אכן
לא משנה כלל שגם אני בדעת העובדת הסוציאלית, שיטב לילד לדעת את האמת על מקורו הביולוגי. גם אני חושבת שאם יגדל עם הידיעה תחסך לו טראומה אם וכאשר יגלה זאת בעתיד. אבל מדובר במשפחה בפועל, ובאב בפועל של הילד. גם אם להורים יש חילוקי דעות חינוכיים מול העובדת הסוציאלית, אין זה מתפקידה לכפות עליהם את תפיסותיה. טוב שהשופט תיקן את הטעות האומללה הזו, וטוב שלא המשיך בכפיית "הדרך הנכונה", שגם אם היא נכונה, אינה מתאימה לזוג ההורים הזה בסביבת מגוריהם, והם אלו שיצטרכו לחיות עם תוצאות פעולותיהם, לא העובדת הסוציאלית.
אין לי מושג איך הם יפתרו את הנקודה מול הבת הגדולה, שאם הבנתי נכון מאמינה שהאב המגדל הוא האביה הביולוגי, למרות שבמקרה שלה הוא אינו אביה החוקי כלל. ברור ששאלה זו תצוץ במוקדם או במאוחר, כאשר הילדה תגדל להבין את השלכות הרישומים החוקיים (לא בעתיד הרחוק, ככל הנראה), ובאותה הזדמנות כנראה גם תשליך על הילד הצעיר יותר. אך אם אלו הורים מתפקדים וראויים בכל תחום אחר בחיים, מדוע לא לתת להם למצוא דרך איתה יהיו שלמים, ואותה יוכלו להעביר לילדיהם ביתר קלות, מכפיית הר כגיגית עליהם?
