../images/Emo20.gif../images/Emo39.gif../images/Emo141.gifמיכלי יקרה
אני לא מאשימה אותך עדיין בכלום. כל מה שכתבתי-ניסיתי להקצין את המצב עלמנת לחדד את הדברים. ניסיתי להראות לך צד אחר. אבל עכשיו כשהסברת מעט את המצב, אני יותר מבינה מה קורה.כמובן שלא הכל כי לא סיפרת דבר על האינטרקציות בינך לבינו-ואיך כל זה משפיע/השפיע על יחסו לילדה. כמו גם הסיבות-למה נפרדתם, מי רצה בפרידה , מי עזב את הבית ולמה,וכו´. אני רק יכולה לאמר לך שמנסיוני כשהולכים עם אדם במלחמות וראש בראש משיגים בדיוק את ההיפך.
למרכז קשר מגיעים אנשים שמואשמים בהתעללות בילדיהם.
יש אנשים שמוכנים לבוא לשם גם כאשר הם מואשמים בעלילות שווא, ולו רק בגלל שהקשר עם ילדיהם חשוב להם מאד.
אם בעלך לא מתעלל בילדה, אין שום סיבה שהוא יגיע לשם. ובכלל-נראה לי כי בכלל לא הבנת את מה שניסיתי להעביר לך בכל מה שכתבתי, שרק נרתעת וניסית להתגונן ולהיות צודקת.
זה שאת כותבת שאינך סומכת עליו ושבגלל זה הם נפגשים רק בהשגחתך נשמע לי חמור. מצד אחד אני יכולה להבין אותך ואת חששותיך, אבל מצד שני-אני מכירה מקרה של אבא שהוא חולה נפש, והוא לוקח את הבן שלו לביתו, מטפל בו לבד, הילד ישן אצלו, ואין עם זה שום בעייה.הוא אמנם נעזר גם באמו, אבל לא תמיד.
מה יש לבעלך? הוא חולה? הוא חסר אחריות? הוא מתעלל בילדה? הוא פגע בה פעם?
כי אם הוא לא מסוגל להיות איתה, כייש לו בעייה-ולהיות איתה פירושו גם להיות איתך זה נשמע לי חולני.מצטערת.בטח שבגיל הזה. ותסלחי לי שאני כותבת את זה, את בטח תתפלצי ממני עכשיו. איך הוא יפתח כישורי הורות ואחריות לילדה אם את תמיד איתו שם כגננת?
אין לו איזו אמא, אחות, מישהי שיכולה לעזור לו עם הילדה? ומה בעצם את רוצה-שהוא יעלם מחייה אבל ימשיך לשלם מזונות? ואם הוא חולה או מוגבל-נפשית או שכלית-אז מה פתאם שהוא ישלם? לא הצלחתי להבין-מצטערת,מצד מי בכלל הייתה התביעה, מצידך או מצידו?
אל תקחי אותי באופן אישי, גם אם אני נורא מעצבנת אותך. אני מנסה להראות לך שלדעתי הדרך הזאת לא טובה, לא בריאה, לא הגיונית וכו´.
אמהות לפעמים שוכחות שהילד הוא לא רק שלהן. יש אבות שאכן לא רוצים לטפל בילדים שלהם, כמו האבא של הבת שלי, הוא לא רוצה שום מחוייבות, והוא לא רשום בכלל כאביה. והוא גם לא משלם מזונות.
אי אפשר להכריח מישהו להיות אבא. ואם מנסים להכריח-אז צריך לתת לו את כל האפשרויות,וההזדמנויות ללמוד, לעשות שגיאות-בדיוק כמו לך.עוד לא פגשתי אמא מושלמת, שלא עושה אף פעם טעויות עם הילד שלה.
טוב. בטח עכשיו כבר לא תרצי לענות לי יותר, ותחשבי שאני סתם רעה שלא מבינה ותוקפת אותך, אבל תדעי שזה לא ככה. אני רק מנסה להבין יותר את המצב ואיך הוא נוצר, כי הוא לא מצב בריא.
אני כן יכולה לדמיין מצב שבו האבא של בתי- בגלל שהוא רוצה קשר אתי, משתמש בילדה, כתירוץ להמשך הקשר אתי-ואז, הוא בא כביכול על מנת לראות את הילדה-אבל, בעצם הוא רוצה להיות אתי.ולהיות אתי-פירושו לרצות גם עוד דברים.
אם תשאלי אותו-הוא יגיד לך שהוא לא מסוגל לטפל בילדה, ולכן בעצם הוא לא לוקח אותה אף פעם לבד.והיא תמיד אתי-אין סדרי ראייה.
אם תשאלי אותי-הוא יכול היה לקחת אותה לו רצה, יכול היה להיות איתה לבד, שעה שעתיים, אולי להעזר בבני משפחתו, או להיות איתה בגינה, ופשוט להתאמץ, כי להיות עם ילדים בגיל הזה בהחלט דורש מאמץ.
אז אם-הם "לא יכולים" או "לא מסוגלים" בגלל שהם בעצם לא רוצים-אולי באמת כדאי שלפחות ישלמו כסף עבור שעות הטיפול וההשגחה שלנו עליהן, אבל אם זה נובע מאיזו נכות שלהם-אז????
אז כשאני "תוקפת" אותך, אני בעצם גם מנסה להתעמת עם עצמי בצורה עקיפה, ולראות מה אני עונה ומה את. לכן שוב-אל תכעסי. בסדר?
שיהיה בהצלחה. ואין אף פעם תשובה אחת לכל מצב. צריך לחפש מה הכי טוב לנו ולילדינו. בברכת אור ואהבה
עקשניתה
