מחלוקת סמויה, אך עיקשת, בין ליבוביץ לרב אבינר

אלי כ ה ן

New member
מחלוקת סמויה, אך עיקשת, בין ליבוביץ לרב אבינר

כידוע, התיאולוגיה של הרב אבינר - בעקבות רבו הרב צבי יהודה, מבוססת בין השאר על ראיית מדינת ישראל בתור "כיסא השם בעולם".

אל תמהרו לזלזל ברעיון הזה - לפחות לא על ההתחלה, כי מתברר שלרב אבינר יש לכך נימוק תיאולוגיה מעניין: כמומחה לנצרות ולתיאולוגיה של הנצרות - טוען הרב אבינר (תוך שהוא מרחיב בכך רעיון שגרעינו מצוי כבר בתורת הרב צבי יהודה), כי עצם קיומה של מדינת ישראל - מציב את הנצרות בפני בעייה תיאולוגית - לא פשוטה - ולמעשה גם בלתי ניתנת לפיתרון (לדעת הרב אבינר), שהלא: במשך אלפיים שנה השתמשה התיאולוגיה הנוצרית - בקיומו של העם היהודי המושפל והנרמס בגלות - כהוכחה ניצחת לעליונותה של הנצרות על פני היהדות, עד...האירוע המפתיע של קום מדינת ישראל: אירוע מכונן זה (אליבא דהרב אבינר) החטיף לכל התיאולוגיה הנוצרית סתירת לחי מצלצלצת - לפחות בכל ההבט של משמעות קיומו הריבוני של העם היהודי מההבט הנוצרי. מסקנתו של הרב אבינר מכל זה - היא אפוא, שכל מי שרואה את עצמו במאבק אנטי-אלילי מול הדת הנוצרית - חייב לשמור מכל משמר על קיומה הריבוני של מדינת ישראל - קיום המביא לניפוץ התיאולוגיה הנוצרית-אלילית; לשון אחר: ראוי להתייחס אל מדינת ישראל כאל מומנט אנטי-אלילי מובהק! זוהי למעשה תמצית הנימוק התיאולוגי של הרב אבינר - לטובת ההתיחסות למדינת ישראל - כ"כיסא השם בעולם".

איפה ליבוביץ בכל הענין? זו נקודה מעניינת, במיוחד לאור המשותף הלא-קטן - שבין ליבוביץ לרב אבינר - בכמה הבטים, למשל: א. שניהם, אינם רק אנשי יהדות (כמובן), אלא גם אנשי מדע: ליבוביץ - כביוכימאי כנוירולוג וכרופא, והרב אבינר - כמתמטיקאי וכמהנדס אוירונאוטיקה; ב. שניהם מומחים גדולים לנצרות: אצל ליבוביץ זה השתקף בין השאר בכך שהוא כתב (כמומחה לעניין) חלק נכבד ביותר מתוך הערך הארוך "ישו" באנציקלופדיה העברית, בעוד שהרב אבינר מפגין בכתביו ידע מקצועי עשיר על התיאולוגיה של הנצרות ועל ההיסטוריה שלה; ג. שניהם נאבקו בתיאולוגיה הנוצרית - בשל אליליותה המובהקת: ליבוביץ עסק בכך בעיקר פולמוסית בכתביו (למשל כשהטעים את ההבדל שבין רעיון העקדה לבין רעיון הצלב), בעוד שהרב אבינר עסק בכך גם מעשית - במיוחד במסגרת המאבק האדיר שהוא מנהל מזה שנים נגד קבלת תרומות מגופים נוצריים (ואגב פעם הוא גם דחה תרומה נוצרית בת מיליוני שקלים לטובת הישיבה שבראשה הוא עומד)...

אבל "משום מה", דווקא בנקודה הזו - של מעמדה של מדינת ישראל כמומנט "אנטי-נוצרי" כביכול (כטענתו של הרב אבינר בעקבות רבו הרב צבי יהודה) - ליבוביץ נחלק עמוקות על הרב אבינר. זה התברר לי במיוחד הערב, כשנתקלתי בסירטון המעניין הזה (שאגב שופע בחציו השני פרטים ביוגרפיים מעניינים על ליבוביץ), שם טוען ליבוביץ נחרצות (בדקה 11:41), כי "מדינת ישראל איננה בעייה תיאולוגית" של הקאתולים, אלא רק עצם "קיומה של היהדות הנו בעייה תיאולוגית" של הקאתולים! וכאשר מיכאל ששר (המראיין) - קצת תמה על ליבוביץ - ומנסה לקשור בין מדינת ישראל לבין עצם היהדות, ליבוביץ ממש מתקומם (כפי שניתן לראות בדקה 11:55), ולבסוף פוסק נחרצות (כאן בדקה 12:06): "מדינת ישראל איננה מדינת-היהדות, אלא היא רק מדינתו של העם היהודי!"

לכאורה, עמדת ליבוביץ נראית קצת מפתיעה: למה היה חשוב לו להבהיר שרק עצם קיומה של "היהדות" הוא הבעיה התיאולוגית של הקאתולים? מה כל כך רע ברעיון האבינרי, שלפיו גם עצם קיומו הריבוני של העם היהודי - מהווה בעיה תיאולוגית לקאתולים - כפי שלכאורה נימק יפה הרב אבינר?

אבל כעת אני חושב, שיתכן שליבוביץ עשה זאת במכוּון; כלומר: לאור זאת שליבוביץ הכיר עוד קודם לכן את עמדתו התיאולוגית של הרב צבי יהודה - המשווה מעמד דתי למדינת ישראל - בתור "כיסא השם בעולם", ליבוביץ מנסה כעת - במכוּון - לשנות איזשהו פרמטר במשוואה היהודית-נוצרית של הרב אבינר, על מנת לסתור בעקיפין את עמדת הרב אבינר (למרות שהיא לא הוזכרה כלל לאורך הראיון), הואיל וליבוביץ ידע שעמדתו של הרב אבינר נועדה לנמק את עמדת רבו הרב צבי יהודה באשר למעמדה של מדינת ישראל כ"כיסא השם בעולם"...
 
ל' נימק את עצמו. כיוון שהמדינה אינה מדינת

היהדות. הנצרות מתייחסת ליהדות כאל דת והמדינה אינה מדינת היהדות במובנה הדתי.
 
למעלה