מחלוקות קשות במשרד הפנים על עתודות יחה"ד

ש מים

New member
מחלוקות קשות במשרד הפנים על עתודות יחה"ד

מתיחות ומחלוקות קשות במינהל התכנון סביב סוגיית כמות עתודות יחה"ד במחוז המרכז ות"א.
 
אפשר להתייחס לנושא מזווית שונה

כלכליסט טען בכתבה לפני שבועיים במדור הנדל"ן על קצב תכנון איטי מידי ביחס לצרכים בפועל וצפיפות נמוכה מידיי בתכנון שנעשה עקב ריבוי יישובים ושכונות "כפריות" של וילות וקוטג'ים או סתם בתי דירות נמוכים וכולי גם בערים ויישובים של המרכז. (בשנים האחרונות עד שליש מהתחלות הבנייה היו בתים צמודי קרקע וכ80% מכלל השטח שהוכשר לבנייה למגורים יועד לבניית צמודי הקרקע) מה שיוצר ממוצע ארצי של כ4 יחידות דיור לדונם ברוטו מכלל אזורי המגורים (כולל הרחובות החצרות הגינות וכולי). על פי הכתבה פוטנציאל גידול האוכלוסיה עד 2035 הוא כ3.4 מיליון נפש (הממוצע הוא תוספת של כ1.7-1.8 אחוז בשנה ביחס לגודל האוכלוסיה) מה שמצריך עוד כמיליון יחידות דיור עד 2035 בקצב שנתי ממוצע של בניית כ45,000 יחידות דיור לשנה. אבל בפועל קצב התכנון בתוכניות המתאר עד 2030 מציג בהערכה גסה כ600 אלף יחידות דיור שיוקמו ב15 שנה הקרובות ועד 800 אלף בלבד עד 2035 (ולפי הכתבה של דה מרקר כ240,000 מתוכם באזור המרכז הפופולארי) כלומר חוסר של 200 אלף יחידות דיור בין המתוכננות לבין קצב הגידול הצפוי. ויותר מזה על פי ההערכות חסרות היום כ101,000 יחידות דיור ביחס לצרכים מה שאומר שכדי לסגור את הפער בהדרגה היה צריך להגדיל את קצב הבנייה לכ50,000 יחידות דיור. בפועל ככל הידוע לי בשנה האחרונה מנו כ38,000 יחידות דיור בלבד שהחלו בבנייתם. מכיוון שרוב עתודות בקרקע במדינה לא מוכרזות למגורים (השאר שטחים פתוחים, שטחי אש צבאיים, שטחים חקלאיים ועוד). ברור שיש לחץ להקצות מראש עוד שטחים למגורים ולעודד את ציפוף הבנייה.
 
חלק מהתוכניות להקמת 600,000 דירות עד 2030

לפי שר השיכון השנה שווקו שטחים שנועדו להקמת כ43,000 יחידות דיור אם כי מניסיון קודם לעיתים חלק מהקרקעות מוחזרות למדינה ללא מימוש. במסגרת תוכניות מתאר עירוניות שמגיעות עד 2030 ומסגרות תכנון אחרות אפשר למצוא נתוני מאקרו מעניינים על הדירות שיוקמו ב15 שנה הקרובות.

1) שר האוצר לפיד קרא להקים 150,000 יחידות דיור להשכרה. גם אם רק חלק מהתוכניות יושלמו עדיינים מדובר במאסה רצינית ביחס למספר הדירות הכולל שיתוכנן בעשור הקרוב.

2) 52,000 יחידות דיור מתוכננות לקום ב4 מחנות צה"ל שיתפנו: 14,000 בפי גלילות, 12,000 בסירקין, 9000 בתל השומר ו17,000 בצריפין.

3) 34,150 דירות אמורות לקום על שטחים שיסופחו מקיבוצים לערים הסמוכות להם כולל מאסה של 17,000 דירות שיהיו שכונה גדולה חדשה בקריית אתא.

4) 110,000 דירות אמורות לקום ב2 ערים חדשות חריש (10,000) וכסיף (12,000).

5) כמה מהשכונות הגדולות שאמורות לקום בשנים הבאות: 18,000 בגוש הגדול בת"א, 10,000 הר יונה בנצרת עילית, 7200 בקריית גת ועוד.

6) כ23,000 דירות מעבר לקו הירוק בירושלים וביישובים ביהודה ושומרון יצאו למכרז שהרגיז את המערב.

7) כ20,000 יחידות דיור בוטלו בהקפאת תוכנית ספדי להרחבת ירושלים לכיוון מערב לעבר מבשרת ציון.

8) שלל תוכניות מתאר שרובם מיועדות עד 2030 חושפות ציפיות רבות לגידול אוכלוסיות ומספר דירות. למשל רק לאחרונה חשפה ראשל"צ תוכניות לגידול של 100,000 תושבים ולצורך זה הקמת 27,000 דירות. אילת גיבשה תוכנית ב2 שלבים לתוספת של כ90,000 תושבים עד 2035 (40,000 עד 2025), בית שמש מתכננת לגדול ל240,000 תושבים (160,000 בשלב א') תל אביב נערכת לעוד 100,000 תושבים עד 2030, מודיעין מתכננת גידול של 50,000 תושבים לפחות ואלו רק חלק זעיר משלל הפרסומים על תוכניות המתאר עד 2030.
 
וכמה גורמים מיוחדים שיכולים להצריך עוד בנייה.

1) גידול מפתיע בעולים מארצות מערביות
2) פינוי יישובים ביהודה ושומרון במסגרת "התכנסות" לגושים לקראת הסכם קבע עם הפלסטינים (תוצרי לוואי אפשריים הסכם שיכלול זכות שיבה שעלול לגרום לנהירה של פלסטינים לארץ או נהירה של פלסטינים בעלי תעודת זהות כחולה (ממזרח ירושלים בעיקר) לבתים באזורים שיישארו יישראליים לאחר תוכנית לחלוקת הארץ).
3) תוכנית נרחבת לפינוי יישובים בדואיים לא מוכרים (בתוכנית שבוטלה דובר על פינוי של כ40,000 איש)

כמובן שלגורמים שיצריכו או ייתרו קצב בנייה וביקוש גבוה אפשר למצוא דוגמאות נוספות.

ומצד שני יש גורמים שיוכלו להפחית בניית דירות:
1) מימוש חוקים נגד רכישת דירות רפאים (וכתחליף לעודד למשל בניית דירות נופש מלונאיות)
2) בניית מעונות סטודנטים כתחליף לדירות להשכרה לסטודנטים
3) בניית בתי אבות שיאפשרו פינוי של דירות קשישים
 
למעלה