מזמן מזמן,
ככה איזה חמש-שש שנים מזמן. המילים של Shant. זה פשוט כ"כ כ"כ כ"כ יפה שלא יכולתי להתאפק. הי ילדה, תראי, מתגשמים חלומות, וזה כבר לא עושה לך כלום, לא, את לא מאלה שמתרגשות, מעוד יום עקום, וכשהשמש זורחת את חושבת ישר, איך נופלת באיזה מקום אחר, ומחר, הוא שוב יגיד לך שהוא תמיד יותר, יותר פה, יותר שם, ואיפה את מסתובבת, ועל איזה עולם, את מציירת שבילים, זה עצוב כי נשימות, נשארות פחות ממילים, בכל דרך שתמציאי, ובבוקר הבא כבר תשכחי, יש קול שלא יפסיק להדהד בך ´תברחי´ תמצאי מישהו לרוץ איתו, את רק צריכה להושיט יד ולפתוח כף קטנה, לשלב אצבעות ולהוסיף אמונה, לערבב נשמות להתמכר למגע, כמו שאת יודעת, את הרי יכולה ללמד את כולם, לא כל יום אפשר לפגוש נרקומנית של אותו עולם, כזה שהיא המציאה רק הבוקר, ומחר תשכח, תפתח את עצמה למי שנדמה כי לא יעלה לה ביוקר, ואחר כך תברח, כי מי יכול לאחות לב, כשהכל בחוץ מתפוצץ, וכמה שלא תגיד לה שאתה תמיד יותר, תמיד יותר אוהב, היא תמשיך להתנפץ, לתוך אותם לילות, בדיוק לאותו המקום, ובאותה השעה, ככה זה, היום, כשהנשמה שלך תועה. הי ילדה, תראי, מלאכים כבר לא בוכים, ולך מה זה עושה, ברגעים נוחים את מקפלת קצה מכסה ומהרהרת, כמה עוד נשארו עד ש, את תוכלי סוף סוף לקבל את מה שיש בך, ואת מה שאין, לא כל מה שלימדו אותך, מוכרח תמיד להתקיים, ואת לא כלי, תסתכלי, אדישות משתלטת, וזה נורא מהר, לא קל למצוא מישהו לשתוק איתו, כזה שמבלי- לדבר, ייקח איזה חושך יעשה אותו אור, וקרוב, את יודעת שאלה הכי עצובים יודעים שיהיה טוב, ומה את, את שואלת, ומה הוא, ומה העולם, ואני, רק רציתי לדעת, ותגידי, אבל כמו שהוא אומר את זה, תגידי בלחש, קרוב קרוב לאוזן, בנשיפה, את ככה כי, ככה כי כ-ל כך, כל כך יפה?
ככה איזה חמש-שש שנים מזמן. המילים של Shant. זה פשוט כ"כ כ"כ כ"כ יפה שלא יכולתי להתאפק. הי ילדה, תראי, מתגשמים חלומות, וזה כבר לא עושה לך כלום, לא, את לא מאלה שמתרגשות, מעוד יום עקום, וכשהשמש זורחת את חושבת ישר, איך נופלת באיזה מקום אחר, ומחר, הוא שוב יגיד לך שהוא תמיד יותר, יותר פה, יותר שם, ואיפה את מסתובבת, ועל איזה עולם, את מציירת שבילים, זה עצוב כי נשימות, נשארות פחות ממילים, בכל דרך שתמציאי, ובבוקר הבא כבר תשכחי, יש קול שלא יפסיק להדהד בך ´תברחי´ תמצאי מישהו לרוץ איתו, את רק צריכה להושיט יד ולפתוח כף קטנה, לשלב אצבעות ולהוסיף אמונה, לערבב נשמות להתמכר למגע, כמו שאת יודעת, את הרי יכולה ללמד את כולם, לא כל יום אפשר לפגוש נרקומנית של אותו עולם, כזה שהיא המציאה רק הבוקר, ומחר תשכח, תפתח את עצמה למי שנדמה כי לא יעלה לה ביוקר, ואחר כך תברח, כי מי יכול לאחות לב, כשהכל בחוץ מתפוצץ, וכמה שלא תגיד לה שאתה תמיד יותר, תמיד יותר אוהב, היא תמשיך להתנפץ, לתוך אותם לילות, בדיוק לאותו המקום, ובאותה השעה, ככה זה, היום, כשהנשמה שלך תועה. הי ילדה, תראי, מלאכים כבר לא בוכים, ולך מה זה עושה, ברגעים נוחים את מקפלת קצה מכסה ומהרהרת, כמה עוד נשארו עד ש, את תוכלי סוף סוף לקבל את מה שיש בך, ואת מה שאין, לא כל מה שלימדו אותך, מוכרח תמיד להתקיים, ואת לא כלי, תסתכלי, אדישות משתלטת, וזה נורא מהר, לא קל למצוא מישהו לשתוק איתו, כזה שמבלי- לדבר, ייקח איזה חושך יעשה אותו אור, וקרוב, את יודעת שאלה הכי עצובים יודעים שיהיה טוב, ומה את, את שואלת, ומה הוא, ומה העולם, ואני, רק רציתי לדעת, ותגידי, אבל כמו שהוא אומר את זה, תגידי בלחש, קרוב קרוב לאוזן, בנשיפה, את ככה כי, ככה כי כ-ל כך, כל כך יפה?