מחסור המים העולמי הגיע גם לטאיוואן

[CivilEng]

מחסור המים העולמי הגיע גם לטאיוואן

מחסור המים העולמי הגיע גם לטאיוואן - הידע הישראלי יכול לעזור ?

טאיוואן, אי המשתרע על שטח של כ-150% ממדינת ישראל עם אוכלוסייה המונה 23 מיליון תושבים, נמצא בשנים האחרונות במצוקת מים אדירה. על אף העובדה שעל כל טיפת גשם שיורדת בישראל, יורדות כ- 5 טיפות בטאיוואן, רשויות המדינה אינן מצליחות לאסוף את מרבית מי גשמיה וזאת בשל המבנה הטופוגרפי של האי. מהרגע בו יורדת טיפה על קצה הר הג'ייד (Yushan mountain ובפירוש מילולי הר הירקן), ההר הגבוה בטאיוואן הנושק לגובה של 4,000 מטר, ועד הרגע שהיא נשפכת לאוקיינוס, עוברות מספר שעות בודדות, זאת בשונה לדוגמה מהנהרות באירופה בהם לגשמים זמן רב לחלחל לאדמה.

לידיעה המלאה

 

[ש מים]

לעולם לא תצעדי לבד...

המצב די דומה גם באנגליה.
ואני תוהה האם זה צור של שינויים אקלימיים?
גידול אוכלוסיה?
גידול בתצרוכת המזון (שעלול לנבוע גם כתוצאה של בצורות בחלקים רחוקים יותר של כדוה"א)?
או אולי עליה בתכסית הבנויה/הקטנה בשטחים המעובדים?

בכל אופן, תודה על הכתבה המעניינת!

 

[ש מים]

צ"ל: תוצר של...

 

[אחד שחושב]

מה אתה מגדיר כידע ישראלי..

ישראל טובה במונחים מסויימים כמו התפלת מים וטיהור שפכים לשימוש חוזר (בחקלאות לא לשתייה) או מערכות השקייה חסכוניות כמו הטפטפות. אבל לא המצאנו את הגלגל. לא הוכחנו בישראל גאונות גדולה בסכירת נהרות לאגירת מים (מספיק היה לקרוא בזמנו על בזבוז מי הגשמים שזרמו לים למשל בנחל איילון במקום שייאגרו ובניגוד למערכות מים עתיקות שהתגלו בארץ כמו בערי הנבטים ואפילו מימי הורדוס והרומאים). לא הוכחנו ידע גדול בשמירת מי תהום (אחרת מעל האקוויפרים היו הרבה יותר שטחים ירוקים, הרבה פחות בינוי והרחקת מזהמים כבדים שעלולים לפגוע באיכות המים), לא הוכחנו ידע גדול במניעת אידוי מים (עם כל הכבוד לתוכניות לפריסת מצופים על הכינרת שיישאו תאים סולאריים או קציר ים המלח שלא בא על חשבון אידוי ים המלח לשימוש תעשייתי במחצביו). לא בטוח שבישראל היתה מוצאת טאיוון את כל הפתרונות שרלוונטים לה.

 

[אבישי ק]

ממש לא נכון, יש פה ניסיון לא מועט באגירת מי

גשמים
אנחנו ידועים בעולם כמדינה שמודדת בצורה מטורפת את המפלסים של מי התהום ומי האגם הגדול וכו...

לא הרבה מדינות אוגרות מים כמונו
ומבצעות ניסויים של החדרת מי גשמים לאקוויפרים
זה אמנם קורה בגלל קורח המציאות ולא בגלל שאנחנו גאונים
אבל מתוך המצוקה הגיע גם הידע
מה רע
קצת לפרגן למדינה שלך לא יזיק.

 

[אחד שחושב]

פרגנתי כשהיה על מה וביקרתי כשהיה על מה..

אמרתי יש דברים שהוכחנו ידע ויש דברים שהוזנחו או שידוע עליהם יותר במדינות אחרות שמתמודדות אחרת עם זרימת המים. אנחנו אמונים בעיקר על ידע של חיסכון במים בתנאים חצי מדבריים. אבל טאיוואן היא לא מדינה עם אקלים ים תיכוני וממוצע גשמים ים תיכוני. אם כבר לפתוח את נושא המדידות, מה עוזר שאנחנו חוזרים ומודדים אם יש "חור שחור" של גניבת מים בצורה לא מבוקרת אצל השכנים הפלסטינים ובמקביל זיהום מים חמור בשפכים שהם יוצרים ולא מטהרים.

 

[דן רוזנצביג]

איגום מים

מאגרי גיא: מאגר בו חוסמים את הנחל/ואדי הזורם והמים נאגרים מאחרי הסכר.
מאגרי גיא מוצלחים ביותר קיימים בגולן, בהם נאגמים כ - 50 מליון מ"ק בשנה. המאגרים הללו ברובם מאגרים חוסכי אנרגיה ( מים שללא המאגרים היו מגיעים לכנרת ונשאבים חזרה למרומי הגולן ) ובחלקם מקבלים מים שהיו מתנקזים לירמוך ( לסוריה )
מאגרי גיא (חצי גיא - בגלל אי שיתוף עם הירדנים ) נוספים קיימים בנחל הערבה ומונעים זרימת מים לים המלח, מעשירים מי תהום מקומיים ומשמשים להשקייה ישירה.
מאגרי גיא קיימים באזור מנשה ומאגר שיקמה - משמשים לההעשרת מי תהום.
לא כל נחלי הארץ מתאימים בעבור סכרי גיא. אם בגלל קרקעות שאינן מתאימות לבניית סכרים ( בעיקר בדרום ( נחל הבשור ) ואם בגלל חוסר מקום פנוי ו/או עלות קרקע גבוהה ( בעיקר באזור המרכז.
עבור נחל איילון נעשו תוכניות, במיוחד לצורך הילוך גיאות ( למניעת שטפונות במורד ). מרבית המאגרים המתוכננים מצויים ממזרח לקו הירוק על כל המשתמע מכך. מאגר אחד מצוי בשטח התפוס כיום ע"י בסיס צה"ל ואחד שיבנה ויופעל במסגרת הטיפול ב"הר הזבל".

מאגרי צד - הם מאגרים המצויים לצידו של הנחל. כאשר המים נשאבים אליהם בעת הזרימה. במקרה זה כמויות המים הנשאבות הן קטנות והמים ממשיכים זרימתפ לכוון הים.

שיטה נוספת, שעדין לא המריאה, היא הבניה משמרת מים. בבניה זו המתאימה בעיקר לאזור החוף ( קרקעות קלות ומחלחלות ), נאגמים כל המים היורדים על המגרש ומחלחלים למי התהום., באופן טבעי ו/או, במקומות המתאימים, באמצעות ניקוז אנכי.

מעל לכל זה קיימת ההתפלה והטיפול בקולחים - לאותם המקרים בהם החישוב הכלכלי מוכיח שהם מקורות המים הבלעדיים הניתנים לפיתוח.

זוהי חלק מהתורה על רגל אחת - לאמור שהנושא מוזנח זוהי הגזמה.

להתרפק על העבר זה טוב ויפה - אבל כמויות המים שנדרשו ע"י הנבטים וחברים, היבול שהם הסתפקו בו הם כאין וכאפס לעומת הדרישת היום.
מפעלי הורדוס הם מפעלים נהדרים. אבל מיום המצאת המשבה והצינור קיימות שיטות אחרות לההעברת המים.
אם אינני טועה כל המים שנעשה בהם שימוש בעבר משתמשים בהם גם כיום. אל תשכח שחייבים גם להשאיר מים לטבע - לצומח והחי שבו.

 

[אחד שחושב]

לא מתרפק, אבל שוה אני טוען שלא כל הידע אצלנו

 

[ניצן cocos]

חוץ ממודעות אין שם כלים לחסכון במים

 

[ניצן cocos]

לא מדויק השימוש במים לא יעיל שם.

הגשם שם יורד במנות בעיקר בקיץ. כאשר אגירת הגשם לא יעילה. בנוסף יש שימוש בזבזני במים למשל השקיה בממטרות בשיא החום בצהוריים שמגיעה גם לכביש.
האמת שכל תושב יכול למלא כמה קובים טובים רק ממי המרזבים כאשר יורד שם גשם -

 

[ש מים]

איסוף מי מרזבים

גם בארץ אין איסוף מי מרזבים. בעיקר בגלל איסור בחקיקה.

 

[דן רוזנצביג]

אינני מכיר חקיקה האוסרת איסוף מי מרזבים

לי ידוע ההיפך - על תקנות עיריות האוסרות הוצאת מי מרזבים ישירות אל הרחוב.
לי לא ברור למה ומדוע כי מים אלו היו יכולים לחסור השקיית הצמחיה שבשולי הכביש, מה שגם היה מונע מהם להגיע לכביש ולהזדהם.

 

[אחד שחושב]

למה יש לא מעט משוגעים לדבר שאוספים מי מרזבים

אבל בגדול נדרשת מודעות ירוקה ותכנון מערך אקולוגי לאגירת המים לשימוש פרטי (כלומר זה לא שתאגידי המים מוכנים ליצור מערכת ביוב נפרדת לאיסוף מי גשמים ומחזורם המיידי למשל בגינון עירוני (וממילא בסופו של דבר במכוני הטיהור מי הביוב יחד עם מי הגשמים שנוקזו בביוב מטוהרים ומוזרמים להשקייה חקלאית) כמו שאין דרישה לקבלנים להפריד בין מים אפורים (כמו מי כביסה ומקלחת שיכולים להזרימם שוב למיכלי הדחה של השירותים למשל) למי שופכין מהשירותים וכיורי המטבח שמזוהמים ולכן צריכים לעבור הזרמה לביוב ללא שימוש ביתי נוסף). לרוב גם אם כאדם פרטי תאגור מי מרזבים (ויש כאלה שעושים את זה) בסופו של דבר זה נגמר באגירת מים במיכל לצורכי השקיית גינות ואם יש ממש משקיענים אולי המים מוזרמים גם למערכות הדחה בשירותים לשימוש חוזר אך לא חושב שיש מי שיעז לשתות אותם או ינסה לייצר מים מטוהרים באמצעים ביתיים. אגב לא מזמן קראתי על אחד שלקח על עצמו מיזם להתקין מערכות אקולוגיות שכאלו לעשרות בתי ספר בארץ שמטפחים גינון ובאמצעות המערכות הללו (איסוף מי גשמים) חוסכים במים. גם במערכת המקוואות לא פעם נהוג לאסוף מי גשמים כדי ליצור מקווה כשר.

מה שבטוח הזרמת סתם מי מרזבים לרחוב הופכת לסתם מפגע סביבתי (כמעט כמו ניקוז מרפסות שאתה הולך ברחוב ונוחתים עליך מי ספונג'ה ממרפסת) ויש בהם לא פעם חשש למחלות מכל מיני יצורים שהתפגרו במרזבים וכל מיני ג'יפה שמצטברת בו בקיץ).

לסיכום כך או כך מי גשמים שירדו בתוך הערים ולא בשטחים פתוחים, כולל מים שהצטברו במרזבים, זוכים להגיע לא פעם למכוני התפלה אזוריים ומשם לחקלאות. אתם אולי רוצים שהמעגל יהיה קצר יותר (שלמשל במקום שמי גשם שירדו בגוש דן יגיעו בביוב לשפ"דן ומשם יוזרמו לחקלאים בצפון הנגב אז גשם שירד ימצא את עצמו עושה מרחק קצר של מטרים ספורים למאגר מקומי קטן וישמש ישר להשקיית גינות ציבוריות מקומיות) אבל אולי עדיף הרעיון של מערכות השקייה גדולות ומבוקרות על אלפי מאגרים קטנים ולא מפוקחים. ועדיין בסופו של דבר חלק ניכר ממי הגשמים מנוצלים להשקיית הצומח ואפילו מוזרמים בנחלים לנוי ולא כולם מתנקזים לים כמו באיילון-ירקון. ועדיין בגינה ציבורית ליד מקום מגורך אולי לא תמצא מאגר מי גשמים שנוקזו במרזבים, אבל לא ימנעו ממך לטפח גינה אקולוגית בבניין מגוריך עם מים שאגרת לבד ממי גשמים וכמו שאמרתי יש אפילו בתי ספר למשל שהיו מוכנים להשקיע במאגר כזה לחיסכון בעלות המים לגינון.

 

[דן רוזנצביג]

הערות

1. מודעות ואפילו הנחיות קיימות בהקשר ל"בניה משמרת מים" - שיטה בה כלל המים הנופלים על שטח המגרש משמשים לגינון בתחומי המגרש. לשיטה קיימות מגבלות ואינה ישימה בכל מקום. הבעיה היא שגם במקומות שהיא ישימה אין מרבים לבנות על פיה.
2. אסור בתכלית האיסור, שמי המרזבים ו/או מי נגר על קרקעי אחר יגיעו למערכות הביוב. מערכות הביוב אינה בנויות להכיל מים אלו - מה שגורם לקריסתן ולהזרמת ביוב ברחובה של עיר. מי הנגר העל קרקעי כולל מי המרזבים , במידה ואינם משמשים לגינון ו/או להעשרת מי תהום, יוזרמו למערכות התיעול העירוני בלבד.
3. אין מדובר על "סתם" הזרמת מי מרזבים לרחוב . הרחוב חייב להיות מתוכנן למטרה זו. הרחוב חייב להיות מתוכנן באופן שבקצה המדרכה בצמוד לכביש יהיו פסי גינון ו/או שדרות עצים. התכנון חייב להיות כזה, שכל המים יקלטו בהם. בעיר עם בניה רוויה ומרוצפת ברצף , חייבים להיות מותקנים מרזבים להולכת המים אל מערכות הניקוז.
4. אינני ממליץ על איגום מי גשמים ב"אלפי מאגרים קטנים בלתי מבוקרים". המים מיועדים לשימוש מידי ו/או להעשרת מי תהום. גוש דן בכללותו מתאים לכך.
המים המגיעים לתיעול העירוני יוזרמו אל הטבע ובמקומות שיתאפר לכך יאגמו לאחר מכן במאגרים - מאגרי חילחול ו/או מאגרי מיהול לאחר טיפול מתאים.

 

[אחד שחושב]

הערות להערותיך

1) אני חושד שגינון בבנייה משמרת מים בסופו של דבר יתבטא באיזה גינת קקטוסים או משהו מעין זה. ברור שבאופן טבעי אין כדאיות בעידוד גינות צורכות מים כמו גינות טרופיות אבל עדיין כל גינה ביתית ממוצעת דורשת יותר משימוש באגירת מי גשמים ולעיתים דווקא כדי למנוע ריקבון בשורשי צמחים דווקא שמים דגש על ניקוז שזה למעשה ההפך מרצונך.

2) בדבריי על הזרמת מי מרזבים לביוב התכוונתי למערכת התיעול העירוניות ומשם למערכות השפכים הגדולות המגיעות למכוני הטיהור ולא למערכות ביוב ביתיות שבהחלט לא מיועדות למי גשמים ועלולות לעלות על גדותיהן בסופות גשמים משמעותיות. ההבדל הוא שבעוד אני כירושלמי מכיר את השימוש במערכת הביוב העירונית כנקז יעיל למדיי לגשמים שמנצל את מבנה העיר ההררי, אתה מתייחס למערכות הביוב באזורים שטוחים שאכן עלו על גדותיהם בהיעדר זרימה יעילה כלפי מטה ומצריכים פתרונות אגרסיבים יותר מהקיימים מהעמקת נחל איילון, הקמת מאגרי חורף ועד שימוש במשאבות שיגבירו את זרימת המים וייעלו את ניקוזם. ואגב כהערת שוליים, יש משהו דוחה במקומות שבהם לצד הכבישים (גם רחובות עירוניים) נותנים למים לזרום בתעלות קטנות פתוחות לאורך הכביש שמתמלאות בטינופת.

3) אתה לדעתי מתייחס יותר מידי לגינון סמוך לכביש כאילו יש די הספקת גשם לעידוד גינון אבל בסופו של דבר ממילא הגינון הקיים נסמך בעיקר על מערכות השקייה וטפטפות שלעיתים אפילו מספיק חכמות לא להשקות בימי גשם או בשעות צהריים קיציות ואין מה לסמוך על מי גשמים עונתיים (ושוב כירושלמי מודע היטב להיסטוריית הבצורות בעיר ומערכות המים הישנות שהסתמכו על בורות אגירה (בלי לדבר על מערכת המים של הורדוס שכמדומני החלקים התקינים בה אחראיים לספק מים בעיקר לערי הגדה כמו בית לחם).

4) באלפי מאגרים קטנים אני מתכוון גם למיכלי מים של אלו הצוברים מי גשמים להשקייה ולא לאיזה "אגמים". ובכל זאת קיומם של מאגרים כאלו נראה לי יכול להוות מקום סכנה (מנפילת ילדים למיכל ועד להתפתחות זיהומים של המים שאינם מטוהרים בשונה מהמים שמוזרמים על ידי תאגידגי המים העירוניים תחת פיקוח) ולכן אני חושב שאין לעודד את תוכנית צבירת מי המרזבים באופן פרטי וגם עבר תאגיד המים העירוני מדובר בכאב ראש מיותר. עדיף שהתאגיד ישלוט בצנרת המובילה מים לעיר של מים מטוהרים ומסוננים ושאת מי הגשמים (שירדו בערים) יזרימו ליתר ביטחון למכוני הטיהור יחד עם מי הביוב כי כאמור זה לא שיוזרם לים אלא יטוהרו ויימצא להם שימוש אחר.

 

[דן רוזנצביג]

התייחסות להערות

1. התוכנית נועדה לסילוק מי הנגר העל קרקעי להקטין את מערכות הניקוז העירוני; למנוע זיהום של מי הנגר; ולמזער את הפגיעה במי התהום הנוצרת
בעקבות הבניה.לא כל אתר מתאים לשיטה. ישנם אתרים בהם מתאימה החדרה ואחרים המחייבים ניקוז. ישנם אזורים המכוסים ב-100% ב"שלמת בטון
ומלט" וישנם כאלו בהם נעשה תכנון חדש.
לא מדובר על גינת קקטוסים אלא לגינה המקובלת כיום ( מדשאה , פרחים ועצי נוי ופרי. כמובן שצמחיה הדורשת פחות מים עדיפה.
המים מיועדים לשימוש בסמוך לתקופת "הווצרותם" ולא לאיגום. בארצנו משקים גם בעונת הגשמים וניתן לחסוך חלק ממי ההשקיה בתקופה זו.
2. אסור בתכלית האיסור לערבב מים (ביוב) במים (מי נגר על קרקעי). אינני יודע אילו ניסים קורים בירושלים אבל בחיפה ש"איננה פחות תלולה" לא חסרים
מקרים בהם הביוב גולש לרחובות כאשר מי הנגר חודרים למערכות הביוב.
3. ראה סעיף מס' 1. כמובן שמי הגשם מהווים כהשקיית עזר ולא להשקייה העיקרית.

 

[אחד שחושב]

לירושלים אין קו חוף..בחיפה ההצפות הן בשכונות

לאורך קו החוף בעוד שבירושלים המים יכולים להתנקז הן מזרחה והן מערבה

 

[אחד שחושב]

שמו של מייצר מערכות איסוף מי גשמים בבתי ספר..

שכתבתי עליו קודם בפוסט על אלו שאוספים מי גשמים ממרזבים הוא אמיר יחיאלי מירושלים ומסתבר שקראתי עליו במסגרת פרוייקט "גיבורי הסביבה" של קק"ל וידיעות אחרונות ולאחרונה הוא קיבל מטעמם פרס. לדבריו הוא הקים מערכות כאלה לאיסוף מי גשמים ושימושם להדחת אסלות והשקיית גינות בלא פחות מ130 בתי ספר עד כה ושיש התעניינות גם בחו"ל, בעיקר באפריקה, במערכות איסוף מי הגשמים שלו.

 

[ש מים]

קיים חוק (+ מגבלות נוספות)

קיים איסור (של משרד הבריאות) על שימוש במי-גשם במערכות הביתיות (לשתיה). ראה התגובה של "nir53" בקישור המצ"ב.
איסור פרטי/ביתי של מי-מרזבים (ומי נגר) פוגע בערכי סביבה (ראה במאמר הזה).
ואם לא די בכל זה, אז קיים גם חוק (מ- 1959) האוסר אגירת מים פרטית...

 

[דן רוזנצביג]

הכוונה בבניה משמרת מים איננה איגומם

בניה משמרת מים היא כזאת, שמי הגשם הנופלים על שטח המגרש מחלחלים למי התהום ובדרכם משקים את הגינה הצמודה לבית. הדבר דורש שיהיה שטח גינה, שאין מתחתיו מרתפים, בסדר גודל של 20% מהמגרש. עודפי מים יופנו לגינון שבשולי המדרכה.

ברור שהדבר מחייב תכנון פרטי ותכנון עירוני מתאים באזורים בהם חילחול המים גבוה יחסית ( בעיקר לאזורי החמרה והחול , המצויים בשפע בשטחי הבניה בארץ.