מחכה שתשוב
אני נכנסת מבעד למרפסת הישנה בדרכי מביטה בסלון זה אותו החדר, בו שמרת על הניקיון אך עכשיו בחדר רק עכבישים עכבישים מטפסים, מטפסים על העלים שפלשו שם ישבנו בלילות הקרים אתה ליטפת אותי בעדינות אני הנחתי את ראשי על ברכיך ויחד ישבנו עם מוסיקת רקע ממשיכה הלאה, לחדר השינה לי הייתה מיטה, לידך עם מראה קטנה, מקושטת ומעוטרת עכשיו המיטה קרועה ומהמראה נשארה רק הבבואה ישבנו, אני ואתה, קראנו סיפור אז ידעתי שאני מיוחדת, לא כמו האחרות, המוזנחות עוברת ליד השירותים זכרונות רעים לא רוצה לזכור איך שם השתעלת ולא יכולת לנשום אך זכרונות רעים עולים ואתה לא כאן להרחיקם בורחת מהר, הלאה מהר מציצה לתוך המטבח שם פינקת אותי הכי הרבה הנחת את מקל ההליכה, סירקת שיערך שנינו התגנדרנו לכבוד הארוחה שתמיד באה בשעה הברוכה שם הכנת לי את שאהבתי אכלתי עד שנרדמתי עיניי מתנמנמות, מנערת ראשי רצה לגינה בין הירק והפרחים השתעשנו ברבים לחברותיי שביקרו שם לא התייחסת כמו אליי כי אליי נתת יחס מיוחד, יחס כהווי אני עודי זוכרת איך ישבתי בגינה איתך מסתכלת עליך עובד לבי מלא אושר בראותי אותך נהנה שותל חסה, וגם לימונים שוקל אם לשים, עוד עצי רימונים שכבתי על גבי, הבטתי בפרפרים מפעם לפעם ניסיתי לתפוס אחד סתם, כדי לראות שאני יכולה עכשיו, היכן הפרפרים והיכן הלימונים מביטה סביב, שממה אך זה לא חשוב כמו ציפייתי לכך שתשוב קר לי עכשיו, העלים כבר נשרו הפרחים לא פרחו רוחות מנשבות, אפילה שוררת אני מפחדת, אני רעבה חושבת בדאבה - מתי כבר תשוב? הבטחת לי שתהיה איתי לנצח, אך היכן, היכן אתה עכשיו זוכרת את האנשים שבאו, הבטיחו לעזור פתחו את האלונקה והעלו אותך לסיבוב האם לא טיפלו בך מספיק? ראיתי את השמיכה, איתה כיסו את פניך האם לא רצו שתראה את דאגתי? האם פחדו שאיילל ותדאג? אני ילדה טובה, מחכה בשקט שתשוב אך היכן אתה, עבר כבר זמן והבית שכה אהבנו הוא אינו אותו דבר הטיח כבר ירד הקרשים והבטון כבר נחשפו שלולית של מים בסלון והיכן החלון, החלון שאותו השארת לי פתוח פתוח למקרה שארצה לצאת ולנוח מתכרבלת לי במקום הזה נראה מוכר אך לא ניכר שזהו ביתנו האהוב כבר לא חם, כבר לא נעים היכן אתה? אתה תשוב, אתה הבטחת שלעולם לא תעזוב ובינתיים, מתכרבלת בפינה, ראשי מונח על זנבי ומחכה, מחכה שתשוב
אני נכנסת מבעד למרפסת הישנה בדרכי מביטה בסלון זה אותו החדר, בו שמרת על הניקיון אך עכשיו בחדר רק עכבישים עכבישים מטפסים, מטפסים על העלים שפלשו שם ישבנו בלילות הקרים אתה ליטפת אותי בעדינות אני הנחתי את ראשי על ברכיך ויחד ישבנו עם מוסיקת רקע ממשיכה הלאה, לחדר השינה לי הייתה מיטה, לידך עם מראה קטנה, מקושטת ומעוטרת עכשיו המיטה קרועה ומהמראה נשארה רק הבבואה ישבנו, אני ואתה, קראנו סיפור אז ידעתי שאני מיוחדת, לא כמו האחרות, המוזנחות עוברת ליד השירותים זכרונות רעים לא רוצה לזכור איך שם השתעלת ולא יכולת לנשום אך זכרונות רעים עולים ואתה לא כאן להרחיקם בורחת מהר, הלאה מהר מציצה לתוך המטבח שם פינקת אותי הכי הרבה הנחת את מקל ההליכה, סירקת שיערך שנינו התגנדרנו לכבוד הארוחה שתמיד באה בשעה הברוכה שם הכנת לי את שאהבתי אכלתי עד שנרדמתי עיניי מתנמנמות, מנערת ראשי רצה לגינה בין הירק והפרחים השתעשנו ברבים לחברותיי שביקרו שם לא התייחסת כמו אליי כי אליי נתת יחס מיוחד, יחס כהווי אני עודי זוכרת איך ישבתי בגינה איתך מסתכלת עליך עובד לבי מלא אושר בראותי אותך נהנה שותל חסה, וגם לימונים שוקל אם לשים, עוד עצי רימונים שכבתי על גבי, הבטתי בפרפרים מפעם לפעם ניסיתי לתפוס אחד סתם, כדי לראות שאני יכולה עכשיו, היכן הפרפרים והיכן הלימונים מביטה סביב, שממה אך זה לא חשוב כמו ציפייתי לכך שתשוב קר לי עכשיו, העלים כבר נשרו הפרחים לא פרחו רוחות מנשבות, אפילה שוררת אני מפחדת, אני רעבה חושבת בדאבה - מתי כבר תשוב? הבטחת לי שתהיה איתי לנצח, אך היכן, היכן אתה עכשיו זוכרת את האנשים שבאו, הבטיחו לעזור פתחו את האלונקה והעלו אותך לסיבוב האם לא טיפלו בך מספיק? ראיתי את השמיכה, איתה כיסו את פניך האם לא רצו שתראה את דאגתי? האם פחדו שאיילל ותדאג? אני ילדה טובה, מחכה בשקט שתשוב אך היכן אתה, עבר כבר זמן והבית שכה אהבנו הוא אינו אותו דבר הטיח כבר ירד הקרשים והבטון כבר נחשפו שלולית של מים בסלון והיכן החלון, החלון שאותו השארת לי פתוח פתוח למקרה שארצה לצאת ולנוח מתכרבלת לי במקום הזה נראה מוכר אך לא ניכר שזהו ביתנו האהוב כבר לא חם, כבר לא נעים היכן אתה? אתה תשוב, אתה הבטחת שלעולם לא תעזוב ובינתיים, מתכרבלת בפינה, ראשי מונח על זנבי ומחכה, מחכה שתשוב