מזמן לא כתבתי אז..

ירון מקשקש

Well-known member
מנהל
מזמן לא כתבתי אז..

אספר קצת מה עובר עליי..וזה לא מהתקופות הטובות

הכל קצת במערבולת...נפשית פיזית הכל מעורבב...

כמו ילד בן 16 מתאהב במי שסיבכה אותי עם קשר משולש..כאילו כלום מהדיבורים שלי תופס במציאות, ניסיתי ללכת עם מישהי אחרת שהכירו לי..ממש היה גרוע..ממש ממש לא מתאימה לי לא במראה לא בהתנהגות רק מבחינת שיחה היא אחלה..וגם חשבתי שאני לכאורה בוגד ..( למרות שאין לי התחייבות לזו שאני אוהב...)

כועס על דברים שהם אובייקטיבית מעצבנים אבל יותר מידי...

נע בין מצבי רוח של דיכאון בעיקר רוב הזמן לבין פרץ של היי כזה שהכל קטן עליי ונוחת בבום כואב...וחוזר חלילה

הרבה לחץ מסביב...כלכלי כי נדפקתי בבית משפט לשנה וחצי לפחות...

רפואית מסתבך והעתיד לא ברור

אני במתח בגלל ועדות ביטוח לאומי להחמרת מצב...עברתי אחת יש שבוע הבא את הבאה ולחכות לקביעה

הנכות לא עלתה ועלו ההוצאות ..בגלל שקבעו לי לשלם בבית דין..ממה שאין לי..לא יודע איך להסתדר גם ככה הייתי די דחוק ומצומצם

עברתי את הבדיקת שיניים לניתוח היה קשה מהחרדות קמתי מוקדם שם דפיקות לב דמעות ולחץ...הייתה רופאה טובה וסבלנית אז הצלחתי.

עכשיו אלוקים רק יודע מתי יאשרו ממשרד הבריאות את התשלום הראשון...מעל 20.000 ש"ח הכללי יגיע ל55.000 בערך אמרו לי נדע רק אחרי הניתוח וסיטי ארי כמה חודשים...

ואז החלק השני ותשלום ..והשלישי ותשלום שנה של טיפול בערך...וכל פעם לאשר את זה וכו'..נראה לי לא יהיה פשוט..

הרבה לחץ בלבול גם נפשי ...ובמקביל יבדקו מתי שהוא אם יש נסיגה בתפקוד המח עצמו..(דמנציה לאצהיימר נסיגה קוגנטיבית כלשהיא)

ואף אחד לא יודע מה עם הגידול ...ומה יהיו ההשלכות בהמשך ועוד כמה זמן..

מחכה גם לכבדי ראייה ומה יציעו שם וכו'...

אני משתדל לתפקד בכל זה...הולך לחוגים מפגשים קניות הכל..

גם להגיב פה..ויחד עם זה אני די זומבי לא מרוכז חסר תיאבון לא בא לי לתפקד ממש כופה על עצמי לא להכנס לחוסר תפקוד ייאוש כי זה יחמיר את המצב..ומצד שני כעס והיי ובלבול וחשש מה יהיה ...הבית דין סיבך אותי כל הפעילות בסכנה אם אני נתקע כלכלית..

בסיכום אני בערבוביה עם עצמי לא מנותק מהמציאות אבל אובד עיצות קצת מה לעשות קדימה...לא רואה אור בקצה המנהרה בנתייים..
 

MindfullEye

New member
תרגיש טוב ובהצלחה עם כל הקטע הכלכלי.

כל עוד אין עלייך הוצאה לפועל, קח כל יום וכל רגע בזמנו. תעשה מה שאפשר.
&nbsp
לגבי הבחורה שהכירו לך, עם השיחה טובה שווה לחשוב על קשר איתה שהוא חברי\ידידותי. זה אפשרי בין גבר ואישה ולפעמים זה נותן פרספקטיבה הרבה יותר טובה מחברות גברית.
&nbsp
לגבי אותה אישה שעליה אתה מרבה לכתוב כבר כתבתי לך שמוטב לחתוך את הקשר הזה. זה לא עושה לך טוב. אולי לה זה עושה טוב להוריד לך את הכבוד... ככל שתמשיך יותר ככה יהיה יותר קשה להתנתק. זה כמו סם (גרוע)... תחתוך. יוריד לך הרבה משקל מהכתפיים.
 

ירון מקשקש

Well-known member
מנהל
תודה:)

&nbsp
כן יום אחד נמצא את האיזון איתה...אני מקווה.
&nbsp
כלומר איתה להתאזן ואולי מישהי יותר ריאלית לחיים שלי...בעז"ה..:)
 

MindfullEye

New member
אני הייתי מציע להתאזן או לא להתאזן - בלעדיה.

אני נותן לך אחריות שלהוביל לאן שאתה רוצה שזה יוביל - לא יקרה... היא תמיד תמצא תירוץ.
 

ירון מקשקש

Well-known member
מנהל
נהיה חברים

&nbsp
יש דברים שאי אפשר למחוק ככה..זה גם עיניין של הבנה במבט..של חברות מתוך הבנה של מה זה נכות מה זה כאב מה זה שנוטשים כולם כי לא מתמודדים..
&nbsp
נתאזן בזה שנשאר חברים טובים
&nbsp
אני בלי קשר אמצא בעז"ה את בת הזוג שלי לחיים.....
&nbsp
לזה אני מתכוון.
 

alice1803

New member
שיהיה לך בהצלחה, גם אצלי לא זז כלום, נקווה להמשך טוב יותר

 

ירון מקשקש

Well-known member
מנהל
תודה ..הדברים יזוזו אצלי לפחות אני פועל לזה

&nbsp
מקווה שאת גם...ותמיד אפשר להזיז משהו ..תמיד!
&nbsp
יום טוב :)
 

alice1803

New member
בדיוק מנסה להזיז משהו בחיים שלי ואוף כמה קשה לי

כי אני נמצאת במצב של חוסר ביטחון עצמ, או חוסר אמונה בעצמי, איך שתקרא לזה, והמחשבה על איך אני בכלל אצליח לעבור שוב ראיון עבודה רציני, מול אנשים קשוחים, ששואלים ושואלים, ובאיזשהו שלב, אני מרגישה בדיוק כמו השחקן מהסרט "חוכמת הבייגלה" שהוא מתעצבן ומעיף את כל הדברים מהשולחן, כשהוא נמצא בתהליך קבלה לעבודה כלשהי.
אז בשביל להתקבל לחברה טובה, ולהרוויח 6,500 ש"ח לחודש, שזה היה באמת נחמד מאוד לקבל סופסוף משכורת כזו, אחרי כל הזמן הזה שעבדתי בחרת שמירה.
אבל לא!!! לא הצלחתי להחזיק מעמד, אחרי 3 וחצי חודשים בלבד, פיטרו אותי, ואפילו שאני מודעת לזה, שהעבודה הייתה נורא קשה, ושלא כולן מצליחות להחזיק מעמד בתפקיד הזה, זה לא מנחם אותי, כי ההרגשה היא של אכזבה מבני אדם, ששוב לא הצליחו להבין אותי, ושאני יודעת בתוך תוכי, שזו אני בכלל!!!! אני יודעת את זה!!!
אבל גם זה, משום מה לא עוזר לתחושה הקשה הזו שמקננת בי, שאני סתם מבזבזת את הזמן שלי, רק בשביל להגיע שוב לנקודת ההתחלה, ושוב מנסה, ושוב נופלת, אבל יחד עם זאת, אני גם יודעת שזו בהחלט לא נקודת הסיום שלי.
וכן, חזרתי לעבוד היום בחברת שמירה, ואני מקווה מאוד שזה יהיה רק לתקופה קצרה, עד שתצא השמש
 

ירון מקשקש

Well-known member
מנהל
קשה מאוד אני מבין...אבל את בסדר גמור

מה שאני רואה אצלך זה שיפוטיות גבוהה והאשמה עצמית שכנראה לא במקומה

אמרת בעצמך שלא כולן מחזיקות מעמד..זה לא רק את.

לגבי שכר..לאורך זמן עדיפה יציבות על שכר גבוה לא יציב...זה ניסיון החיים שלי לימד אותי היטב.

תראי לראיון עבודה..אם יש לך מישהי או מישהו להתאמן איתו..פשוטו כמשמעו..לעשות משחק תפקידים עם כל שאלה שאת רוצה לכסות...יחד להחליק דברים להציג אותם טוב יותר..להעלות את הבטחון אימון מעלה..זה כלי יעיל.

תראי התקדמות היא לפעמים שני צעדים קדימה אחד אחורה..התקדמת צעד זה בטוח רואים את זה כבר תקופה..אני לא רואה שאת חוזרת להתחלה..אולי רק כלכלית...שזה קשה אבל יפתר אני מאמין בעז"ה:)

קיבלת מעצור..מכשול..ממשיכים לנסות מתאמנים לבד מתאמנים עם מישהו עושים הכנה נפשית ..לפני דברים מרגיעים ..ובפעם הבאה הולכים יותר מוכנים
כישורים יש לך זה רק איך את מוכרת את עצמך וזה ניתן ללמוד ולשפר..

נפשית אני חושב שאת עשית התקדמות יפה מאוד כבר חודשים שאת יציבה, מכילה את עצמך ואחרים אפילו...סה"כ המצב שלך טוב:)
 
למעלה