מחזיקים אצבעות

mor000

New member
מחזיקים אצבעות

"אני לא פוחדת מאף אחת", מכריזה שחר פאר בראיון מיוחד למעריב לנוער, רגע לפני שהיא פוגשת את הרוסיות החזקות בגביע הפדרציה * "זו אמנם נבחרת קשה מאוד, אבל אני אתן את המקסימום ומקווה שיהיה טוב" * מה נאמר? הלוואי מאת: כ"נ סער גיט שחר פאר בת ה20- היא כבר הרבה זמן השחקנית הישראלית הכי טובה שיש. מי שהיתה ילדת הפלא של הטניס הישראלי והיורשת הבטוחה של אנה סמשנובה הפכה להיות המחבט מס' 1 שלנו, כשהיא מייצגת את המדינה בכל העולם, ולרוב, לפחות, מגיעה לשלבים נאים. פה ושם היא חווה כמה דעיכות ותקופות משבר קטנות, ועדיין היא מצליחה להגיע לשלבים גבוהים בטורנירי גרנד-סלאם, וכך תוקעת יתד יציב למדי בטופ 20 (אך עדיין לא בטופ 10). עכשיו מגיעה עוד נקודת מבחן קריטית בקריירה שלה, והיא צריכה להוביל את הנבחרת על כתפיה הצעירות למפגש גורלי, מכריע והיסטורי נגד ענקית הטניס רוסיה, זוכת אשתקד (שמביאה איתה שמות בומבסטיים כמו מריה שארפובה המוכרת לכולם ואנה צווקט'זה). אחרי הרבה פספוסים וחוסר מזל בהגרלות, בפעם הראשונה אי פעם זה יהיה כאן, בבית, לעיני 4,000 צופים. "הכי חשוב זה שאנחנו משחקות בארץ", אומרת שחר בראיון מיוחד למעריב לנוער מאוסטרליה, שם שיחקה בשבוע שעבר ולצער כולם הודחה. "זה ייתן לנו דחיפה ואנחנו מאמינות שאנחנו יכולות לשחק טוב ולנצח". כמה זה באמת ישפיע לשחק מול הקהל? "אנחנו לא משחקות מול הקהל, אנחנו משחקות עם הקהל. אני עדיין בעצמי לא יודעת איך זה יהיה כי עוד לא חוויתי את זה, אבל אני כן יודעת מהדייויס שהאווירה מטורפת ושזה עזר מאוד לנבחרת הגברים. אני מקווה שגם לנו זה יעזור לשחק טוב ולנצח את המפגש". אתן באמת באות בגישה לנצח, או אולי רק לבוא להשתתף ולנסות? אחרי הכל, זאת רוסיה, ועל הנייר הסיכויים לא גדולים. "זו אמנם נבחרת קשה מאוד כי יש להן את השחקניות הכי טובות שיש, אבל אני אתן את המקסימום ומקווה שיהיה טוב. בכל מקרה אנחנו מגיעות בגישה לנצח. חד משמעית. אולי השחקניות טובות, אבל זה אחרת לגמרי מעוד משחק בסבב. אחרי הכל, זה גביע פדרציה, והכל יכול לקרות. זו הגרלה קשה אבל לפחות אנחנו משחקות בבית. נכון, הן פייבוריטיות מן הסתם, אבל אם לא הייתי מאמינה לא הייתי משחקת בכלל". נבחרת הפדרציה של ישראל עברה דרך ארוכה מאוד, ופתאום, בלי שבכלל הרגשנו, אתן בבית העליון, כשאתן רגע לפני מפגש עם רוסיה הגדולה. איך תסבירי את זה? זה היה ריאלי בכלל בתחילת הדרך? "יש לנו נבחרת טובה ומגובשת. התחלנו מהשלב הכי נמוך שיש, לקחנו כל שלב בפני עצמו, ניצחנו מפגשים מעניינים בבולגריה וסרביה, והנה, הגענו לאן שהגענו. אנחנו חברות טובות ועם הצוות המקצועי המשכנו לנצח ולהתקדם. התייחסנו לכל מפגש בפני עצמו ונתנו את המקסימום, ואני מבטיחה שגם הפעם נעשה את זה. האמת היא שלא חשבנו בהתחלה לאן נגיע - פשוט התייחסנו לכל משחק וכל מפגש בפני עצמו, ובלי שהרגשנו בכלל אנחנו בבית העליון. אין ספק שעצם ההגעה לכאן היא הישג עצום בשבילנו ונקווה לתת המשכיות לזה". ובכל זאת, אין לכן סגל רחב מאוד בהשוואה לסגל הגברים למשל, שלא לדבר על הסגל של רוסיה שכולל הרבה שחקניות טובות. עד כמה זה יכול להשפיע? "לדעתי אין לזה השפעה. איטליה, לדוגמה, גם בלי שמות מפוצצים, הביאה תוצאות יפות ביותר. אני חושבת שנבחרת זה דבר שונה שנותן ערך מוסף, והגיבוש שלנו הוא כזה שעוזר לנו מאוד ומחפה על החסרונות". הכתבה המלאה בגליון מעריב לנוער של מחר
 
למעלה