מחלוקת עם אסא כשר
" התנגדותו להמשך הכיבוש, ובכלל זה להתנחלות, היתה נעוצה בחרדתו לאפשרות המעשית לקיים מדינה שתהיה מסגרת העצמאות המדינית של העם היהודי ולא מסגרת השליטה שלו בעם אחר. עמדה זו הולמת את שיטתו, הדורשת התנהגות מוסרית (במשמעות הרווחת של המונח), בכל תחום שאינו מוסדר על-ידי ההלכה. עם זאת, ראוי להכיר בעובדה כי שורש עמדתו של ליבוביץ נעוץ בראש ובראשונה בדאגה לעתיד טיבה של מדינת ישראל ובעקיפין גם לעתידו של העם היהודי בתור עם עצמאי ולא בהכרת החובה המוסרית להניח לפלסטינים ליהנות מזכות ההגדרה העצמית במסגרת מדינה עצמאית משלהם. לפיכך, למרות אורך ימיה של השותפות המעשית בין ליבוביץ לבין השמאל בישראל, לא ראוי לטשטש את ההבדלים שבין שורשי עמדתו של ליבוביץ לבין שורשי העמדות הדומות של שותפיו." מתוך "השפעתו של ישעיהו ליבוביץ´" מאת אסא כשר. ישנה נקודה שאני חושב שכשר החטיא בהן את ליבוביץ´. נראה לי מוזר שכשר מיחס לליבוביץ´ דאגה לעתיד טיבה של מדינת ישראל מני שהיה לו ברור שבכל מקרה לא תתאפשר הפיכה של המדינה לדו לאומית ולכן כל מה שנשאר לו זה השיקוליים המעשיים המוסריים .כלומר ,עפ"י דעתי,הדאגה שמזכיר כשר לא רק שאינה "בראש ובראשונה" אלא אינה רלוונטית כלל וכלל. דברי מקבלים תימוך מכך שליבוביץ´ הזכיר שוב ושוב את אותם הרוגים שנהרגו מאש כוחות הביטחון הישראלים ,לעומת זאת צמצם באופן מזערי את ההתייחסות ל"סכנה" של מדינה דו-לאומית.
" התנגדותו להמשך הכיבוש, ובכלל זה להתנחלות, היתה נעוצה בחרדתו לאפשרות המעשית לקיים מדינה שתהיה מסגרת העצמאות המדינית של העם היהודי ולא מסגרת השליטה שלו בעם אחר. עמדה זו הולמת את שיטתו, הדורשת התנהגות מוסרית (במשמעות הרווחת של המונח), בכל תחום שאינו מוסדר על-ידי ההלכה. עם זאת, ראוי להכיר בעובדה כי שורש עמדתו של ליבוביץ נעוץ בראש ובראשונה בדאגה לעתיד טיבה של מדינת ישראל ובעקיפין גם לעתידו של העם היהודי בתור עם עצמאי ולא בהכרת החובה המוסרית להניח לפלסטינים ליהנות מזכות ההגדרה העצמית במסגרת מדינה עצמאית משלהם. לפיכך, למרות אורך ימיה של השותפות המעשית בין ליבוביץ לבין השמאל בישראל, לא ראוי לטשטש את ההבדלים שבין שורשי עמדתו של ליבוביץ לבין שורשי העמדות הדומות של שותפיו." מתוך "השפעתו של ישעיהו ליבוביץ´" מאת אסא כשר. ישנה נקודה שאני חושב שכשר החטיא בהן את ליבוביץ´. נראה לי מוזר שכשר מיחס לליבוביץ´ דאגה לעתיד טיבה של מדינת ישראל מני שהיה לו ברור שבכל מקרה לא תתאפשר הפיכה של המדינה לדו לאומית ולכן כל מה שנשאר לו זה השיקוליים המעשיים המוסריים .כלומר ,עפ"י דעתי,הדאגה שמזכיר כשר לא רק שאינה "בראש ובראשונה" אלא אינה רלוונטית כלל וכלל. דברי מקבלים תימוך מכך שליבוביץ´ הזכיר שוב ושוב את אותם הרוגים שנהרגו מאש כוחות הביטחון הישראלים ,לעומת זאת צמצם באופן מזערי את ההתייחסות ל"סכנה" של מדינה דו-לאומית.