מחלוקת קורח ועדתו גם בזוגיות...
לרוב כאשר יש וויכוח כל צד מנסה לנכס לעצמו את האמת הכי עקרונית שיש, אך לאמיתו של דבר, לרוב מעורב בזה מבט מאוד אישי, פרטי ולא עניני.
איך אפשר לבדוק אם המחלוקת והוויכוח באמת עקרוניים ועיניניים?
אם כל אחד מהצדדים יכול לראות את השני ולהבין אותו מנקודת ראותו, להביע כלפיו הזדהות על אף שהוא לא מסכים אתו, זהו סימן לכך שהמחלוקת לא אישית אלא עניינית.
כאשר כל אחד רואה לא רק מה אין לו ביחס לחברו. אלא מה יש לו, מקורו של הוויכוח ממניעים אישיים של קיפוח וכד' אלא מדובר בוויכוח עקרוני לשם שמים.
מותר לחוש קיפוח, אך אסור שתחושות אלו יסיטו את המבט מלראות תמונה רחבה יותר, אחרת למעשה בוויכוח יש הטחה כלפי השני ולא שיח.
ננסה באי הסכמות אם בן הזוג או מי ממכרינו, לבחון האם אנו באמת מבינים את בן הזוג שלנו?, האם אנו יכולים להסביר בעין טובה את נקודת מבטו? או שמא אנו מרגישים רק את הכאב והחיסרון שלנו.
האם אנו מתבוננים בצורה רחבה יותר ורואים גם את הטוב בחיינו הזוגיים?
לרוב כאשר יש וויכוח כל צד מנסה לנכס לעצמו את האמת הכי עקרונית שיש, אך לאמיתו של דבר, לרוב מעורב בזה מבט מאוד אישי, פרטי ולא עניני.
איך אפשר לבדוק אם המחלוקת והוויכוח באמת עקרוניים ועיניניים?
אם כל אחד מהצדדים יכול לראות את השני ולהבין אותו מנקודת ראותו, להביע כלפיו הזדהות על אף שהוא לא מסכים אתו, זהו סימן לכך שהמחלוקת לא אישית אלא עניינית.
כאשר כל אחד רואה לא רק מה אין לו ביחס לחברו. אלא מה יש לו, מקורו של הוויכוח ממניעים אישיים של קיפוח וכד' אלא מדובר בוויכוח עקרוני לשם שמים.
מותר לחוש קיפוח, אך אסור שתחושות אלו יסיטו את המבט מלראות תמונה רחבה יותר, אחרת למעשה בוויכוח יש הטחה כלפי השני ולא שיח.
ננסה באי הסכמות אם בן הזוג או מי ממכרינו, לבחון האם אנו באמת מבינים את בן הזוג שלנו?, האם אנו יכולים להסביר בעין טובה את נקודת מבטו? או שמא אנו מרגישים רק את הכאב והחיסרון שלנו.
האם אנו מתבוננים בצורה רחבה יותר ורואים גם את הטוב בחיינו הזוגיים?
