הוכיח את עצמו?
בריחה חד-צדדית מחבל עזה, בלי לקבוע גבול מוסכם, והתעקשות פאתטית על בקרה בגבול רפיח, שלא מנעה את התנועה החופשית בין הרצועה וסיני.
סמל השחיתות, בין אם אישית-משפחתית (סיריל קרן והאי היווני) ובין אם מפלגתית (צחי הנג'ובי, אהוד אולמרט ושלל מקורבים אחרים). חברת הכנסת היחידה ששרון התנער ממנה היתה נעמי בלומנטל. קולו לא נשמע לנידוי מיכאל גורלובסקי ויחיאל חזן (הצבעות כפולות). הנג'ובי אומץ ל"קדימה" בזרועות פתוחות וכך גם מושחתים אחרים.
מינהל מקרקעי ישראל - שרון עשה כל מאמץ להעביר את המינהל לכל משרד בו כיהן, בין אם זה משרד הבינוי והשיכון, משרד התשתיות הלאומיות או משרד ראש הממשלה. כתוצאה מכך, נמנעה מדיניות תכנון לאומית א-פוליטית.
התיישבות משיקולים פוליטיים, בעלת השלכות בעייתיות - תוכנית "יישובי הכוכבים" במטרה לטשטש את הקו הירוק. כיום עם גדר ההפרדה, יישובים אלו יהפכו ליישובי ספר (למשל מתן ובת-חפר הצמודים לקו הירוק).
התעלמות מדו"ח המאחזים של טליה ששון -עידוד הפרת החוק במצח נחושה.
תחבורה - קידום וביצוע כביש 6 "חוצה ישראל", על חשבון תקציבים לשיפור הכבישים הקיימים וחיזוק התחבורה הציבורית.
גדר ההפרדה - תוואי הגדר שונה מספר פעמים בלחץ בינ"ל ומשפטי, וכתוצאה מכך למעשה קבענו גבול כמעט חופף לקו הירוק. זה היה יכול להימנע, לו תפיסת הביטחון היתה אחרת: גדר באזורים ספציפיים בהם יש מגע ישיר בין הפלסטינים ובין יישובים ישראליים, ואבטחה דינמית של הגבול באזורים אחרים. מי שמכיר את תוכניות הגדר החדשות באזור אריאל והשומרון, יראה שאנו יוצרים גוש קטיף מס' 2, והופכים את כביש 5 ל"ציר כיסופים" שני, בלתי ניתן להגנה מהטרור. בינתיים כבר ראינו גם כמה פיגועים קשים שעברו דרך הגדר (ובקטעים בהם כבר הושלמה), וזאת מול מיליארדים שהושקעו בפרוייקט.
לבנון - השלמנו עם צבא טרור לאורך גבול הצפון ומערך טילים ורקטות המכוון לכל צפון הארץ, ופגיעה קשה באזרחי ישראל בכפר ע'ג'ר, שהפך בהעדר הגנה ישראלית, לנתיב מעבר סמים לתחומי המדינה.
אכיפת החוק - הביטחון האישי של אזרחי המדינה התערער, ואינני מתייחס לפיגועי הטרור אלא לפשיעה והאלימות שהתרבו. ירד האמון הציבורי במערכת אכיפת החוק על כל שלוחותיה. צריך עוד דוגמאות?