שהבעיות הן שלו ושאני נשארתי בסך הכל אותה עובדת טובה. מתנצלת מראש אם הודעתי קצת מבולבלת...... אבל.... בילההה

 

[siv30]

ראשית, ברוכה הבאה אנחנו שמחות

לארח אותך אצלנו. לעניין השאלה שלך, הייתי שמחה אם היית יכולה לפרט יותר מה השתנה מאז שהבוס החדש הגיע : האם הוא "הורג" את היוזמות שלך? האם הוא לא מעודד אותן? האם את מרגישה שאין הדדיות במערכת היחסים שבין המנהל לבינך וכתוצאה מכך היוזמות שלך אינן מוערכות כראוי או שמא את חשה תיסכול מהתעלמות שלו? נושא אחר שלא הצלחתי להבין במה בא לידי ביטוי הסבל שלך? נושא אחרון שחשוב להבנתי הוא התפקוד מחוץ לשעות העבודה, משמע האם יש לך עניין בחיים מחוץ לשעות העבודה, האם את יוצאת , מבלה, הולכת לקורסים, בקשרים עם חברות וכד'. בואי תנסי לתת יותר רקע ואולי נוכל לעזור לך בשאלתך.

 

[בילההה]

שאלות כדורבנות... סיוון ../images/Emo13.gif

שמחה גם כן להיות כאן... מאז שהבוס החדש הגיע הוא "הורג" את היוזמות שלי ואותי בדרך..... פרטים מקדימים עליו: הוא ידוע כבוס מאוד דורש ורודן. הוא מציג משימה ומריץ לביצוע בלי אפשרות לשאול שאלות, להציע הצעות, לברר דברים ואני מטבעי אדם ששואל ומציע ובכל פעם אנחנו מתנגשים. גם כאשר הוא מטיל עלי משימה, או בעבודה השוטפת כשאני נתקלת בקשיים, אין לי אפשרות, רצון, אומץ, לשאול אותו ולהתייעץ איתו מכמה סיבות. הסיבה המרכזית שהוא לא נמצא במשרד כמעט בכלל והוא לא אוהב שמטרידים אותו בפלאפון. וגם כאשר אני משאירה לו הודעות הוא בדר"כ לא חוזר. הוא גם נוטה להתעלם ממני, יחסי שלום שלום כאלה ומשתדל לא יותר מכיוון שתמיד אצלי יש דברים סבוכים שאני צריכה אותו. אז הוא משתדל לשמור על מרחק על מנת שלא "אטריד" אותו. אני סובלת מהיחס שלו - יחס מזלזל, מפלה. כיוון שאני רווקה הוא דורש ממני דברים שאינו דורש מעובדים אחרים, יחס משפיל - הוא נוהג ל"נתח" את אישיותי ככה בחינם - הוא אמר דברים כמו: את חסרת תושיה, את איטית ומסורבלת ועוד אימרות שפר בסגנון. לצערי, הגעתי למצב שאני משקשקת ממנו. פשוט ככה. הוא קורא לי למשרד ומיד מתחיל לי דופק מהיר ורעידות בידיים. השבוע לקחתי תכשיר טבעי להרגעה ואכן הייתי רגועה יותר גם מולו. בזמן האחרון, אני מזניחה פעילויות מחוץ לשעות העבודה וכל כולי סביב עניין העבודה. לצערי החבר שלי, לא אוהב לצאת מהבית וכך אנו יושבי בית בשעות הערב והמחשבות שלי ימים יותר, ימים פחות, סביב העבודה. תודה על תשובתך ושבוע טוב. בילהה

 

[siv30]

כמה הצעות והכל תלוי באופי ובאומץ

ובאומץ שלך: אקדים ואומר שאני לא מומחית בנושא ואני מנסה לתת לך כאן איזה אינסייט עצמי בנושא. ההצעות כמובן אינן חובה וניתן לפתח את כיוון החשיבה למשהו שיותאם לך אישית. אני מאמינה שאנחנו כאנשים צריכים למצוא סיפוק בשני מישורים בחיים: במישור התעסוקתי ובמישור האישי על כל המשתמע מכך. ישנם מקרים או תקופות בחיים בהן המישור האישי מפצה על חסרים וחסכים במישור התעסוקתי וההפך. אבל, וכאן בא האבל הגדול, אני לא מאמינה שמצב כזה יכול להימשך לאורך זמן, לכן עלינו למצוא פתרון ואיזון בשני המישורים.

ההצעה הראשונה דורשת ממך אומץ אישי ומקצועי : אנחנו צריכות לצאת מנקודת הנחה שהוא הבוס ואנחנו לא מעוניינות לאיים עליו, אבל אנחנו עדיין רוצות להגיד את אשר על ליבנו תוך ניסיון להפיק את המירב עבורנו. אני הייתי עורכת רשימה של נקודות שמעיקות עלי ביחסים ביני ובינו ומבקשת שיחה. הייתי מתחילה בכך שהוא הבוס ואני לא מנסה לערער על טיב הניהול שלו, שכמובן מעולה. אבל יש לי כמה נקודות שהייתי מעוניינת ללבן איתו כאנשים בוגרים. בין הנקודות הייתי מציינת את התיסכול הרב שלי מאי יכולתי להביע את עצמי, את המתח והחרדה שיש לי בפניה אליו ובמערכת היחסים שלנו בכלל. הייתי שואלת אותו אם גם הוא חש במתח במערכת היחסים שלנו כמנהל ועובדת והאם יש משהו שאני יכולה לתרום על מנת לסייע לתקן את מערכת היחסים שלנו. הייתי מעירה לו שההערות שלו על טיב האופי או הניתוחים שלו אינם מקומם בפרהסייה וכמנהל הוא אמור להתנהג בהתחשבות תוך נקיטת דיסקרטיות וכיבוד הסובבים אותו (אגב זו יכולה להחשב פגיעה בשמו הטוב של אדם כאשר המנהל מביע בצורה משתלחת ובוטה את הערכתו על עובד מסויים מבלי לשמור על כללים בסיסיים של צנעת הפרט). הייתי מציינת שאני מרגישה סוג של האפליה שהוא נוקט כלפי ביחס לעובדים אחרים והייתי מבררת אם זה לא נובע מתוך הנוחות שהוא מרגיש לפנות אלי כרווקה ולדרוש ממני דרישות יתר. שיחה כזו אם היא הולכת טוב, יכולה לשמש מקפצה ודף חדש במערכת היחסים שלכם. אם לא, לפחות יהיה לך מידע מה הוא מוצא כל כך שלילי בך. אני הייתי מעלה על הכתב תרשומת מסכמת של הנקודות שהעלתי בשיחה ואת התשובות שלו, למקרה בו תזדקקי לכך.

הצעה שניה כרוכה בשינוי בשעות הפנאי שלך - הייתי מוצאת לי איזה תעסוקה או קורס לשעות הפנאי, שכן לדעתי ישנה חשיבות כמעט מכרעת לכך שיהיו לך תחומי עניין והעשרה מחוץ לשעות העבודה. העשרה כזו יכולה לאזן את התיסכול שאת חשה בעבודה ותסייע לך להקרין החוצה את האושר הפנימי שלך. זכרי, לא נעים לשהות בחברת אדם חששן, זועף וחמוץ. בד"כ יש לאנשים נטיה להתרחק מאנשים כאלה. לכן כדאי לעשות מין שינוי תדמיתי.

אם מערכת היחסים בינך ובין הבוס בלתי ניתנת לתיקון- הייתי שוקלת לעבור מחלקה, אגף וכד' על מנת לעבוד תחת מנהל אחר. במידה ואפשרות זו לא קיימת, הייתי שוקלת התמקצעות בתחומי או לחילופין הסבה מקצועית בשלבים, תוך ניסיון לקחת קורסים אחר הצהרים. בעוד שנה שנתיים שתסיימי את הקורסים יש לקוות שמצב המשק ישתנה ואז תוכלי לעזוב ולחפש משהו שיתאים לך.

הייתי עושה חשיבה מחדש, מדוע הוא מצליח כל כך לתסכל אותי ומגיעה להחלטות כגון: אני יותר לא מתייחסת ל- א, ב, ג. אני מתנהגת איתו בצורה א,ב,ג (אולי לא מציעה לו הצעות אבל בוודאי מתייעצת כאשר יש צורך) וכו'. הייתי גם מנסה לראות אותו כאדם עסוק ולא מייחסת לו תכונות שליליות דווקא אלא הוא פשוט לחוץ והוא מקרין את זה החוצה. העבודה האישית מסוג זה מנטרלת את העוקץ ואת הכאב והלחץ שאת חשה במגע שלך איתו. זה לא עושה אותו מנהל טוב (ולדעתי האישית הוא לא אחד שהייתי יכולה לקרוא לו מנהל טוב), אבל זה מסייע לך להתגבר על המגע היומיומי שלך איתו. אני מקווה שעזרתי לך ואני אשמח לראות אותך כאן שוב, אבל שמחה ומאושרת יותר בעבודה

 

[בילההה]

קודם כל - וואוו סיוון

תשמעי, ואוו... קראתי פעמיים את הודעתך ונראה שאקרא אותה עוד כמה פעמים על מנת להפנים. התייעצתי בשבועיים האחרונים ובכלל, עם כמה וכמה אנשים ותשובה כל כך רבת גוונים, לא קיבלתי מאף אחד. נתת לי כמה כיוונים לעבודה אישית. לגבי שיחה איתו: לפני שבועיים כאשר הוא התנפל עלי, התחלתי לבכות ונכנסתי אליו עם חבילת הטישואים על מנת שיראה שאני בן אדם, בן אדם עם רגשות, ושהוא פוגע. והוא בצורה מאוד קרה אמר: בכי לא יעזור. הראש שלך לא כאן ועוד כהנה וכהנה. והתחילו המחשבות של: אני אראה לו מה זה. ואנחנו עובדים במגזר הציבורי אז בטח יש מישהו שמגונן עלינו וכו'. ניגשתי להתייעצות חסויה ולא מחייבת בגוף המגן עלינו ושם האדם ששוחחתי איתו אמר לי שלדעתו אני צריכה לשנות גישה כלפי הבוס להתחנף אליו, להכין לו קפה ובלשון קצת בוטה "ללקק לו את הטוסיק". במצב הנפשי הקיים שלי, קשה לי ליישם עצות כאלה - קשה לי לבוא אליו לא עם קפה ולא עם רשימות ולדון איתו באופן ענייני. אני נותנת לעצמי קצת זמן לצבור כוחות חזרה, להתאפס על העבודה, לסגור פערים שנוצרו בשל השביתה ולעמוד חזרה על הרגליים. אין ספק שמצב של עשייה מקדם וצריך לעשות את הצעד הראשון ואח"כ להמשיך. אנסה בבית לשבת ולכתוב ולהתכונן לפגישה כזאת ולאט לאט לצבור אומץ ואז לזמן פגישה איתו או כאשר אני דנה איתו בענייני עבודה לדבר על זה. לאט ובזהירות. סיוון, תודה על החשיבה, תשומת הלב והרצון לעזור. אאעדכן אותך ואתכן.... שבוע טוב בילההה

 

[siv30]

בילההה, אני איתך ../images/Emo140.gif

אני בטוחה שתגיעי להחלטה הכי נכונה והכי טובה מבחינתך. בכל מקרה אני כאן אם תצטרכי עוד עצות

או אם תרצי בין לבין לעשות חשיבה מחדש. כמו כן, אם הזכרת, במגזר הציבורי זה הכי קל, המשרד לא שייך לו ולא לאבא שלו (תסלחו לי על הביטוי), לכן עליו להתנהג על פי אמות מידה מקובלות ותקינות שאינן כוללות התעמרות והשפלת עובדים עד כדי פחד. במגזר הציבורי נהוגה שיחת הערכה ואם המנהל אינו מרוצה מהתיפקוד שלך עליו לקרוא לך לשיחה ולציין זאת בפנייך תוך שהוא נותן לך הזדמנות שווה להגן על עצמך ולטעון כנגד טענותיו. עוד אני חייבת לציין שאם ההתעמרות חוזרת על עצמה בנוכחות אנשים יש כתובת שניתן לפנות אליה (זה בגדר הטרדה) בדמות מנהל כח אדם או האחראי על המשמעת. הממונה על מעמד האישה יכולה לסייע לך. אל תשכחי שזכותך להחליף משרה, לגשת למכרזים, לקדם את עצמך מקצועית ועוד. רק בריאות ואושר.

 

[בילההה]

את בסדר .... ../images/Emo24.gif

אז ככה, הממונה על מעמד האישה בקשר יום יומי איתי ומודעת לכל התפתחות, התעמרות, ונסיון התעללות. מנהלת כח"א מודעת לתכסיסיו בכלל (אני לא הראשונה) ואיתי בפרט. לא בכל יום ביומו אבל באופן כללי. לפני שבועיים שיתפתי אותה במקרה שהיה והיא הציעה לי קודם כל להגיע מוקדם לעבודה כדי שלא יהיו לו טענות (זאת היתה טענתו המרכזית כלפי שמן הסתם היא הנקודה החלשה אצלי - יש לי בעיית בוקר) ולאחר שאתמיד להגיע מוקדם, היא תפנה אליו ב"הפוך על הפוך" ונראה מה יהיה. כך שבעצם אני בתמיכה בעבודה. ואת יודעת מה סיוון - בעקבות דו השיח שלנו כאן נראה שהלילה יהיו פחות או אולי אפילו בכלל לא - סיוטים עליו. זה מקל, אין ספק בילההה