מחיקה היא לנצח?

[פגעסוס]

מחיקה היא לנצח?

כתבתם משהו ופירסמתם. אותו טקסט נשאר מפורסם למשך מספר דק' ואז החלטתם שזה לא מתאים ומחקתם את הפוסט. חשבתם שהכל נגמר עד שגיליתם שמנגנון ארכיב זריז כלשהו מיהר לשמור עותק מהטקסט שלכם, ועכשיו לכו חפשו למי להתלונן. תמר, ממאבד תמלילים, מספרת על אחת בשם סוזן שתובעת את ארכיון הרשת (האתר archive.org) על שזחל לה באתר ללא אישור, ועל כך שהוא מפרסם תכנים שלה ללא רשותה. ותמר שואלת, מעבר לשאלה המשפטית של זכויות יוצרים וכו', האם כל מה שנכתב באינטרנט סופו להישמר? האם אין לנו זכות פשוט למחוק את התוכן שלנו לחלוטין? דעתי: כמו שסופר לא יכול לאסוף את כל הספרים שלו בחזרה לאחר שמכר אותם, כמו שעיתונאי לא יכול לדרוש את העיתונים שכתב בהם בחזרה וכמו שכותב אימייל לא יכול להכריח מישהו למחוק את האימייל שנשלח אליו, כך גם אנחנו לא יכולים פשוט למחוק תוכן שיצרנו ופורסם ברבים. ברגע שהטקסט פורסם, אנשים יכולים להעתיק את זה, יכולים לקבל ממנו השראה, יכולים להפיץ אותו. אם הם ירוויחו מהטקסט כסף, נוכל לתבוע אותם, אבל לא נוכל למנוע מהטקסט להישאר שריר וקיים.

 

[ע ל ו מ ה]

דעתי כדעתך

 

[דיטי]

מסכימה איתך

 

[דם דם]

צודק בהחלט

מהרגע שבו משהו מתפרסם הוא שייך לרבים אומנם זאת לא צורה ללכת ולהעתיק את היצירה כי זה כבר זכויות יוצרים באמת אותו אתר ארכיב, שאצלו יש העתק של משהו שהיא פרסמה כמה שזה מכוער אבל מותר לו להחזיק בהעתק מה שכן זה כבר ממש עבירה על זה שהוא משתמש בתוכן שלה. כמו שאמרת, מותר לשמור העתק אבל אסור לעשות בו שום שימוש

 

[siv30]

סיפור שהיה והוא אמיתי

קראתי עליו לפני תקופה מסויימת בפורום ספרים וספרות: הסופר ק. צטניק פירסם ספרים לפני מלחמת העולם ה- 2 . אחרי המלחמה הוא החליט שכל מה שכתבת לפני המלחמה אינו ראוי והחל נודד בעולם במטרה אחת, לאסוף את הספרים שפירסם ולשרוף אותם (להשמיד אותם). בסוף הגיע לארץ הקודש, היה בספריה הלאומית בירושלים, אחד העותקים הבודדים האוטנטיים שנשארו בעולם לספר שלו. בתואנות שונות הוא הוציא את כתב היד ונמלט איתו. הוא שלח להם את השרידים, האפר אחרי ששרף אותו. כשקראתי על המקרה הזה הייתי מזועזעת אם כי המון אנשים הביעו הזדהות מלאה עם מעשיו. יצירת אומנות לטעמי יוצאת מרשות הפרט כשהיא מפורסמת, והופכת לנחלת הציבור. לעומת זאת, שמעתי פעם את סבר פלוצקר שסיפר שהוא ראיין איזה מליארדר אמריקאי, שאחרי הגהות ואחרי אישורים שלו ושל עורכי דינו ואחרי שהודפסה מהדורה, המילארדר חזר בו והחליט שלא להתיר פרסום של המהדורה. העורך של ידיעות, אמר לאותו אחד שאם הוא רוצה שיקנה את כל המהדורה, והוא קנה...

 

[shalom של הצאט]

בתור מתחרטת ומחקנית כרונית אני לא

אוהבת את זה. במיוחד לאור העובדה שלפעמים אני נוטה לכתוב דברים רעים על אנשים (אני טיפוס שלילי). מעצבן אותי לחשוב שיבקשו ממני למחוק רשומה שלילית, ואני לא באמת אוכל לעשות את זה.

 

[ayala26]

תראי

אם את כותבת רשומה שלילית על אדם וזו נראית לך אפשרות הגיונית שהוא יבקש ממך למחוק את זה אז לדעתי לא כדאי בכלל לפרסם את הרשומה. אני בעד לא לפרסם באותו יום שכותבים ביחוד אם כותבים כדי להוציא קיטור. לקרוא למחרת אחרי שישנת על זה את הרשומה ולראות אם היא עוד שווה פרסום.

 

[shalom של הצאט]

בעולם הגיוני זה עובד ככה

העולם שלי לא הכי הגיוני, וחוץ מזה הרבה פעמים זה היו אנשים שחשבתי שהם לא קוראים את הבלוג שלי ואז הסתבר לי שטעיתי.

 

[דנטל]

איך הם יודעים שמדובר בהם?

כתבת את השם שלהם?

 

[shalom של הצאט]

לפי הכינוי והסיפור.

ופעם אחת כתבתי סיפור על מישהו אחר וזה הפריע לבחור שיצאתי איתו. יצאנו לכמה פגישות ואז הבחור החליט לצאת עם בנות אחרות בזמן שאני והוא בקשר, אז הבנתי שאנחנו ביחסים פתוחים, ואז כתבתי בבלוג שלי שרקדתי והתמזמזתי עם גבר אחר והשיא, גם נהנתי. פתאום זכיתי ממנו לטלפון כועס, ולא הבנתי איך הוא יודע בכלל על הבחור השני, ואז הבנתי שהוא הציץ ונפגע. הוא לא ביקש למחוק, הוא רק רצה שאני אהיה חברה שלו, ורק חברה שלו, ושהוא יהיה חבר שלי ושל עוד הרבה בנות שהוא מזיין מהצד. הסברתי לו שזה לא עובד ככה, אבל הוא לא קלט.

 

[דנטל]

../images/Emo5.gif אידיוט

 

[דנטל]

את תוכלי למחוק את מה שבשליטתך

אם מבקשים ממך למחוק זה לא כל כך באחריותך שדברים שכתבת נמצאים בארכיב.

 

[השרוט ממליץ]

ככה זה

בשביל זה צריך לחשוב טוב לפני שמפרסמים. לא שאני מסכים עם כל מה שאמרת, התכנים שלנו הם שלנו. אם אראה בבלוג אחר את התוכן שאני עיצבתי וכתבתי זאת לא "זכותו" גם אם הורדתי מפרסום ואם לא. פשוט אם הורדתי יותר קשה לי להוכיח את זה. אתעצבן ואכעס, בצדק אני חושב.