היי מגי
בתשובה לשאלתך, אני מביאה כאן ציטוט מהרשומה שלי "אז למה קוצ'ינג?" מבחינת הקוצ`ינג העולם נחלק לשני סוגי אנשים אלה שמטילים את האחריות על אלוהים, הגורל (שזה די דומה לאלוהים) המדינה, הכנסיה, אמא, אבא, השכן בקיצור במילה אחת - "הם" אדם שנמצא במקום הזה, יש מעט מאוד שהוא יוכל לעשות כי הוא עסוק כל הזמן בלנקות את עצמו מאשמה ולהטיל אותה על אחרים. זה עיסוק מתמיד באשמה והאשמה, וזה מעגל סגור, אין לאן ללכת עם זה, זו גישה לא מעשית. כשאדם פונה לדרך של העשייה, הוא לוקח על עצמו את האחריות לשנות את מצבו. איש אינו יכול לעשות את זה בשבילו. איש אינו יכול לקחת בשבילו את ההחלטה וגם לא לבצע אותה. כל מה שאפשר זה לעזור לו להשאר ממוקד להזכיר לו איפה הוא נמצא ומה מטרותיו, כי אנשים שוכחים, יש להם הרבה חסימות מבפנים ומבחוץ והרבה הסטות מהדרך, הרגלים ישנים , כאבים, פחדים. בקיצור כל אחד מאיתנו "תקוע " איפה שהוא. והקטע הוא להתחיל לזרום. לא רק במילים אלא במעשים. כל התרגילים הללו הם בעצם תרגילים שעוזרים לאדם לראות מיהו מהו ואיפה הוא נמצא. לזהות את סיטואציית החיים שלו על מנת ליצור שינוי. ....יש אנשים שיכולים להשתמש בזה כבתור מנוף לשינוי ויש אנשים שיצטרכו עדיין את עזרת המאמן האישי. בסופו של דבר לא משנה מאיפה האדם מגיע להארה, נקודת המוצא היא "דע את עצמך"
