מחליטה להצטרף, סופסוף.

Eti No Name

New member
מחליטה להצטרף, סופסוף. ../images/Emo14.gif

אחרי חודשים שאני קוראת סמויה.. אז אמ שלום. אני אתי, מהמרכז. בדיוק לפני שנה [27.11] התחלנו את המסע לפולין.. כל התלמידים שרצו לנסוע באו עם ההורים בערב כדי להרשם וכאלה. מאותו יום, ועד הרבה אחרי שחזרנו, כל יום הקדשתי לפולין. למעשה, אני וחברה שלי עשינו כמעט הכל. הכנו את החוברות, את המפגשים, הכל הכל הכל עד לפרטים האחרונים [הסרטים הירוקים למזוודות]. וכשנסענו.. אויש. אין לי מילים לתאר כמה רגשות הצטופפו בשמונה ימים. אפילו בקרקוב חוויתי את היום הבתלי נשכח של חיי. אבל אני לא אשעמם אותכם בפרטים וכאלה.. ואני מאוד שמחה להצטרף אליכם, כי לא כולם מבינים מזה. אגב, יש פה מישהו שנסע בין התאריכים 7.3- 14.3 ? מקווה להשתלב
!
 

חייםלוי

Member
מנהל
ברוכה הבאה ../images/Emo39.gif

דווקא לא תשעממי אותנו עם הפרטים הקטנים שהם, כידוע, החשובים בחיים
מה היתה החוויה הגדולה בקרקוב, אם לא אכפת לך לספר?
 

Eti No Name

New member
ממ זה לא כ"כ קשור ../images/Emo14.gif

לפולין כאילו
בכללי זה היה יום שבת שטיילנו וסיירנו בעיר.. והיה יום ממש יפה והיה ממש כיף! היינו בבית הכנסת, שרנו, והרגשנו יהודים. אני זוכרת שהשוטרים ליוו אותנו באיזה רחוב, והמורה שלי אמר "לפני 60 שנה הם הרגו אותנו, והיום אנחנו זוכים לליווי צמוד" וזה מאוד ריגש אותי. :] ובערב יצאנו לאכול במסעדה בכיכר היפה ההיא [שכחתי את השם] והיה ערב מצחיק מאוד ומאוד מיוחד מבחינת החברים שנורא נורא התחברתי אליהם. *חופרת*
 

Eti No Name

New member
חחח ../images/Emo6.gif ../images/Emo14.gif

*חושבת על עוד אחד* אהה!! חגגנו את פורים בוורשה
היינו בבית כנסת וקראנו את המגילה עם המון קהילות מהעולם.. היה פשוט כיף!! אפילו התחברנו לכמה ילדים מקליפורניה ממש חמודים!
ובאותו יום היינו במאידנק שזה היה היום הכי קשה מבחינה רגשית.. ובערב חגגנו כמו מטורפים. היה איזה ילד אחד שאמר [בסרט רואים את זה] "תקשיבו, זה הטיול הכי מדהים שאי פעם הייתי בו. כמה עצוב - ככה שמח" והוא אשכרה תמצת את כל השמונת ימים האלה. רק שמה הרגשתי את המהות של יהודי, אין לי מספיק מילים להסביר את מה שהיה שם.. לא משנה כמה אני אכתוב ואחפור.
 

חייםלוי

Member
מנהל
זה בהחלט קשור למסע לפולין

העובדה שהשטרים המלווים אתכם הזכירה את מה שקרה לפני 60 שנה באמת מרגשת. אני קורא עכשיו ספר הנקרא רות ומריה - חברוּת לחיים. זהו סיפור הצלתה של רות אברהם שחיה בברלין ע"י מריה ניקל שסתם ניגשה אליה והציעה לעזור לה בלי שום תמורה. רות מספרת שבכל פעם ששוטרים התקרבו אליה (היא התחזתה לארית) הדם היה קופא בעורקיה. אמהם הסיפור שלה על ברלין אבל אותו דבר היה, כמובן, גם בפולין. והנה אתם, צעירים יהודים הולכים בליווי של שוטרים פולנים השומרים עליכם. זה ממש מרגש.
 
גם לי יש משפט שאני ששבר אותי

ואני לא חושבת שאני אשכח אותו. כשהיינו בברקינאו בטקס של מצעד החיים עמדתי ליד המדריך שלנו ואמרתי בלחש כזה ואוו כמה אנשים , אז הוא אמר לי את רואה את כל האנשים האלה? ביום עבודה אחד של הנאצים כולם היו נעלמים. באותו רגע הבנתי את הכמויות האדירות של אנשים שנרצחו שם ממש כמו כלום.
 

Eti No Name

New member
ואי.. ../images/Emo14.gif

נכון בבירקנאו יש את המוזיאון הזה עם המלאלא תמונות של ילדים, אנשים, של איזה צלם שצילם יהודים לפני השואה.. ואז חקרו וגילו שכולם נהרגו בשואה? מישהו יודע על מה אני מדברת?
 

ixmix

New member
שם מצאתי תמונות של בני משפחתי.

בסאונה יש תערוכת תמונות מהעיר בנדין. לא ידעתי זאת טרם הנסיעה, ורק יום לפני שהגענו לאוושויץ דיברתי עם אחד המדריכים והוא סיפר על התערוכה. התלמידים לא הגיעו לסאונה (הלכו עד הקרמטוריום ההאוס ושם קיימו טקס), אך אני כמורה מלווה יכלתי להתנתק מהקבוצה וללכת לראות את התערוכה.
 
הייתי שם

הייתי בפולין כהורה מלווה. בערימת המזוודות באושוויץ ראיתי מזוודה עם שם המשפחה שלי - מוורשה, העיר בה נספו בני משפחתי. ראיתי- והבכי פרץ ללא בושה. פניתי במכתב לשלטונות פולין ובקשתי להעביר את המזוודה ליד ושם. לא נעניתי. בביקור חוזר- היא כבר לא הייתה שם.
 

Eti No Name

New member
יום רביעי בערב? ../images/Emo14.gif

יצאנו בסביבות 8 [ואי כמה שאני זוכרת כל פרט
] חברה ארקיע אאל"ט.. או ישראייר.. שכחתי.
אוטובוס מלאלא ילדים צועקניים שעשו כאב ראש במשך 3 שעות?
 
למעלה