בלי מילים...
עצם העובדה שמישהי סומכת עלי זה משהו שמאד מחמיא לי, בטח כשהיא אוהבת אותי, בטח ובטח כשזו מישהי מדהימה כמו דקלה.. גם אם לא הייתי אוהב אותה, עצם זה שהיא אוהבת אותי- זאת באמת מחמאה עצומה. העלבון הכי גדול שספגתי היה כשמישהי שאהבתי, שהיתה במקרה (או שלא..) גם אחת הידידות הקרובות ביותר שהיו לי, גרמה לי לחשוב שהיא באמת אוהבת אותי.. מה שבעצם היה זה שהיא פשוט היתה חרמנית, ובאותו לילה סתם בא לה עלי.. זה ממש הפיל אותי באותה תקופה. כילו, זה דבר אחד לשבור אפלטוניות בשביל לספק יצרים, אבל זה דבר אחר לגמרי לעשות קולות של אהבה! זה כבר מלוכלך!.. זהו.