מיקום התחנות של הקו האדום בתל אביב שרחוקות מעזראילי מציל חיים הרבה יותר ממחסום, כך שמאלץ נוסעים ללכת עוד.
אני לא סבורה שלגיטימי לאלץ את נוסעי התחבורה הציבורית לצעוד ברגל על ידי הרחקת התחנות זו מזו או מהיעד מטעמי כושר.
א. המערכת צריכה לשרת גם זקנים, חולים, נכים, תינוקות וכו', שמתקשים להתמודד עם כל הבריאות הזו.
ב. אנשים צריכים להגיע ליעד בזמן. לא לבזבז רבע שעה כל יום רק על הליכה בין תחנות לצרכי החלפה.
ג. לא "דואגים" לבריאות בעלי הרכב הפרטי באופן דומה. למשל, מגרשי החניה של תחנות הרכבת אינם ממוקמים במרחק 700 מטר מהן. במה "זכו" נוסעי התחב"צ?
ד. אי נוחות וזמינות לקויה של התחבורה הציבורית תוביל להעדפת רכבים פרטיים (פקקים, סטרס, זיהום אויר ותאונות), או כלים חשמליים, שהם ספק ענק למחלקות האורתופדיות והנוירוכרוגיות.
ה. כמו שנאמר בפורום פעמים רבות, תחבורה ציבורית צריכה לשנע כמויות של נוסעים. שיקולי התכנון אמורים להיות יעילות המערכת, נוחות הנוסעים ועלויות (עשויים לפעמים לסתור זה את זה). המטרה אינה חינוך ציבור המשתמשים.
אני מאוד מסכימה שלא צריך להוציא הון תועפות בשביל למנוע תאונה נדירה ביותר. אבל אם רוצים לעודד פעילות גופנית, מוטב לדאוג לעצים על המדרכות, או לסבסד חדרי כושר ובריכות שחיה. לא לתזז נוסעים תמימים.