מחזור, עייפות, צורך בפחממות

[פאלאדה]

מחזור, עייפות, צורך בפחממות

היוש

מניחה ששאלו כבר, אולי מספר פעמים, וסורי אם כך...

האם אתן חשות במחזור צורך בפחממות?

אני לא אוכלת לחם, ופחממות אני מקבלת מפירות, קטניות, אגוזים, דגנים כגון קינואה או אורז מלא... וכן משקדים, זרעי צ'יה וכו'...גרעיני דלעת וחמניה וכו'...

עד אתמול - מחזור שנמשך זמן רב ממה שאני רגילה (שבוע). לרוב נמשך 3-4 ימים. עייפות נוראית. ומחשבות אינסופיות על פחממות.

מוכר?

 

[קשר חדש]

לא מוכר

 

[ורדה דודי]

רווח נקי שלך

 

[ורדה דודי]

תופעה מוכרת וידועה

השינויים ההורמונלים לפני מחזור יוצרים מצב של עיפות, עצבנות ותשוקה חזקה לקלוריות נוספות. בד"כ מתבטא בתשוקה לפחמימות.
בטח לא חלמת או חשבת על לחם מלא אלא על שוקולד, עוגות אבל יש כאלה שהפחמימות אצלן הן מהסוג המלוח. כל אחת והמחשבות שלה.
ההסבר למצב הזה הוא שהסרטונין שנוצר בזמן אכילת הפחמימות גורם למצב רוח טוב ותחושה טובה שמאזנת את מצב הרוח שנוצר כתוצאה מהשינוי ההורמונלי של קדם וסת.
לגבי מה שכתבת לגבי לחם, פחמימות את מקבל מהקבוצה הראשונה של המאכלים שכתבת, הכמות מכל השאר היא זניחה.
איך את מתמודדת עם התופעה שכתבת, בעיקר עם העיפות?

 

[פאלאדה]

ההתמודדות היא פשוט בזמן מחזור להפגין סלחנות עצמית

במחזור האחרון ההתמודות הייתה בין היתר בהליכה לגלידריה - עם שוקולד תפוז, בננית, ולימון. הליכה לבית מאפה - קפה ושני בורקסים.

פעם בחודש זה די סביר לחרוג בפחממות. אני מודעת לכך שהגוף שלי זקוק לזה, ומרשה לעצמי לחרוג מהמותר במחזור. וגם סלחנות עצמית על עייפות. לגוף יש דינמיקה משלו ולא אריב איתו על שטויות. זה מתאזן בתזונה נכונה כל החודש

לא הבנתי באילו מאכלים הפחממות זניחות ובאלו משמעותיות. כי בכל המאכלים הנ"ל לפי הערך התזונתי שבדקתי, יש הרבה פחממות. ומשם אני צורכת פחממות. לחם עם כל הגלוטן, החיטה והחומצה הפיטית שלו זה NO NO. אם כריך - אז רק פריכית אורז מלא או לחם שיפון מלא (לא מעורב עם חיטה).

לפעמים כשיש נטיה לגלוש או לחרוג, עדיף לחבק את הנטיה הזו ולתת לה להתקיים, מאשר להתנגד לה. אם כבר אוכלים פחממות, לעשות את זה בכיף. אז במחזור הבא אני בונה על גלידה נוספת ואולי עוגה. יש קונדיטוריה מדהימה בשם מלי מלי עם העוגות הכי טובות. ולשם אלך בקרייבינג הבא שלי לפחממות, עוד 4 שבועות

 

[ורדה דודי]

לחבק את הנטיה ולתת לה להתקיים

זה נפלא מה שאת כותבת.
בעצם את אומרת, אני בוחרת ללכת עם מה שיש ולא להתנגד.
מוסיפה ומחזקת את מה שאת אומרת, ברגע שמתנגדים יוצרים מאבק שבו תמיד יש מפסידים. אין שום רווח במאבק. הדרך הנכונה היא לבחור ולהתקדם עם הבחירה.
ההסבר הוא הורמונלי.
את יכולה, לגרום לגוף ליצר הורמונים שמשפרים את ההרגשה גם ע"י עשיית דברים אחרים שמשמחים אותך.
הבחירה בפחמימות היא הבחירה ביצירת סרוטנין באמצעות פחמימות.
אפשר לייצר אנדורפינים שנותנים תגובה דומה ע"י ספורט, הליכה בפארק, חברים, ריקודים, שקיעה בים.
לגבי הפחמימות, אמשיך את התשובה בערב
כל אחת מהאופציות האלה היא בחירה שנותנת בסיכומו של דבר עליה בהורמונים המייצרים אושר.

 

[פאלאדה]

העניין הוא ש..

מחזור זה העיתוי האחרון שבו מתחשק לי לעשות ספורט... בניגוד לכל הפרסומות עם המשקה הכחול הנספג בקלות והנשים המתעמלות

הסוד לדעתי לקיום משמעת עצמית, הוא לדעת מתי להרפות.... במחזור הבא אני כבר הולכת לקונדיטוריה מלי מלי, שלדעתי היא הקונדיטוריה הכי טובה בארץ...... אני מספיק מקפידה כל החודש...

 

[ורדה דודי]

ברור שלא...

כתבתי עקרונית על התמודדות.
בטח לא כשאת מתארת מצב של עיפות או תשישות.

 

[kagome10]

בלי קשר לפחמימות

(שאני הייתי מעדיפה לאכול בצורה של פירות, אבל לא זה העניין)
&nbsp
אני ממליצה על ספורט. גם לי לא תמיד מתחשק לעשות ספורט, אבל חוץ מזה שזה ממש מקל על המחזור, אני תמיד מרגישה כל כך טוב אחרי הספורט. מומלץ, גם בזמן הווסת וגם בזמנים אחרים.
&nbsp
ובאופן כללי אני מאמינה שדיאטה שמבוססת על משמעת עצמית נדונה לכישלון, ברוב מוחלט של המקרים. יש אצלך הרבה שפה של איסורים ומגבלות: הקפדה, גלישה, חריגה, לא חבל?

 

[ניקנוR]

לפעמים מחזור הוא רק התירוץ

לדעתי, אם את הולכת לפי הקשבה לגוף, אז אין שום בעיה לאכול מה שזה לא יהיה.
שמת לב שבמחזור הגוף מבקש פחמימות והחלטת ללכת עם זה- אחלה.
בעיני זה לא עניין של סלחנות.

באותה מידה הגוף יכול לדרוש פחמימות מתוך עייפות בסיטואציות אחרות.

ובאותה מידה, בחודש אחר הגוף יכול לדרוש דברים אחרים.
אפילו אם זה פחמימות- זה יכול להיות מתוק, מלוח, גלידה, מאפים...
זה שאת מתכננת מראש מה תעשי במחזור הבא, כשהגוף עדיין לא ביקש ולא ברור מה *בדיוק* חסר לו- את בעצם משתמשת במחזור כתירוץ לאכול דברים שהוצאת מחוץ לתפריט כי ״אסור״.
ככה, את בעצם מתרחקת מהקשבה אמיתית לגוף, מתרחקת מלקיחת אחריות על האכילה שלך...

 

[ניקנוR]

חידוד קטן

לסמן מראש מקומות מועדפים כשמתחשק מתוק- קונדיטוריה מועדפת, גלידריה וכו׳- יכול להיות דרך מוצלחת מאוד להתמודד, אם הקרייבינג מציף ויש חשש שיתפתח לאכילת יתר (אגב- גם זה קשור להטלת איסורים מלכתחילה).

להחליט מראש מה נאכל בסיטואציה מסויימת, כשעדיין לא ברור אם בכלל נהיה רעבים- ולאילו מאכלים- לזה התכוונתי כבעייתי. זה יוצר צימוד בין הסיטואציה לאכילה, וריחוק מהצורך האמיתי שלנו.

 

[קשר חדש]

אני לא חושבת שהאידיאל הוא "הקשבה אמיתית לגוף" ואכילה בהתאם

או שאולי לא הבנתי אותך נכון.
כאשר הגוף דורש פחמימות מתוך עייפות זו בדיוק הדוגמא בעיני.
הגוף מאותת שהוא עייף. שזה העניין המרכזי.
בנוסף הוא מאותת שהוא רעב, כיוון שאם בוחרים להשאר ערים למרות העייפות, הגוף רוצה פחמימות (כלומר אנרגיה זמינה).
האפשרות "לפתור" את בעיית העייפות באמצעות אכילת פחמימות, איננה הקשבה אמיתית לגוף בעיני.
פתרון אחד הוא לנוח. יש לו מחיר, כיוון שאז אולי לא אספיק את כל הפעילויות שרציתי לעשות.
פתרון שני הוא לאכול פחמימות. יש לו מחיר, כיוון שאז סביר שאעלה במשקל/אשאר במשקל גבוה, או בלי קשר למשקל, אוכל סוגי אוכל שאינם בריאים לי אבל מעוררים מאד (כמו ממתקים למיניהם).
אני חושבת, שאיתות של הגוף לצורך באוכל, כיוון שהוא יכול לסמל הרבה דברים (עייפות, צמא, הורמונים לא מווסתים, רגשות לא מטופלים), עדיף למצוא את השורש שלו, ולנסות, במידת האפשר, לטפל בבעיה עצמה, ולא באיתות הרעב שהופיע. אם השורש של האיתות הוא צורך גופני באוכל (מה שאני מכנה "רעב אמיתי") אז רצוי לאכול.

 

[ניקנוR]

..

&nbsp
הקשבה לגוף עומדת בפני עצמה. את יכולה לבחור לפעול לפי מה ששמעת, או לבחור אחרת.
(כדאי לזכור שלא מדובר באירוע בודד, ככה שיש אפקט מצטבר ועם הזמן- וזה הניסיון שלי- הנטייה ללכת עם דרישות הגוף הולכת וגדלה, כי לאורך זמן מבינים שכשבוחרים אחרת מרגישים לא טוב פיזית).
&nbsp
מה שכן, קחי בחשבון שהפרשנות שנתת כאן אינה בהכרח תיאור של מה שקורה. בוודאי שאינה הפרשנות היחידה.
את אומרת שהרעב הוא סימפטום של עייפות.
יכול להיות שזה הפוך: הגוף דורש אנרגיה, לא נענה ולכן אנחנו מרגישים עייפות.
בתרחיש הזה, העייפות היא הסימפטום.
&nbsp
אני מאוד מסכימה איתך שכדאי לחקור לעומק ולהתייחס לשורש הבעיה, לא לסימפטום.
כשמקשיבים לגוף לאורך זמן לומדים לזהות את הסימנים וגם להבדיל למשל בין עייפות של ״לא ישנתי מספיק בלילה״ לתשישות של הגוף, כמו שקורה לפעמים בזמן מחזור.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
ושאלה: מה היית את מציעה לעשות במצב כזה של עייפות ורעב בו זמנית? ואם תוכלי להסביר מה מנחה אותך, כי לפי מה שהבנתי, גם את מדברת על הקשבה לגוף לזהות את שורש הבעיה.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[קשר חדש]

מה שמנחה אותי

הוא סבירות, סימנים של רעב ותכנון.
אם אכלתי חצי שעה קודם ארוחה, אז הסבירות שמדובר על רעב היא נמוכה מאד. בנוסף, אני כבר מכירה את התחושה של רעב לאוכל, כיווצוצים קטנים שהולכים ומתגברים בקצב איטי יחסית. בנוסף, בד"כ ברעב של עייפות, הרצון אצלי הוא למתוקים ולא לאוכל ממש, שזה גם סימן.
לעניין התכנון יש הבדל בין מה עושים בפועל לבין השגרה. לא תמיד אפשר בדיוק ללכת לנוח. לכן באותה פעם, הכיוון באמת יכול להיות אכילה. בשגרה, הרעיון הוא לא להגיע למצבים הללו, של עייפות כזאת שתביא לחשק למתוקים. הדרך לא להגיע לשם עוברת דרך תכנון היום/ המנוחות.