מחפשים עזרה במבוך הפונדקאות בהודו.

[guy and amir]

מחפשים עזרה במבוך הפונדקאות בהודו.

שלום,
אנו זוג חד מיני, מזה מספר שנים, אחרי לבטים רבים, החלטנו להתחיל להניע תהליך פונדקאות בהודו. נראה שיש כל כך הרבה אפשרויות וסוכנויות ומחירים שונים. יש לנו לא מעט שאלות והיינו שמחים לשמוע מניסיונם של אחרים כבר עבר זאת והיום הם חכמים יותר.
נשמח לשמוע דרך איזו סוכנות בחרתם לעבוד והאם הייתם מרוצים.
עולות לנו שאלות כגון האם באמת יש הכרח לעשות את התהליך דרך סוכנות או שניתן לעשות זאת ישירות?
איזו סוכנות מהסוכנויות העובדות בארץ עדיפה או מומלצת? נשמח לשמוע את השיקולים שהנחו אותכם לבחור בסוכנות זו אחרת.

תודה מראש,
גיא ואמיר

 

[כאן הם]

בפייסבוק

אנחנו אמנם הורים דרך פונדקאות, אבל זה היה לפני 8 שנים, ואני לא מתמצא במה שקורה בהודו.

אבל בפייסבוק, חפש "אבות גאים" ושמה יש מומחים והמון שעושים את זה כרגע.

רענן

 

[Eitan sch]

פונדקאות בהודו

גם אני עדין לא החלטתי
נפגשתי עם מספר סוכנויות תמוז, דנה ויוה וניו לייף התחושה שלי שכל הסוכנויות בארץ דורשות המון כסף יחסית למה שהם עושים .
בסופו של דבר אף אחד מהם לא מתחייב לכלום ובפניה ישירה למרפאה אפשר לחסוך 25-30 % בעלות (40 אלף שקל בתמוז ויוה רושמים שדורשים פחות אבל הסכום בפניה ישירה למרפאה שלהם נמוך משמעותית ממה שהם רושמים).
היחידים שלא דורשים תוספת מחיר הם ניו לייף שפתחו בישראל נציגות http://surrogacy-israel.co.il והעלות זהה לעלות התהליך בחו"ל והם מאפשרים ליווי של רופא ישראלי שזה נחמד.
לאחר שפניתי גם ישירות למרפאות של דר שיווני (איתם עובדים ויוה) ודר' פאי (של תמוז) הבנתי שאפשר לתקשר איתם באנגלית ולא צריך סוכנות.
עברתי גם על פורום פונדקאות ומשם בכלל יצאתי מבולבל.
כבן מזל מאוזניים קשה לי להחליט

מקווה שבשבוע הבא אתחיל סוף סוף

 

[אמא]

פונדקאות בהודו: חוות גידול של רחם להשכיר

אני רוצה לספר לכם סיפור על הנשים שאולי פגשתם, על אותן נשים שלרגע שילבתם את גורלכם בגורלן, ואז הן חזרו לאנונימיות שלהן, לבדידותן. אני רוצה לספר לכם על המציאות שעליה לא תקבלו מידע בפנייתכם לסוכנויות שונות אי שם מעבר לים. בסופו של דבר במסע שלכם לילד המיוחל מתקיים מסע מקביל שבו נשים השורדות אלימות פיזית וכלכלית הופכות להיות אימהות פונדקאיות. מציאות זו, תרצו או שלא, הופכת לחלק בלתי נפרד מהזהות ומההיסטוריה שלכם ושל ילדיכם, ילדי הפונדקאות הבינלאומית.

 

[אמא]

חלק בלתי נפרד מה"תהליך"

הנשים הפונדקאיות בהודו "מבלות" את תקופת ההיריון שלהן ב"חוות פונדקאות", שם הן גרות מיטה ליד מיטה במשך 9 חודשים תחת השגחה קפדנית כדי שלא יקרה שום דבר ל"מוצר" שהן מייצרות וגם משום שהן נאלצות להסתיר את הפונדקאות שלהן מהקהילה.

מראיונות עם האימהות הפונדקאיות נמצא כי לפונדקאות הייתה השפעה הרסנית על היחסים שלהן; דווח כי 52% מהפונדקאיות נזנחו על ידי בני זוגן ונותרו לבדן לפרנס את עצמן וילדיהן, רובן הגדול איבדו קשר עם חברים ובני משפחה לאחר שחזרו ובמקומות מסוימים 100% מהנשים דיווחו על איבוד קשר עם המשפחה. הנשים טענו כי הסודיות המלווה את התהליך (מתוך בושה וחשש מסטיגמה) גורמת להן לחיות בתחושה מתמדת של חשדנות ופגיעות.

 

[newlifeisrael]

זה לא חייב להיות כך

לא בכל מקום זאת חוות גידול לילדים וגם במרבית המקומות שטוענים שזה כך אצלם זה רק בחודשים האחרונים.
אצלנו למשל הפונדקאיות חיות עם משפחתם מגיעות רק לבדיקות ללא צורך להתנתק מהמשפחה ללא לחצים הגורמים ללידות מוקדמות וללא צער.
צריך לזכור שהשכר שהם מקבלות משנה את מצבם לטובה באופן משמעותי.

 

[אמא]

אבל זה כך.

לעצום עיניים לא ישנה את מציאות הניצול וההתעללות.

והמשפט "רק בחודשים האחרונים" - הוא נורא. כמעט כמו "השכר שהן מקבלות..."

 

[newlifeisrael]

את צודקת ההוסטלים בעייתים לפונדקאית ולעובר

אני ממש לא עוצם עין.
הסיבה העיקרים שאצלנו הפונדקאיות לא נמצאות מחוץ למשפחתם במהלך ההיריון זה מצבם הנפשי של הפונדקאיות, אני מאמין שאף אחד לא חושב שלהיות בהוסטל מרוחק מהחיים הרגילים שלך יכולים לתת לך עודף מצב רוח הבעיה שמרבית הסוכנויות לא מסבירות את ההשלכות של ניתוק הפונדקאית מהחיים הרגילים שלה. לשמחתנו אצלנו הפונדקאית נשארת לגור עם משפחתה ומקבלת את תמיכתם בתהליך.
בנוסף להשלכות הקשות של הניתוק על הפונדקאית צריך לשכור גם שיידוע כי יש קשר בין תופעת הלידה המוקדמת לבין מצבה הנפשי של היולדת. נשים שנמצאות במצבי לחץ נפשי הן בעלות סיכויים גבוהים יותר להתרחשותם של צירים מוקדמים, ככל הנראה בשל ההורמונים המופרשים אל מחזור הדם בעת מצבי מתח ולחץ.
אני מצרף קישור למספר מאמרים בנושא לחץ בהריון והשפעות על העובר.