מחלוקת

מחלוקת

שלום חברים יקרים. גאים אנו על כך שאנו חיים בעולם רב תרבותי ובחברה רב גונית ופתוחה. מקור הברכה, יכול להיות חס וחלילה גם מקור הקללה, אם המניעים לחילוקי הדעות הינם אישיים, לגופו של איש ולא לגופו של עניין. בשבת הקרובה נקרא את פרשת קרח המספרת על מחלוקת "שלא לשם שמים", ועל כך נאמר בפרקי אבות: "כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים, זו מחלוקת קֹרח וכל עדתו". (אבות ה , יז) כותב רבינו עובדיה מברטנורא: כלומר שאנשי המחלוקת ההיא מתקיימים ואינם אובדין, כמחלוקת הלל ושמאי שלא אבדו לא תלמידי בית שמאי ולא תלמידי בית הלל. אבל קורח ועדתו אבדו. ואני שמעתי, פירוש "סופה: תכליתה" והמבוקש מענינה. והמחלוקת שהיא לשם שמים, התכלית והסוף המבוקש מאותה מחלוקת להשיג האמת, וזה מתקיים, כמו שאמרו מתוך הויכוח יתברר האמת, וכמו שנתברר במחלוקת הלל ושמאי שהלכה כבית הלל. ומחלוקת שאינה לשם שמים, תכלית הנרצה בה היא בקשת השררה ואהבת הניצוח, וזה הסוף אינו מתקיים, כמו שמצינו במחלוקת קורח ועדתו שתכלית וסוף כוונתם היתה בקשת הכבוד והשררה והיו להיפך. שבת שלום וכל טוב. שלכם, יהודה ישרים
 
למעלה