מחמאות לחברי הפורום ולמנהלו

מחמאות לחברי הפורום ולמנהלו

צהריים טובים. כשהפורום היה בתקופת החושך שלו, ידענו כולם להרים קול זעקה, ולהפנות אצבע מאשימה. (ורק מתוך איכפתיות) ואילו היום ? פשוט תענוג. כמה כייף לדפדף בפורום, ולקרוא את שכתוב. בקיאות,חוכמה,ידע,החלפת דיעות תרבותית,חידות,ופתרונן,חוויות,רשמים מחוגים,עזרה הדדית,ועוד.. ועוד.. זה פורום לרקודי עם. ועל כל אלה אמונים, החברים החכמים, שחזרו לכתוב, ולהגיב, וחידשו ימם כקדם. בעיקר אלה שמחזיקים במושכות : מירי לוי 1 (מבריקה עד כדי סינוור) חברשל.. (חד כתער)זקןמוך קרח (חכם וידען) כרמל עזרא (במהירות התגובה שלו) אצבעוני הגליל (ידע רב ומקיף) דינדונית (קצר חכם ולעניין) עדה המקורית (שכשמה כך היא-מקורית) ואחרון אחרון חביב מנהלינו ירון מישר (על כל שאלה יש לו תשובה, ידע בלתי נדלה,סימפטי,ומהלך בין הטיפות בלי להרטב.) ודאי שיש עוד רבים וטובים שקצרה היריעה מלהכיל, אבל כולכם "אחראים" לאיך שהפורום נראה היום. צריך לדעת גם להחמיא, ולא רק לזעוק חמס. ואת זאת אני עושה היום. המשיכו לשמור על הרמה הגבוהה והתרבותית, כי בידינו הדבר. שיהיה לנו יום טוב.
 
יש הסכמה !

יום טוב יקר ! מסכימה איתך עם כל מילה. הרבה יותר מהנה לשוטט בפורום ולראות איך פרחה הגפן הנצו הרימונים התאנה חנטה פגיה וקול מתון נשמע בפורומינו. ובאשר אלי, כתבת "מבריקה עד כדי סינוור" - אשתדל לנסוע באורות נמוכים. עוד משהו ורק ביננו : רשום בכרטיס האישי שלך בסעיף גיל : 102. א. אתה נראה לא רע בשביל גיל כזה. ב. נשאר לך בחשבון פשוט רק עוד 18 שנה. ולזה לא נסכים. מירי.
 
מירי יקירתי.

המספר: 102. הלצה של בתי.(זה היה כשעדיין לא ידעתי, מימיני ומשמאלי במחשב.) בתאריך:28.8.02 ימלאו לי 50 שנים. ולפי חשבונך, נותרו לי עוד 70 שנה לחיות.(איזה כייף). אני אוהב את החיים, ונהנה מהם כמה שרק אפשר.חיים רק פעם אחת.אז הולכים עם זה עד הסוף. אני מציע שתמשיכי לנסוע באורות גבוהים, כך את נראת יותר טוב. ולהנמיך אורות, רק כשיש צורך. (כמו לפני שבוע או שבועיים). היום, ממש אין צורך. שיהיה לך אחלה יום, ולהשתמע. יום טוב.
 
מחמאות

המחמאות מגיעות לך יום טוב כקורא קבוע שאינו מגיב ברצוני לשבח את דרך כתיבתך ולציין בפניך את רמת הפורום שעלתה ללא שיעור מאז שאתה נמצא תמשיך כך ושיהיה לך רק טוב
 
תודה תודה

האמת מנסיוני בפורום אחר, לוקח זמן מה עד שפורום עולה על דרך המלך ונוצר גרעין קבוע של כותבים. גם אז, מדי פעם הרוחות סוערות, ולפעמים יש שימוש למחק של מנהל/ת הפורום, אבל אילו בד"כ סערות חולפות. תודה ליום-טוב על המחמאות.
 
למעלה