מזל טוב

[יונה לבנה 1]

מזל טוב ../images/Emo65.gif

אין מאושרת ממני לראות שהפורום החשוב הזה נפתח. המון הצלחה ....

אני חייבת להודות שחברתי ואני חשבנו כבר מזמן שחייבים לפתוח פורום כזה ,שבעצם מדבר לרוב האוכלוסיה וכואב לכולם.... היחסים בתוך המשפחה החורגת הם יחסים קשים ומתישים שרק בכוחות משותפים בין בני הזוג ניתן להתגבר .לצערי אצלנו זה לא עובד.. אשמח לשתף ולהשתתף ולעזור מנסיוני המר. אני בת 43 נשואה בפעם השניה,יש לי שני בנים (חיילים) מנשואיי הראשונים,ובת משותפת בת 9 .את בעלי הכרתי כשנה אחרי שתאלמן,ונשאר עם בן, בן 5 היום בן 16 החיים בבית בלתי נסבלים ,מחנה אמא נגד מחנה אבא,והבת באמצע. על קצה המזלג, בהמשך אשמח להכנס לפרטים נוספים. יום נפלא ובהצלחה לכולם

יונה לבנה

 

[yaeli4]

מזל טוב גם ממני../images/Emo65.gif

גם אני שמחה לראות את הולדתו של הפורום הזה, בתקווה שיצבור תאוצה. אני בת 40 נשואה ואמא לבת מנשואי הקודמים ולבן משותף לי ולבעלי הנוכחי. גם לבעלי שני בנים מנישואים קודמים שגרים עם אמא שלהם ובאים לבקר על פי הסדרי הראייה. היחסים ביני לבין בעלי מצוינים ואפשר להגיד שאם יש משהו שמעיב על חיינו זה הבעיות הקשות מנשוא בין הילדים. לפעמים צריך לעצום עיניים ולעצור את הנשימה ולחכות שהסופה תחלוף ולפעמים יש סופות שמלוות כל הזמן ומדירות שינה מן העיניים. והעתיד כמובן מטריד מאוד. גם זה על קצה המזלג. גם אני אשמח לספר עוד ולשתף עוד בהמשך. יום שטוף שמש לכולם,

 

[יונה לבנה 1]

ברוכה הבאה יעלי../images/Emo140.gif

תודה ששלחת אותי לבית הזה,אני לא יודעת להסביר אך אני מרגישה כאן טוב למרות שאנחנו כמעט לבד אבל משהו פנימי אומר לי שזה המקום בשבילי. מי כמוך חברתי יודעת עד כמה אנחנו זקוקות להוציא ולהתייעץ בקשרים החורגים שלנו. יום טוב לך ושוב תודה

 

[yaeli4]

../images/Emo25.gif ליונה הלבנה.

לדעתי צריך לפרסם את קיומו של הפורום הזה ביתר אינטנסיביות. אנשים פשוט לא יודעים על קיומו ואני אישית מכירה כמה וכמה אנשים שזקוקים לו. משנסת מותניים ויוצאת למלאכה, יום טוב,

 

[יונה לבנה 1]

צודקת מתוקה

זה המקצוע שלך,את הרי אלופה בלגרור אחרייך אז קדימה... גם אני לוקחת רמקול ומכריזה לכולם באוזן...

 

[ח ד]

עובדים על זה

שלחנו את הכתובת לכמה חברים במצב דומה, ל"הורות שווה", וגם ביקשנו מהנהלת הפורומים להתחיל להפיץ את הכתובת. למחרת כבר הגעת יחד עם יעלי, כך שכנראה זו לא שאלה של הרבה זמן.

 

[ח ד]

שלום יעלי4

שלום יעלי4, ברוכה הבאה לפורום שלנו. התרגשתי לקרוא את השורות הבאות: "לפעמים צריך לעצום עיניים ולעצור את הנשימה ולחכות שהסופה תחלוף ולפעמים יש סופות שמלוות כל הזמן ומדירות שינה מן העיניים." גם אנחנו יכולנו לכתוב אותן. עוד התייחסויות בהמשך היום (אני בעבודה עכשיו ולא יכול לכתוב הרבה).

 

[ח ד]

שלום ליונה

שלום ליונה!!! שמחתי והתרגשתי לראות את המסר שלך. למעשה, את חנכת את הפורום. כמעט עמדו לי דמעות בעיניים, כי כבר הרבה זמן אנחנו מחפשים להכיר אנשים בסטטוס דומה. אני בעבודה עכשיו ולא יכול לכתוב הרבה. בערב יהיה יותר קל. ברוכה הבאה.

 

[יונה לבנה 1]

תודה לך חד

לא חנכתי ,באתי בצעדי ענק אחרי יעלי 4 הגוררת.. ועל כך אני שמחה ומודה לה. שיהיה לכולנו בהצלחה ובכיף

 

[עוד קרן אור]

והנה גם אני כאן...

הי יונה ויעלי, טוב לראות את שתיכן ביחד באותו מקום! שלום לחד ולעין, ובהצלחה בפורום החדש. אני נשואה בשנית, יש לי שני ילדים מהסיבוב הראשון ושניים מהנישואין הנוכחיים. בעלי לשעבר נשוי בשלישית, כאשר יש לו שני הילדים המשותפים שלנו (חיים איתי), ילד מאשתו השניה ואחד בדרך מהשלישית. לבעלי אין ילדים קודמים (תודה לאל, זה מסובך מספיק גם ככה). לא פשוט עם ילדים בגיל ההתבגרות וילדים קטנים. קשה לילדים הגדולים לקבל מרות מבעלי, למרות שהם מכירים אותו וחיים איתו כבר שנים. יום טוב לכולם!

 

[ע י ן]

הי קרן אור..../images/Emo42.gif ברוכה הבאה.

ילדים זה שמחה.... אם הבנתי נכון הרי שלשני הילדים הבוגרים מהסיבוב הראשון יש אחים מנישואיי אביהם בפעם השניה והשלישית , שניי אחים נוספים מצד אבא ושניים נוספים מצד אמא ? ואיך הקשר בין כל הילדים ? הילדים המשותפים לך ולבעל מהסיבוב השני לבין הילדים הבוגרים יותר מהסיבוב הראשון ? נראה לי שיהיה לך המון לתרום לנו כאן...

ותודה מראש. לעניין המרות.. אני לא יודעת בני כמה הילדים .. אבל באופן כללי ילדים בגיל ההתבגרות - יש להם בעיה עם מרות. לדעתי ומנסיוני ,אף בלי קשר להורה שאינו הורה ביולוגי שלהם.ולפעמים את הקשר רק אנחנו עושים.. אני מסכימה אתך שזה לגמרי לא פשוט כשישנם בבית ילדים מתבגרים ביחד עם ילדים צעירים ... גם לנו החגיגה בעיצומה. הבוגרים משמשים מודל לצעירים, וכל בעיות גיל ההתבגרות מתעצמות לנוכח החששות שלנו מפני ההשפעה על הצעירים יותר... ממילא לא קל ולא פשוט עם ההתמרדות שלהם ועוד כשברקע הורה שאינו הורה ביולוגי ... אצלי הם מניפולטיביים לחלוטין בעניין זה.. כשנוח להם הם מטיחים בחוצפה : ... אתה לא תחליט עליי ... אתה לא אבא שלי.." ובהזדמנויות אחרות כשקשה להם איתי הם רצים להתרפק עליו ... אני בחרתי להציב נוהל ברור לצעירים ולבוגרים כאחד : כל ההחלטות החשובות מתקבלות ביני לבין זוגי ומחייבות את כל הילדים. כמובן שטרחנו קודם לכן ליצור בסיס אמין של "כדאיות " ... בפניי ילדיי המתבגרים יוצא שאני "הקשוחה " מבין שנינו.. ולכן לא פעם הם מפעילים את בן זוגי "שישפיע "עליי. לצערי הרב , עם ילדיו שלו זה לא עובד כך... ושם רק הוא מחליט עבורם. (לפחות מבחינתם ... שהרי ההחלטות אכן מתקבלות יחד ) בקיצור, עצתי לך נסי לפנות לבעלך מקום -שהמתבגרים יעדיפו ממש את עמדותיו על פני עמדותייך בכל מני סוגיות שהם מעלים... זה חשוב לחזק מעשית את כוחו של ההורה החורג,לדעתי . וגם אם צריך מגמתית להחליף תפקידים . שוחחי איתו על כך .. תני לו את שרביט ה"פיה הטובה " - ולו בכדי להפיג את עננת החשדנות שלהם כלפיו במעמד הורה חורג.זה יקרב אותם אליו ... וגם אותו אליהם. ואחרי שזה יקרה והוא ירכוש את אמונם וקירבתם הכנה תהיה להם פחות בעיה עם הסטוטוס.. לדעתי. יום נפלא וקסום .. ובשורות טובות.

 

[yaeli4]

היי קרן, איזה כיף שאת כאן

לחד ולעין, שתדעו שאני מכירות מפורומים אחרים וזה נחמד להתחבר גם כאן. וכמובן שהודענו אחת לשנייה. מקווה שנתגלגל ביחד ואולי נקל זה על זה בימים שבהם עננים שחורים מכסים את השמים. בחיבוק אמיץ,

 

[יונה לבנה 1]

היי קרן,תודה על האור שלך../images/Emo24.gif

כמה צחקתי ,הייתי צריכה לקרוא הכל כמה פעמים כדי לחבר בין הילדים וההורים... איזה מזל שלבעלך הנוכחי אין ילדים,תברכי מהר..רק זה היה חסר מאבקי הכח בין המתבגרים לבעלך,ספרי קצת יותר קרן בבקשה כדי שנבין איך הוא בתמונה. מנסיון תמיד ילדים חורגים בודקים את הגבולות והכי הם אוהבים לגלות שבסוף הגדולים רבים בגללם.נצחון מוחץ. קרן, הלואי ותצליחי להפנים שכאשר המתבגרים מצליחים להרחיק אותך מבעלך ע"י הכעסים הם השיגו את רצונם ואני חושבת שמפה מתחילה הבעיה,הם מצליחים להכנס בנינו ולגרום למריבות. הבן של בעלי הצליח להביא אותנו למצב שעל כל דבר שקשור במתבגר האבא מטפל,ואני מתפוצצת,הבן יושב בחדרו ונהנה לשמוע את הדמעות שלי זולגות. הוא אומר בליבו,בסוף אבא יהיה רק שלי,השאלה רק כמה זמן זה יקח?

 

[ע י ן]

גם אצלי../images/Emo14.gif

גם אצלי ילדיו בוחנים בלי סוף כמה הם יכולים להיכנס ביננו ולשבור את ה"פסטורליה המחליאה והדביקה..." לא מזמן הצליח הבן לגרום לאביו לערער על החלטה פשוטה...סתם נוהל מטופש בביתנו...ואביו אכן החליט שנכון לרגע זה הילד פטור מהנוהל המקשה... אני התרגזתי כל כך... נכון שבכל כלל ונוהל בבית יש חריגים...אבל הוא בביקוריו השבועיים חייב להפר את הכלל ?! הוא הריי בקושי בכלל מספיק לשמור על הכללים... אז למה להתיר לו לחרוג ...? בכל אופן פרץ וויכוח ביננו בנוכחותו... והוא היה מבסוט! בחיים לא ראיתי צחוק כזה על פניו , זה ממש היה חידוש הצחוק הממלא את הפנים מאוזן לאוזן בקוליי קולות ... מתגלגל.. הוא כנראה לא ממש יכול היה להתאפק ולהסתיר את שביעות רצונו... קפץ על האבא חיבק אותו כולו חיוכים ..."ניצחנו אבא ??" יש!!! ניצחנו אותה !!!אני אוהב אותך אבא ..." אחת הפעמים היחידות שזכינו לראות אותו כל כך מאושר ועליז... בדרך כלל הוא זועף ורציני ואפילו קר ותקיף. את צודקת יונה לבנה, זה אחד הסיפוקים הגדולים ביותר שלהם ... להצליח בכוחותיהם ליצור שם סדק... הם רווים סיפוק מדהים מכל מה שקשה לי , מכל ליכלוך ,שבירה והרס שהם יכולים להוסיף.... כאילו אומרים : ... אבא שלי -שלי לא שלך... ואת משלמת על הניסיון שלך לגנוב לנו אותו... קשה...אבל אסור לתת להם פירצה. אני מתחילה לחשוב איך לעשות שכל מה שנראה להם כמזיק לי -יהפוך "ללא נורא בכלל " .. כך אולי אצליח לנטרל את התענוג הגדול של לגרום רע .... מעניין....

 

[יונה לבנה 1]

לנטרל

כך בדיוק... יום אחד פתחתי את המקרר ונפל לי בקבוק קטן של קולה מהדלת,את הבקבוק הבן של בעלי שם באופן קבוע בדלת ,ובאופן קבוע הבקבוק נפל.הייתי יחפה והרסיסים נכנסו לי לכף הרגל,נפצעתי וכאב לי,הרמתי ראש וגיליתי את הבן שלו עומד במרפסת של הקומה העליונה ומחייך.כמובן שתוך רגע הוא נעלם.בערב בעלי שאל אותו כמה פעמים אפשר להעיר לך לא לשים שם את הבקבוק? וגם אם אתה רואה שהיא נפצעת אתה יכול לשאול לשלומה...הוא ענה,לא ראיתי... אפשרי לקלל? .....שקרן ,רשע,דביל....