ssssss האחת
New member
מחלה ארורה
אני מרגישה שאני חייבת להגיד את כל מה שיוב שלי בלב. את הכעס את העצב את השמחה את מערבולת הרגשות המטורפת הזאת שבימים האחרונים סחפה אותו למקום אחר..מצחיק אבל מה שלפני כמה ימים היה אצלי מחוץ לתחום נראה לי עכשיו משו הגיוני בריא והכי נכון כרגע. בית אבות לאמא היקרה שלי. אני יושבת לרשום פה את מה שיושב לי על ליבי עם בכי עם עצב..אבל היום הזה קרוב מתמיד -מחר אמא עוברת דירה. רק לבית שיהיה לה יותר טוב בו,יותר רגוע בית שיאזן אותה הטיפול המקצועי שהיא חייבת לקבל במצב שלה אם כל האהבה הענקית שלי. אף פעם לא התלוננתי שקשה לי לטפל בה.בחיים לא הוצאתי מילה רעה..הכל מאהבה ואם זה היה תלוי בי היא הייתה נשארת איתי באותו בית עד יומה האחרון.. אבל החלטתי שיש לי עוד אנשים במשפחה שסובלים גם לראות אותה ככה וגם אולי מהקושי לטפל בה. הלב והראש לא חושבים אותו דבר..אבל הזמן הוא התרופה להתרגל לכל התחלה. אין ספק שהשבוע שבועיים ואפילו חודש הקרובים הכי קשים נראה לי שאני אעבור בחיים אבל זה שווה. יאזנו את אמא היא תשמין קצת וכל הבעיות שפה בביית נראים לנו דבר נורא שמה זה שיגרה יומיומית. קשה להיות בוגר ולהבין את החיים גם כשהם קשיים אבל אלוהים בחר לנו חיים לא פשוטים אבל אני מאמינה עם כל הכאב שיש לו סיבה להכל ולא הפסקתי להאמין בו אף פעם אני פשוט רק רוצה לבקש ממנו שיעזור לי להיות חזקה לא משנה מה ייהיה. אני מאוד מקווה שיחול איזשהוא שיפור במצב של אמא -רק לראות אותה שקטה וורגועה בלי הצעקות ובלי ההזיות האלה שווה הכל.. החיים לא ורודים..אבל אסור לשכוח ששיש לי משפחה תומכת אוהבת-מדהימה והכי חשוב...מחר יום חדש..............
אני מרגישה שאני חייבת להגיד את כל מה שיוב שלי בלב. את הכעס את העצב את השמחה את מערבולת הרגשות המטורפת הזאת שבימים האחרונים סחפה אותו למקום אחר..מצחיק אבל מה שלפני כמה ימים היה אצלי מחוץ לתחום נראה לי עכשיו משו הגיוני בריא והכי נכון כרגע. בית אבות לאמא היקרה שלי. אני יושבת לרשום פה את מה שיושב לי על ליבי עם בכי עם עצב..אבל היום הזה קרוב מתמיד -מחר אמא עוברת דירה. רק לבית שיהיה לה יותר טוב בו,יותר רגוע בית שיאזן אותה הטיפול המקצועי שהיא חייבת לקבל במצב שלה אם כל האהבה הענקית שלי. אף פעם לא התלוננתי שקשה לי לטפל בה.בחיים לא הוצאתי מילה רעה..הכל מאהבה ואם זה היה תלוי בי היא הייתה נשארת איתי באותו בית עד יומה האחרון.. אבל החלטתי שיש לי עוד אנשים במשפחה שסובלים גם לראות אותה ככה וגם אולי מהקושי לטפל בה. הלב והראש לא חושבים אותו דבר..אבל הזמן הוא התרופה להתרגל לכל התחלה. אין ספק שהשבוע שבועיים ואפילו חודש הקרובים הכי קשים נראה לי שאני אעבור בחיים אבל זה שווה. יאזנו את אמא היא תשמין קצת וכל הבעיות שפה בביית נראים לנו דבר נורא שמה זה שיגרה יומיומית. קשה להיות בוגר ולהבין את החיים גם כשהם קשיים אבל אלוהים בחר לנו חיים לא פשוטים אבל אני מאמינה עם כל הכאב שיש לו סיבה להכל ולא הפסקתי להאמין בו אף פעם אני פשוט רק רוצה לבקש ממנו שיעזור לי להיות חזקה לא משנה מה ייהיה. אני מאוד מקווה שיחול איזשהוא שיפור במצב של אמא -רק לראות אותה שקטה וורגועה בלי הצעקות ובלי ההזיות האלה שווה הכל.. החיים לא ורודים..אבל אסור לשכוח ששיש לי משפחה תומכת אוהבת-מדהימה והכי חשוב...מחר יום חדש..............