מזעזע

ענתי44

New member
מזעזע ../images/Emo46.gif

פשוט הלב נקרע. רוני יקירתי, אני לא יוצאת נגד כל העובדים והעובדות הזרים שהם מלאכים עלי אדמות ועושים נאמנה עבודת קודש ( וכמי שעושה עבודתן אני יותר ממעריכה) ברם, לא אחת יש מקרים של ניצול ופגיעה בחולים ועל זה זהבה ואני חולמות להקים עמותה שתצא למען המשפחות והחולים, כמובן רק במקרים כאלה.
 

ronnyw

New member
עובדים פיליפינים שסרחו.

שוב אני בתפקיד הסנגורית של העובדים הללו, למרות שבכלל לא התכוונתי... אסור להכליל. כמו שאסור לחשוב או לאמר "כל הרוסיות זונות", "כל התל-אביבים רוצחים", כך אסור להכליל לגבי הפיליפיניות בגלל מקרה או שניים או אפילו יותר. הם בני אדם. יש בניהם טובים ורעים, חרוצים ועצלנים. עדיין המסירות והיכולות הסיעודיות שלהם הן מעל ומעבר למה שניתן לצפות אצל עובדים ישראלים, והראיה - צאו לרחובות, לכו לבתי החולים, בואו לקופות החולים וראו את עבודתם... ואזכיר שוב את היחס והטיפול שהם מקבלים לפעמים ממעסיקיהם - ממש לא יחס שהיינו רוצים שילדינו יקבלו במקום עבודתם. ...וגם פה אסור להכליל...
 

ענתי44

New member
ובכל זאת רוני יקרה

בשביל משפחות שמונעות תנאים לעובדים קיים "קו לעובד", וטוב שכך. אבל מי מגן על החולים חסרי האונים שכן מקבלים יחס גרוע ואף אינם מסוגלים לזעוק שעוותם השמיימה? יקירה, הייתי עם אמא כמעט חודשיים,בבית חולים שיקומי, וכמעט מלבדי,רוב החולים הוקפו בעובדים זרים. ואם היתה לי סטיגמה חיובית מידי וסטראוטיפית על העובדים הזרים, כאילו כולם כמקשה אחד חרוצים ומסורים, אז ראיתי שחלקם אדישים, מיעוטם מרושע מיעוטם פשוט מלאכים, והרוב הדומם עושה מלאכתו הקשה והסזיפית נאמנה. על הצד הטוב ביותר. ובכל זאת... יש כאילו שמרמים, גונבים או מזלזלים במקרה הטוב ואף, חלילה וחס מתעללים. רוני יקירה, מי כמוני יודע מה זה לנקות קקי, או להרים חולה שלא משתף פעולה.מי כמוני יודע שחולה אלצהיימר יכול לשגע פילים.... רק הבוקר אמא מחקה לי את החיוך מהלב כששיגעה אותי, וכמה אנושי וקל לצאת מהכלים... אבל שעובדת תכה עד זוב דם חולה? או במקרה הקל, שהיא תאיים כל בוקר שאם לא תקבל מאה ש"ח למכולת ( שתי לחמניות, לבן או גבינה) ולעולם לא תחזיר את העודף, ואם מנסים לתת לה כסף קטן היא מתרגזת וגם הפטנט של לרשום והבת תשלם בסוף שבוע לחנווני לא עובד. אז המשפחה, שיש לה אמצעים פשוט מעלימה עין ובולעת את זה כי כל הפרוצדורה של החלפת עובד מייגעת.והם עוד מודים לאל שלפחות אביהם מטופל טוב. לכן רוני יקירה צריך איזון. יחס משפיל או פגיעה בזכויות במקרים קיצוניים יטופל והשאר ימשיכו לעשות עבודתם נאמנה.
 

ronnyw

New member
ענתי, מסכימה איתך לגמרי.

את צודקת, ואת גם מציגה תמונה מאוזנת. זו בדיוק הנקודה - אני מתקוממת נגד ההכללות הנהוגות כנגד העובדים הזרים. אני כועסת על הגישה הקימת, שהם סוג ב', שהם לא יכולים לעשות הרבה (וגם "קו לעובד" לא), ושהם סוג של משרתים. כמוני-כמוך, מסכימה לגמרי שיש מכל סוג, ןמסכימה לגמרי שהיכן שיש עובד גרוע - הוא חייב להיות מסולק ואף להענש, על פי המקרה. אני גם מסכימה שאין למשפחות שנפגעו לאן לפנות, למעט לחברות כח האדם, שהן גורם אינטרסנטי עסקי (ולדעתי - הן מקור הבעיה). כך שבסך הכל אנחנו תמימות דעים.
 

קורנית

New member
על מה את מדברת? וגם - ../images/Emo53.gif

אבל לא על זה רציתי לכתוב, אלא לבקש עצה בעוד כשבועיים יום השנה השני למותו של אבא שלי. אמא לא תמיד זוכרת איך קראו לו, או כל מיני פרטים עליו, וכשנזכרת - אומרת שעברו רק כמה חודשים מאז שמת. לרוב נזכרת בו באהבה ובכבוד. השאלה אם לקחת אותה לבית הקברות כשאנחנו עולים לקבר. מצבה הגופני לא כלכך טוב - היא הולכת בקושי (זה כנראה הריספרדל, ואנחנו ננסה להוריד קצת מהמינון, אם זה לא ישפיע עלההתנהגות). אבל חשוב יותר מצבה המנטלי - אנחנו לא בטוחים מה תבין מהטקס, ומה זה יעשה לה. מישהו התנסה? אולי זה לא טוב לשרשר להודעה של ענת.... מקווה שעוד אנשים יקראו ויענו לילה טוב
 

ענתי44

New member
קורנית יקרה ../images/Emo16.gif

ראשית יקירה בטח שהיית צריכה לכתוב את זה וזה בסדר שנשארת בשרשור שלי. אני יכולה לענות לך ממה שקורה לאמא שלי. לפני 16.5 שנים כשאבי נפטר אמא רצתה למות. הם היו כל כך קשורים ואוהבים שזה כאב לה נורא ועד שחלתה לא התאוששה. מאז חלתה אנחנו כן לוקחים אותה לאזכרות של אבא. היא על כסא גלגלים ואחיין שלי צמוד אליה. אני נותנת לה טיפות הרגעה והיא איתנו. בוכה אז מחבקים אותה, מדברת באמצע התפילה מחבקים אותה. אבל באזכרה להוריה, שבבית העלמין בחיפה לא לקחנו אותה בגלל המרחק. אז אם זה לא רחוק מאוד כדי לקחת אותה. ואולי לבקש כסא גלגלים ליום אחד מיד שרה וככה יהיה לה קל יותר. ולא לשכוח גם מים וחיבוק גדול ותנחומים על אבא
 

nogo1

New member
עובדים פיליפינים

לדעתי יש שילוב בין ההתנהגות הישראלית שלנו לבין צורת עבודתם של הפיליפינים. 1. בני המשפחה מעדיפים לשלם לעובד כסף ורק שהוא לא יקח יום חופשי א. זה פותר אותנו מלמצוא פתרונות או לתת מעצמנו באותו יום. ב. הנחת יסוד שהם מעדיפים כסף........ התוצאה די עגומה האם מישהו מאיתנו מסוגל לטפל בחולה אלצהיימר 24 שעות 7 ימים בשבוע התשובה היא וודאית לא !!!! לא !!1 כתוצאה מכך שאנחנו לא נותנים חופשה אנחנו פוגעים בעובד!! ופוגעים בהורים שלנו היות ולעובד לא ניתנה חופשה הוא מוציא את התיסכולים במקום אחר על האדם שיקר לנו ובזמן שאף אחד לא רואה!!! אנחנו לעיתים מביאים על עצמנו ועל הורינו צרות ויחס שהיה ניתן למנוע רק לחשוב מראש ולהבין שלכל דבר יש מחיר הצרה שלנו שבאלצהיימר לא תמיד החולה יכול להעביר לנו את המסר.
 

טיקו1

New member
"הפיליפינים"

הכרת תודה למטפלים הזרים הובעה בגליון חג העצמאות של העתון "מקור ראשון". הם הציעו הצעות למי ראוי היה לתת את פרס ישראל האלטרנטיבי. בין הצעותיהם: לתת את פרס ישראל למטפלים הזרים בתחום הסיעוד שזכו לכינוי הכוללני "פיליפינים"-"על שהם מסייעים לנו לקיים את הדיבר החמישי,על שהם מצילים אותנו מהזנחת הקשישים בחברה הישראלית, על שהם עושים את כל אלה בחריצות ובאהבה.." אלו הרוב .(וחבל שיש גם כמה תפוחים רקובים בערימה..)
 
למעלה