מזל טוב

iris00

New member
בית ספר....

בחדרה יש בית ספר דמוקרטי. היינו שם ליפני כשלוש שנים והתענינו זה היה במעבר מהיסודי לחטיבה ,הגענו לשם בעקבות בעיות שהיום אנחנו מבינים צצו בעקבות הזהות המינית. המסגרת לא ניראתה לילדה ונכון לאז היא העדיפה לעלות לחטיבה עם החברים שלמדו איתה ביסודי. יש לציין שבאותה תקופה הייתה פעילה מאד מבחינה חברתית והבית היה מלא בחברים וחברות. עם הזמן זה הלך והצטמצם .
 

iris00

New member
ליערה ....

את משגעת, את נהדרת, ברור שנשמח אני כבר מתרגשת. ברוכה הבאה ואלף תודות. מצידנו את יכולה לבוא היום אנחנו זקוקים לך מאד. רק שאלה? איך ידעת מאיזו עיר אנחנו? פשוט עד כמה שזכור לי לא חשפתי זאת. מה כולם יודעים מאיפה אנחנו? מחכים לך בכליון עיניים.איך קובעים? אלף תודות איריס.
 
היי לכולם

שנים שלא הייתי ולא ניכנסתי לפה אבל היום חזרתי ובגדול אני מקווה לעזור לכולם
 

iris00

New member
למיכל.....

בוקר טוב. תודה רבה רבה. מי את? אני חדשה בפורום ובכלל בעניין,ספרי קצת על עצמך.
 

iris00

New member
למה אף אחד ממכם לא השתתף.....

אתמול בפורום גאווה בנענע כאשר נורה התארחה שם?
 

ליטל ו

New member
נחמד, תודה :)

כן ירבו. רצוי לציין שדווקא כן יש תופעה מקבילה אצל בחורות. זה שיותר קשה למצוא בגדים שהם כביכול רק של בחורים, לא אומר שאין בחורות שנהנות מינית מלהתלבש או להזדהות כבחור. זה רק אומר שיותר קשה להן, אולי, למצוא דרכים לעשות את זה. אני מניחה שלכל אחת הדרך שלה, כל אחת מוצאת את מה שסמלי ומתאים בעיניה. עוד קיימים, אגב, בגדים שהם "רק של גברים", למשל של דתות, מעמדים טקסיים ופוליטים בתרבויות (ובתקופות) שונות. יש גם בגדים של בנים מתוקף פנטזיות קלאסיות, למשל מדי בית ספר של נערי קתולים. או בגדים "של" טרנסווסטיטים גבר-לאישה. אפשר גם פשוט ללכת על תחתוני גברים, דילדו, מה שלא יהיה בכיוון הזה, או פשוט לדבר בלשון זכר, או למצוא משהו ש*בעינייך* הוא זכרי, מה זה משנה אם כל החברה מסכימה עם העניין או לא. הנקודה היא, שהדחף וההנאה לא נובעים מהחברה, אלא מתוך האדם. לפחות אצל רוב הטרנסווסטיטים, אני חושבת שמידת המקובלות בחברה לא תשנה את קיום או אי קיום ההנאה או הרצון.
 
אוקיי אז אני טרנסית...

עברתי ניתוח לשינוי מין לפני כשנה אני בת 24 מהמרכז, לפני מספר שנים באזור שלי הייתי טרנסית יחידה ועכשיו יש לפחות עוד 4 אפילו יותר והן בגילי, אני לא מכירה אותן ממש אישית אבל פגשתי אותן כמה פעמים אני מאוד מעריצה אותך על זה שאת מבינה את הבת שלך,ההורים שלי בדיוק כמוך הם עזרו ועוזרים לי בכל הדרך הלא קלה הייתי מאוד רוצה שכל ההורים של טרנסיות יהיו כאלה לפני חצי שנה התחלתי לכתוב בפורום הזה ואז הפסקתי בגלל מריבה קטנה שהייתה לי עם המנהל, אבל כבר שחכתי גם אני יחסית חדשה פה בדיוק כמוך אף פעם לא הייתי משתתפת בפורומים עשיתי את השינוי בשקט בלי שאף אחד ידע היום אני חיה באותו מקום שגרתי תמיד אני עובדת בעבודה גם שם לא יודעים עליי אני משתדלת לא להגיד את האמת באזור מגוריי, ובפורום יש לי הזדמנות לעזור לאחרות יש לי רק דבר אחרון להגיד והוא - לא משנה באיזה שלב של שינוי טרנסית נהיה בישראל מאוד קשה להיות טרנסית, להומואים יותר קל וזה בגלל שהומואים יצאו החוצה, יש הרבה מחוץ לארון אז מקבלים אותם יותר. באותו יום כאשר יתחילו טרנסיות לצאת החוצה אבל ממש. יהיה מצבנו יותר טוב ויהיה יותר קל לעשות את השינוי המון בהצלחה לבת שלך אני תמיד לרשותך פה
 

iris00

New member
למיכל 020202

נעים מאד ותודה על הנכונות לעזור. אני שמחה ומעודדת לשמוע שכן אפשר להשתלב בחברה ולנהל חיים נורמטיביים לאחר תהליך קשה כזה שעוברים. הייתי רוצה לדעת איך התחלת את התהליך באיזה גיל למשל? ואיפה עברת את הניתוח? תודה איריס.
 
בוודאי שאפשר.

שלום איריס. מסיפורים ששמעתי מלא-מעט אנשים אז אפשר לומר שהתקופה שאתם נמצאים בה כרגע היא החלק הכי קשה בתהליך השינוי. כלומר כל תהליך ההתבשלות וההחלטה וההגעה לקראת התחלת ההורמונים והשינוי זה הדבר הכי קשה כנראה. יש כאלה שזה לקח להם שנים רבות להבין מי הם ומה הם צריכים. יש גם כאלה שלקח להם מעט זמן. אבל החווייה הריגשית בשלב הזה היא לא קלה. כאשר כבר מתחילים את השינוי אז שוב ממה ששמעתי מחוויות של אחרים - הרבה פעמים זה זורם חלק. כי אפילו אם יש תגובות לא תמיד אוהדות מהסביבה אבל אותו אדם מרגיש שהוא עושה את הדבר הנכון והולך בצעדים גדולים לקראת יעד נכסף שיגרום לו אושר. וכאשר משלימים את התהליך ואת הניתוח (אם רוצים) ומגיעים למצב הרצוי ומרגישים סיפוק ואושר אז בוודאי שאפשר להשתלב בחברה ולנהל חיים נורמטיביים לגמרי. אז לגבי הקטע הזה של "החיים לאחר השינוי" אין לך כל כך מה לדאוג.
 
היי שוב איריס

כן אפשר לנהל חיים נורמלים זאת לא בעיה, רק צריך רצון והכל יהיה. התחלתי את התהליך בגיל 19 והיום אני מאחורי כל זה. בכל זאת יש עדיין מקומות שאם יודעים עליי לא מקבלים. אני נילחמת אני לא מוותרת ואני לא אתן לאחיותי לסבול!!! הקושי של התהליך הוא בהתחלה, ההתלבטות האם באמת זה מה שרוצים ויש המון פחדים, לבת שלך יש מזל שאת איתה על ההתחלה, בתחילת דרכה יש לה אם שתומכת. אצלי לא היה ככה ההורים שלא לא ידעו כלום עד שלא עברתי את הניתוח רק אז גיליתי להם והם קיבלו את זה טוב. עברתי את הניתוח בתאילנד אצל ספורן http://www.srs-thailand.com/ אם יש עוד שאלות אני אשמח לענות לעוד
 
לאיריס

שאלת איפה עברתי את הניתוח, וסיפרתי שאצל דר' סופורן בתאילנד. לפני כחצי שנה עשיתי בפורום שירשור של תמונות משם. אז הנה בלינק מצורף את תוכלי לראות. בבקשה
 
שלום מיכל, ברוכה השבה.

אני לא חושבת שאני מסכימה איתך לגבי הפיסקה האחרונה. אני לא חושבת שבישראל *מאוד* קשה להיות טרנסית. לגבי ההשוואה להומואים יש לי שני דברים לומר: 1) אני באופן אישי נתקלתי יותר בהומופוביה מאשר בטרנספוביה (לא אישית כלפיי, אלא באימרות כלליות). 2) אני לא חושבת שיש לטרנסיות ממש מה "לצאת מהארון" או "לצאת החוצה" כי איך שאני רואה את זה - סיגנון החיים של הומואים אולי קצת יותר בולט אבל טרנסיות אחרי שינוי להרבה מהן אין משהו לא נורמטיבי בסיגנון חייהן, ולא כל אחת רוצה "לצאת החוצה" עם זה שהיא טרנסית, אחרי שכבר סיימה את השינוי. (מקווה שהבנתי אותך נכון).
 
בכל זאת כל אחד רוצה שיהיה לו עבר

בקשר לעבר שלי אני צריכה לשקר, כי בעבודה שלי עובד מישהו שלמד איתי באותה כיתה אני לא יכולה להגיד שלמדתי בבית ספר X אלא להגיד מקום אחר. זוהי רק דוגמא 1. אני יודעת טוב מאוד אם בעבודה שלי היו יודעים מי הייתי פעם, הם יעשו לי את המוות ולהבדיל יש לנו הומואים חופשי חודשי ואף אחד לא יעשה להם כלום. אני לא מתכוונת לצאת בנתיים אולי זאת טעות כי יכולתי לעזור לאחרות שבדרך לסלול כביש שיהיה יותר קל. אבל יש לי כוונות לצאת לא ממש עכשיו אלא יותר מאוחר. אני לא רוצה להסתיר מי אני הייתי פעם, ברור יש מקומות שעדיף לשתוק. אולי ישמע קצת מוזר כי עד שעברתי את כל השלבים אני אמורה לחיות חיים שקטים אולי זה נכון אבל אני חושבת שזה לא נכון. אני לא שוכחת מי הייתי, הלכתי ליום הגאווה וניפנפטי בדגל שלי, אני לא מתביישת ולא רוצה להסתיר זאת המציות וזאת העובדה ואי אפשר לברוח מהאמת. בשנים אחרונות טרנסיות רק הסתתרו ופחדו לכן לנו היום קשה. אני רוצה להגיע למקום בו יהיה לכל טרנסית מתחילה קל יותר ממה שהיה לי, אפילו אם זה יעלה לי בחיים האישיים אני מוכנה להקריב את עצמי. אני אתן לך דוגמא: שמעתי מטרנסית בתחילת דרכה לפני כמה שבועות את זה: היא ניכנסת לחנות בוא כתוב :דרוש\ה מוכרת היא מציגה את עצמה שם, גיל וכו' (רואים עליה שהיא טרנסית) המוכרת אומרת לה "מצטערת אנחנו לא צריכים עובדים" אבל כתוב דשורים!!!!!! ולא קיבלו אותה יודעים למה? נחשו לבד , בגלל שהיא טרנסית. והומואים חופשי עובדים והומו היה מתקבל. וזה קרה בתל אביב אז תחשבו לעצמכם איפה אנחנו עומדים ואיזו מדינה יש לנו.
 
לא מסכימה.

כל אחת והמציאות שלה כל אחת והעובדות שלה כל אחת והאמת שלה כל אחת והתחושות שלה כל אחת וההתנהגות שלה כל אחת והדברים שהיא גאה בהם כל אחת והסיטואציות והאנשים שהיא נתקלת בהם. כל אלה דברים מאוד מאוד אינדיבידואליים ושונים מטרנס/ית אחת לשנייה.
 
טורפדואית את אף פעם לא מסכימה אית

ככה שלא משנה מה אני אכתוב את תכתבי הכל נגדי המון בהצלחה לך ילדה
 
זה לא בדיוק ככה מיכל...

זה לא שיש לי משהו נגדך או שאני תמיד מעוניינת להוכיח שאת טועה או משהו כזה. זה באמת לא ככה. אני מעריכה אותך כמו כל אחד פה. פשוט אני ואת רואות את המציאות בצורה כנראה מאוד שונה. ולדוגמא העיניין הזה שדיברנו עליו הרגע - אני לא חושבת שרוב החברה היא מרושעת ורוצה להרע לטרנסיות בכוונה. ואני לא חושבת שאפילו אם טרנסית ממש לא "עוברת" אז גורלה נחרץ להיות סוג ב' בחברה ולסבול מאפלייה מתמדת. אני מאמינה באמת ובתמים שהכל תלוי בגישה ובצורת ההתנהגות. ובתור הסבר פשוט אני יכולה לתת את הדוגמאות של לא מעט נשים גנטיות שנראות גבריות (יצא לי להכיר לפחות אשה גנטית אחת *מאוד* גברית) והן מסתדרות מצויין, לא סובלות מאפליות קשות, והן בעצם כשחושבים על זה באותו מצב כמו טרנסית אחרי שינוי שלא "עוברת". לדעתי צריך רק לכוון את התוכנה בראש אחרת ואז הכל משתנה. לכן אני אישית לא רואה את אותם קשיים כמוך. עם זאת אני מכבדת את הדיעות שלך ואם את מאמינה במשהו אז זאת זכותך. רק הייתי נורא רוצה שתשתמשי יותר במילה "לדעתי", כי הדברים שאת ראית או שאת מרגישה ומאמינה בהם זה דברים סובייקטיביים שלך, וכשאת כותבת את הדברים כאילו הם עובדות אובייקטיביות שחלות על כל הטרנסיות אז יש כאלה שזה נורא יעצבן ויקומם אותן - אותי למשל. זהו, זאת הבקשה היחידה שיש לי ממך. אם תשתדלי ליישם אותה אני מאמינה שיהיה הרבה יותר נעים לקרוא אותך ואת דיעותייך.
 
../images/Emo24.gif את צודקת

אמנם לא התנסיתי בחיים האלה, אבל ממה שאני יודעת ממך, זה ברור שהיה הרבה יותר טוב, אם היו מקבלים טרנסיות גם אחרי שהיו יודעים שהן כאלה - וזה היה עוזר גם למי שעדיין לא יכולה "לעבור" כאישה. שמחה שאת יכולה לכתוב פה שוב ולתרום מהניסיון שלך לפורום.
 
למעלה