מחילה באין מפריע, בדד בדד עפה לה אל השמש, לא מנעה יד מבעדה את מעופה אל קיצה, קרירות תמה אחזה בה רשעות והבלות, נטמעו בה, פרשה כנפיה וכיפרה על חטאיה הגביהה מעופה עוד ועוד אחזו בה להבות האש, אור גדול נהרה גדולה תמו ימי החסד וה ופרעה ימיה באש קסנדרה כל הזכויות שמורות
במיוחד אהבתי את התמונות השונות אותם קשרת בשיר, את האימאז`ים... ``בדד עפה לה אל השמש`` ``הגביה מעופה`` ``אחזו בה להבות אש`` מקסים !!! סיפור שלם על נשמה לא שקטה... חוטאת... והכל חבוי בתוך קונוטאציות ומטאפורות נהניתי מאוד ענבל
