מזמן לא כתבתי אבל אני פה...

מזמן לא כתבתי אבל אני פה...../images/Emo4.gif

שלום לכולם... אני מהפורום השכן (הנקה) ועד היום (שלושה וחצי חודשים) היינו מאד עסוקים בעיקר בשאלות הציצי והאוכל... אבל סוף סוף שאלה של הורה.... אז איתמר המתוק כמו ילדים רבים אחרים ממש לא "מת" על הקטע של להיות על הבטן. אין לא חשק לעבוד קשה ולפתח את חגורת הכתפיים... (הוא כנראה נולד כזה אחד שלא ממש אוהב לעבוד קשה... גם כנולד לא ממש התחשק לו לנשום לבד אז הוא "קרע" שתי ריאות כדי שיעזרו לו בנשימה) בכל אופן.... אשמח לקבל עצות והמלצות בעניין... אני מנסה הכל כולל גירויים שירים וצעצועים... אבל מהר מאד הוא מתעצבן ובוכה... אז מה בכל זאת עושים?
 

tmiraa

New member
לא לוותר

כמו שהציעו - לנסות מעט זמן, הרבה פעמים ותראי איך כל פעם משך הזמן עולה. אפשר גם לשים בעגלה על הבטן עם המבט החוצה - זה בדר"כ יותר מעניין מכל הצעצועים שיש בית.
 
מנסיון של שלוש......

לא לוותר בשום אופן. אם לא רוצה צעצועים שימי לו מראה שיראה את עצמו כל היום בשכיבה על הבטן. תתעקשי על השכיבה זה טוב גם לחגורת הכתפיים, להרמת ראש ולכל היתר. כשאתם יוצאים לטיול בחוץ בעגלה - גם להשכיב על הבטן ועדיף אם יש לך חלון בעגלה שיוכל לראות את המדרכה, העצים והכל דרך החלון אולי יהיה יותר מעניין. כשאת שמה על הבטן את יכולה גם לשכב יחד איתי כשהראש שלך מול שלו. רואים את אמא - בוכים פחות. (ככה היה אצלי עם הילדה השניה). ובאופן עקרוני מתי שאת יכולה להשכיב על הבטן בהתחלה זה יהיה במנות קטנות ואח"כ לאט לאט בהדרגה זה יגדל.
 

michal@gal

Active member
מנהל
עוד אפשרות אחת

תשכבי על הגב ותשכיבי אותו עלייך, ככה הוא שוכב על הבטן ומסתכל עלייך. אצל הילדים שלי זו הייתה פוזיציה מועדפת.
 

jole

New member
כמו שאמרו לפני לא לוותר../images/Emo104.gif

גם יהונתן היה עצלן מאד אבל הייתי מתעקשת. הייתי משכיבה אותו על הבטן שלי ועושה פרצופים ומשמיעה קולות וגם על משטח עם צעצועים. כל פעם קצת והיום (4.5 ח´) הוא שוכב יפה על הבטן, ראש מורם ודי הרבה זמן. בקיצור- לא לוותר.
 

Shellylove

New member
זה מאד מוכר

בגלל שהיום לא משכיבים לישון על הבטן (מפחד מוות בעריסה) אצל הרבה ילדים (כולל אותנו) מתעוררת הבעיה של "התעצלות" לשכב על הבטן. אז קודם כל אל תתחילי לייחס לו עצלנות, אולי הוא לא כזה בכלל. שנית, פשוט לנסות הרבה פעמים ביום ותראי שלאט לאט מ-10 שניות שהוא מוכן לשכב על הבטן בלי לצרוח, זה עולה ועולה. קיבלת כאן גם עיצות יפות לגבי גירויים, אז פשוט אל תתייאשי ואת תראי, הוא עוד ישמח יום אחד להיות על הבטן.
 

dana29

New member
מור גם שנא.....והיום בגיל 3 וחצי חו

חודשים, הוא אוהב להביט מהבטן...אם כי אני צריכה לעזור לו קצת עם התמיכה של הידיים, כי הוא פורש אותן הצידה...אז אני פשוט מעליו ואנחנו מול מראה...אני משלבת לו את זה עם תרגיל בהתהפכות, מסובבת לו את האגן, ואז הוא ממשיל את חלק הגוף העליון, ונעצרים על הבטן...מביטים, ואז עושים צד שני....עד שהוא יוכל להחזיק את הידיים כמו שצריך. את הראש הוא מרים בהנאה ובגאווה רבה ונראה שממש אוהב את זה. (וזה אחרי מים של סבל...אם כי לא לחצתי אותו נורא, עשינו זאת כמה שיצא מבחינת פעמים ומבחינת אורך זמן)
 

Shellylove

New member
ועוד טיפ קטן

עוזר לפעמים אם לוחצים להם על האגן (זה נותן להם קצת פוש למעלה), או שמקפלים להם את הידיים קדימה (זה מרים אותם קצת).
 
מה שעבד אצלנו הכי טוב

בתור תינוק שישן רק על הגב עידו היה סרבן בטן ענקי וממש התעצבן מזה אחרי שניה או שתיים. ברגע שקניתי עגלול ויצאתי איתו לטיולים בחוץ כאשר הוא על הבטן ורואה את מה שקורה מולו הוא היה מוכן להיות ככה שעות... אז אם אין עגלול ואפשרות לטייל בחוץ אולי יש לך אפשרות לצאת החוצה ולפרוש שמיכה ולשים אותו על הבטן והדברים שיזוזו מולו יענינו אותו יותר מצעצוע או מראה. בהצלחה ואל תוותרי כי זה מ-א-ו-ד חשוב...
 

michal@gal

Active member
מנהל
נזכרתי בעוד טיפ אחד

כשאת מניחה אותו על הבטן (על שמיכת פעילות, עם צעצועים מול הפנים) תשימי לו מגבת מגולגלת או כרית הנקה מתחת לחזה, עם הידיים קדימה. זה מרים לו את הראש, מפנה לו את הידיים, ומראה לו למה כדאי לו בכלל להיות על הבטן.
 
למעלה