מזמן לא כתבתי פה, בעיקר הייתי קוראת סמויה....

[dafi02]

מזמן לא כתבתי פה, בעיקר הייתי קוראת סמויה....

אבל זה כי לא היה לי מה לספר, או משהו להתייעץ עליו.

אז היי מה שלומכם חברים?
אז ככה לסיפור... כבר תקופה ארוכה שלא הייתי במערכת יחסים ולכן כדי להסביר את המצב של למי שלא יודע... אני בתולה וקצת . מה זה אומר?
זה אומר שכן הייתי במצבים אינטימיים אך ללא אקט מלא.

הכרתי בחור מדהים, מזמן לא התלהבתי ככה מדייט ראשון, גם הדיבור איתו, וההתכתבות איתו מעלה לי חיוך!
בא לי שזה יתקדם וילך לכיוון רציני, בא לי להנות מהקשר הזה ולא לחשוש.
ממה יש לי לחשוש?
מזה שנגיע למצב אינטימי ואני אתקע כמו שנתקעתי עם האקסים שלי.
בא לי שזה יזרום, שנהנה, שהבחור לא ירגיש יש בה משהו מוזר בבחורה הזו.
כבר המליצו לי ללכת לפסיכולוג שמתמחה במיניות, כבר שקלתי ללכת למישהו שיעזור לי... אבל הצעד הזה של ללכת ולעשות זה מביך אותי.

אז השאלות שלי:
מתי לדעתכם זה זמן טוב לספר לבחור שאני לא בעלת ניסיון רב בתחום המיני?
האם ללדעתכם יש טעם לספר לו בכלל? (הרי בכל מקרה הוא ירגיש את זה)
מה הדרכי שאתם מציעים לי להרגיש בנוח, האם אתם מכירים "תרגילים" משחררים במצבים מלחיצים?

אשמח למענה...
תודה ואחלה של שבוע

 

[White Knight1]

דעתי

עד לא מזמן הייתי במצב דומה לשלך, אבל לא הרגשתי שברגע שזה יוביל לאקט מיני אני אתקע.. לא צריך לדעת דברים שרק בעלי ניסיון יודעים בשביל לעשות סקס, פשוט תזרמי עם זה ותהני מהרגע

&nbsp
אני סיפרתי לחברה שלי שאני חסר ניסיון ולא הפריע לה, אני לא יכול להתחייב על כל אחד או אחת שיגיב/תגיב באותה צורה, אבל הרגשתי איתה מספיק נוח בשביל שאוכל לספר לה את זה.. שאני סומך עליה, וזו נראית לי מילת המפתח - "נוחות", ברגע שתרגישי נוח עם הבחור תוכלי גם לדבר על זה ואולי גם לעשות את זה

 

[ga26]

אגיד את דעתי

יש טעם לספר על החוסר בנסיון מיני ממספר סיבות:
זה יתגלה בסופו של דבר כמו שכתבת אז למה להסתיר
לא יודע כמה רחוק הגעת עם האקט אבל יתכן שאפילו יכאב לך בהתחלה. כדאי להכין את הפרטנר אפילו מבחינה טכנית נטו. כמו כן שידע להיות יותר עדין ורגיש איתך. כדי שתתעסקי במהלך האקט בלהינות ולא בשאלות כמו מה הוא חושב, האם הוא שם לב שאין לי נסיון, מה אני אמורה לעשות וכדומה.
לגבי מתי לספר: אני בעד לספר כשמרגישים עם האדם מספיק בנוח. לא צריך לנדב את המידע בשיחת טלפון הראשונה. אבל גם לא לשקר או להסתיר בצורה חשודה. לחכות שמרגישים בטוחים ולספר בלי לעשות עניין. ככל שאת תמעיטי לעשות מזה עניין גם הבן זוג יקח את זה כעוד משהו עלייך ולא משהו שגרם לך טראומה או משהו שמגדיר אותך.
אחרי שאת מספרת יורדת לך אבן מהלב - במיוחד אם הבן זוג מבין ורגיש למצב.
לגבי איך להירגע - אין לי מושג. כחי בחשבון שזה משהו שרוב בני האדם מאוד רוצים לעשות ונהנים ממנו. לא מדובר באקט שאמור לפגוע או לעשות רע. ולכן - תחשבי שאת הולכת לעבור חוויה ותתקדמי לאט ותקחי בחשבון שמתי שלא נוח או את לא בטוחה את יכולה לדבר, להגיד, מותר להיות מובכים, מותר להתרגש (זה אפילו חלק מענייין לפעמים).

שיהיה בהצלחה

 

[dory141]

לא צריך להיות כבדה מדי

תראי את הסרט בתול בן 40 עם סטיב קארל (אחד השחקנים האהובים עליי, בתפקידים כמו מייקל סקוט בסדרה המשרד ובקרוב במועמד לאוסקר "מכונת הכסף"). גם לאנדי (הדמות של סטיב) לא היה קל, בטח שבגיל כזה, להתוודות ולהגיד את האמת. גם אם לא מדובר בבתולים טוטאליים, זה לא סוף העולם שהגעת בגיל 30 ומעלה למצב כזה. לא קונסים או תולים את הבתולים, פה זה לא איראן או משהו. השאלה הבוערת מבחינתך, היא האם את רוצה לאבד את הבתולים או לא. רננה אורן שכתבה פה לא מזמן, מציבה את זה כתנאי מקדים לקשר זוגי. אולי גם זה מה שאת רוצה. אם לא, תבקשי מהחבר/דיייט החדש להיות סבלני וסובלני, כי את "אפרוח שמתקשה לבקוע מהביצה". זה בסדר, אני במצב לא רחוק משלך. רק לא לדאוג, הנה שיר לעידוד: https://www.youtube.com/watch?v=THeLVhU53ow
בהצלחה.
נ.ב. - נכון שהיא מזכירה קצת את ליסה סטנספילד, אם את מכירה?

 

[פלפלת85]

לדעתי...

אני חושבת שכדאי לספר כשרואים שהעניינים מתקדמים לכיוון הזה או שאם מדברים על הנושא, אבל לא בדייטים הראשונים.
לדעתי, כן כדאי לספר, כי קודם כל זה בעייתי להסתיר דבר כזה מבחינה פיזיולוגית וגם ככה הוא ידע שהוא צריך להיות עדין וזה יעזור גם לך. כשמספרים על זה, זה מוריד אבן מהלב ובתקווה שהוא יגיב בצורה טובה, ואז זה יעשה את כל העניין לפשוט ונוח יותר.