מחפשת אדם שיכול להעריך שווי של אוסף ישן מאוד

[מוכרת פריט לאספנים]

מחפשת אדם שיכול להעריך שווי של אוסף ישן מאוד

שלום לכולם,
מצאתי אוסף "פרסים" (כך זה כונה בשנות החמישים - שישים) ישן של אימי.
מעוניינת להגיע לאדם שיכול להעריך את שווי האוסף.
תודה מראש לעוזרים

 

[גלעד133]

"פרסים"

לא יודע אפוא קראו לזה "פרסים". בחיפה קראנו להם "תמונות חלקות" וזה היה אוסף מובהק של בנות בשנות ה 50 וה 60. בנים אספו לרוב עטיפות מסטיק עם שחקני כדורגל או דגלי ארצות וכדומה.

 

[אספן 3]

בירושלים גם קראו לזה "פרסים"

חוץ מזה מסתבר שב-1984 הוצגה באגף הנוער במוזיאון ישראל תערוכה בשם "פרסים". לרגל התערוכה המוזיאון הוציא ספר (לא קטלוג) בשם "פרסים", שבו יש תיאורים, הסברים ולא מעט תמונות.

 

[hadi orr]

בהחלט בחיפה קראו לזה "תמונות חלקות" ובשאר הארץ "פרסים".

 

[כ חיים]

גם אצלנו קראו לזה "פרסים"

ואני מאזור הצפון לא הרחק מחיפה. אני חולק על זה שה"פרסים" הללו היו אוסף בלעדי לבנות. מילדותי אני זוכר שגם לבנים היה עניין בהם. היה בהם משהו שמאד משך את העין שגם בנים נמשכו לזה. בהרבה מקרים אני זוכר שהדביקו אותם בפינות ספרים, ספרי לימוד בד"כ.

 

[גלעד133]

לחיים

אין לך על מה לחלוק [על דברי]. כמו שבכל מקום השם היה שונה - לפחות בחיפה ואתה לא חיפה ממש - כנראה גם מהות האיסוף הייתה שונה. אצלנו - ואני יליד הכרמל - את התמונות החלקות אספו בנות בלבד ואני מדבר על גילאי 8 - 12 בערך. בנים אספו עטיפות מסטיק, קופסאות סיגריות ריקות ששימשו לנו כ "פצצים" - סוג של יצירת פיצוץ רעשני להבהיל את הבנות אבל זה סיפור נפרד, בלורות [גולות בלשונך],פאנים [מטבעות שונים ל"טור ויאס" או בלשון הלא חיפאים עץ או פאלי],חוטי חשמל שונים ומשונים משרידי קסרקטינים בריטיים ששרדו חלקית בכרמליה שכונת הולדתי,ועוד כהנה וכהנה אבל בשום אופן לא תמונות חלקות. זה היה נחלת הבנות בלבד ואוי לו לבן שהיה מנסה לאסוף אותן. בגיל הזה - סביב 8 - 10 היינו עסוקים בלצחוק על הבנות ועיסוקיהן. זה היה לפני הגיל שהתחלנו להתעניין במין השני וכמובן שחוק בלתי כתוב היה שאסור להתערבב איתן ועם עיסוקיהן. גם אם היינו מתים לשחק עם בובות או תמונות חלקות אוי לו למי שהודע בזאת. הוא היה מוקע בפומבי. אאאאאח, היו זמנים.

 

[hadi orr]

את כותבת שזה אוסף ישן מאוד. למה הכוונה? ממתי בדיוק?

אם הוא ישן מאוד כלומר עד לתחילת המאה הקודמת כלומר שהודפסו בשיטת הפרדת צבעים ביד וכל צבע הודפס בנפרד (ולפעמים אפילו היו צריכים יותר מעשרים לוחות להדפסה) זה סיפור אחד ואם זה כבר הודפס בשיטת האופסט של 4 צבעים זה סיפור אחר. בעזרת זכוכית מגדלת תוכלי לראות אם ההדפסה מורכבת מנקודות של צבעים ורשתות שונות או משטחים. רשתות זה חדש ומחירם של פרסים אלו די אפסי (אפילו אלו בני 50-60 שנה) אם אלו הם ישנות מתחילת המאה הקודמת הייתי בודק לגשת לבית מכירות שיתמחר אותם. תלוי גם מה הנושאים שנמצאים בפרסים אלו. אם הנושאים יהודיים, היסטורים זה סיפור אחד אם הם של חיות וכו זה סיפור אחר.
לפי התמונות שלך הם כבר הודפסו באמצע המאה הקודמת והנושאים שלהם חביבים בלבד ולא משמעותים. הייתי אומר שלמחברת מלאה בפרסים אפשר להגיע למכירה בכמה עשרות שקלים ואולי קצת יותר (לא הרבה יותר).

 

[ארנון65]

בנוסף עצם העובדה שהם מודבקים על נייר, מורידה מערכם

 

[סבתא רותרות]

הם לא מודבקים אלא בכיסים מניילון...לפחות כך נראה לי.

אבל בדרך כלל אוספים כאלה אכן מודבקים במחברות. כך היה נהוג.

 

[ארנון65]

פעם היו אוספים אותם ומדביקים על נייר במחברת. היום מחפשים

אותם והרבה פרטי ניירת אחרים במצב מינט שלא דבוקים או היו מודבקים על כלום, ושים אותם באלבום או ניילונות/כיסים.