הי נאוה, הי לונה, מחלת הנשיקה
הי נאוה, היה לי חשוב לתחם את שני הדברים-מחלת הנשיקה מחד, ומחלות פיברו/תשישות, כי לפי כ-ל החומרים הרפואיים שקראתי, ולפי ההגדרה הרשמתי של התשישות הכרונית, אין מדובר באותן מחלות! תשישות כרונית מוגדרת בהגדרה העולמת שלה ברפואה הקונבנציונאלית (ומה לעשות, גם הרפואה הזו נחשבת, לא רק הרפואה המשלימה, אני מאמינה בשתיהן אמונה שלימה)-כתשישות שנמשכת מעל חצי שנה, ולה מספר סמפטומים נלווים שאין לי הכוח לפרטם. חשוב להבהיר ללונה ואחרים שקוראים, ש=-95 אחוז מהאוכלוסיה (לפי נתונים רפואים של סטטיסטיקות עולמיות) סבלו ממחלת הנשיקה. זה דבר שכיח מאוד, אצל ילדים זה נפוץ ומתבטא סתם כשפעת כך שרבים מאתנו כלל לא יודעים שהיה להם את זה בכלל ורק בבדיקות דם יגלו נוגדן ישן לזה. במקרים מסויימים זה ממשיך והופך לצערנו לתשישות הכרונית (או אולי לעוד דברים שרשמת, אני לא בקיאה בדברים האחרים), אבל פעמים רבות זה לא-וחשוב שחולים במחלת הנשיקה ידעו שיש תקווה, שלא כל מחלת נשיקה הופכת למשהו יותר גרוע ומרבית הפעמים זה פשוט עובר, ואין לזה השלכות מעבר. חבל סתם לצור פחדים אצל חולים, ואני כבר מספר שנים רואה חולים נכנסים בהסטריה לפורומים של פיברו/תשישות אחרי שהם 5 ימי םבקושי עם מחלת נשיקה, ובטוחים שזהו, הם חטפו סי אף אס, וזה כרוני לכל החים וכו, ואז חשוב תמיד להסביר להם שאין שום הכרח שזה יהפוך לזה, ושאצל מרבית האנשים זה עובר ואין סיבה לדאגה. לכן ניסיתי לתחם בין המחלות הללו של הפורום הזה למחלת הנשיקה, ואני מאוד מקווה בשביל לונה שזה יסתיים בכך, וחשוב שתדע שלרוב זה מסתדר היטב. אבל התנאי המרכזי ממה ששמעתי ממאות חולים (איישתי את קו העמותה לאורך חודשים ושמעתי מאוד סיפורים אישיים על מחלות אלו וכן על מחלת הנשקיה-)-שלונה תנוח, כי בלי מנוחה הכבד שלה לא יוכל להתאושש, וחבל. דבר אחרון=הריון-ממספר חברות שעברו מחלות נשיקה לשני סוגיהן (אי בי וי או סי אם וי)-אמרו להן הרופאים שיש לחכות שנה בין תום המחלה לכניסה להריון. זה מה ששמעתי מיד שניה, אבל אין לי הכרות אישית בנושא. עד פה שרון