התמודדות של אנשי צוות
שלום דידוש, השיטות שאת מתארת מאוד לא מקובלות ואני תקווה כי התאור משקף מצבים חד פעמיים מהם לא ניתן להסיק לגבי מה שקורה באותו גן על בסיס יום יומי. קיימות שיטות רבות להציב לילדים גבולות ולמנוע מהם "להתפרע" כדבריך. לעיתים כאשר ילד מתפרע ואין שום אפשרות להרגיעו מילולית, יכול אדם שלמד את המיומנות לעשות הולדינג, משמע לחבק את הילד חזק, באופן מרסן, עד אשר ירגע. איני יודעת האם זה מה שעושה הגננת. קשה להבין מתוך התאור שלך. צעקות, אינן עוזרות לילדים, אולי הן עוזרות לגננת לשחרר לחץ. לילדים הן לא מועילות. גם אם הם מפסיקים להתפרע, זה קורה מתוך פחד ולא נמשך זמן ממושך מדי. איני יודעת מה סוג החריגות של הגן ואילו ילדים מגיעים לשם , ללא ספק עבודה עם ילדים בעלי הפרעות התנהגות קשות יכולה להיות קשה , אך לשם כך אמורים להיות בגן אנשים מקצועיים אשר ידעו לעשות שימוש יעיל במגוון השיטות ודרכי הטיפול שלמדו על מנת להביא ילד כזה לתיפקוד ולא בצעקות או בדרכים האחרות שתיארת. אני מבינה כי מעמדך בגן לא יאפשר לך להציע הצעות לגננת אשר עלולות להתפס כבקורתיות. אך בכל זאת הייתי מנסה לעשות משהו. למשל, אם יש לגן מדריכה,פיכולוגית או יועצת, הייתי מעלה את הבעיה כאילו שהיא שלך ומבקשת בישיבת הצוות יעוץ כיצד להתמודד עם ילד מתפרע. אולי בדרך כזו ישמע גם הצוות כי יש הרבה דרכים אחרות. מחזקת אותך על העבודה החשובה שאת עושה.
רק היום יצא לי להיכנס לפורום הזה, ויש לי שאלה מסוימת... אני מקווה שזה המקום. התחלתי מחויבות אישית בגן לילדים עם קשיי תפקוד הסתגלות ולקויי למידה, של אגודת ניצ"ן, ואני נמצאת שם כבר כמעט שנה. רציתי לדעת אם הדרך היחידה לגרום לילדים להקשיב או לציית להוראות זה בצעקות (כי זה מה שהבנתי מהגננות) ואם יש הבדל בין ילדים מגנים טיפוליים (אם כן מה ההבדל) לבין הילדים שאני עובדת איתם עכשיו. תודה רבה רבה
